כניסתנגיף לגוף האדם, לא תחשב כתאונה, אלא כמחלה ולפיכך אין זכאי התלמיד לתשלוםתגמולי ביטוח על פי פוליסת תאונות אישיות לתלמידים.
כך קבעבית משפט העליון בתל אביב ברע"א 4339/08 עיזבון המנוחה מונא סליםנגד כלל חברה לביטוח בע"מ. במקרה הנדון, דובר בתלמידה בת 17, אשרחלתה בדלקת ריאות נגיפית כתוצאה ממנה הלכה לעולמה.
הוריהתלמידה הגישו תביעה כנגד חברת הביטוח לקבלת תגמולי הביטוח כתוצאה מהאירוע.בית המשפט העליון, בחן את הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה הקובעת כי הכיסויהביטוחי, הנו לתלמיד שנגרם לו היזק גופני כתוצאה מתאונה, קרי אירוע פיזי,חיצוני, גלוי לעין ובלתי צפוי.
ביתהמשפט קבע, כי אין להוציא את הביטוי תאונה מפשוטו הלשוני והמוכר, לעבר מחוזשל מחלה וזאת כאשר הוחרג מפורשות מהכיסוי נזק מחלה. להבדיל מעקיצה, חתךסכין הגורם לזיהום או התקף לב, אשר הוכרו כגורמי תאונה, קשה מאוד להכניסוירוס למסגרת של תאונה ותהא זו פרשנות מרחיקת לכת ביותר. בית המשפט הוסיף,כי הגם שלא היה מדובר במחלה צפויה אלא בהפתעה טרגית, עדיין במחלה מידישמים עסקינן ואין בתי המשפט יכולים לברוא יש מאין ולקרוא באופן מלאכותילמחלה בשם תאונה.
לאורהאמור ולגופו של עניין, בית המשפט דחה את הערעור, ברם לאור הנסיבות, לאחייב את המערערים בשכר טרחה והוצאות, בגין ניהול ההליך.
ד"רדוד סער, עו"ד
עורך דין