כשכתב הארווי מאקיי את ספרו "פטרו אותנו וזה הדבר הטוב ביותר שקרא לנו" עדיין לא נחזה ולא נראה באופק המשבר הכלכלי העולמי הפוקד כעת את העולם, לא נצפו פיטורים המוניים,קריסה של
חברות ענק ,בנקים ומפעלים. גם אלה שחששו ממשבר לא העלו בדעתם משבר מסוג זה.
למרות שהתופעה של פיטורים המוניים המתרחשת בשנים האחרונות הינה תוצר של שינויים מבניים וכלכלים והיא קיימת כחלק מההתנהלות השוטפת שלהם ,הרי שבימים אלה אנשים חוששים יותר מתמיד לאבד את מקום עבודתם,נאחזים בו,מתוך תחושה שצריך לשמור על הקיים - מי יודע מה יקרה מחר. חשיבותו של הספר והתפיסה העומדת מאחוריו היא שלא להדבק לכסא - כל מפוטר מצא תפקיד טוב בהרבה מזה שהיה לו.
תהליך הפיטורים הוא קשה ויש לו השפעות רגשיות של המפוטר והמפטר כאחד. לא אחת נכתב על הקושי של מנהלים להודיע לעובד על הפסקת עבודתו ולמסור לו את מכתב הפיטורים, על נדודי השינה, המועקה שהם חשים כשעליהם לפטר עובד - במיוחד כשהעובד מסור ולעיתים יש לעובד מצב משפחתי בעייתי שהופך את התהליך לקשה הרבה יותר. למרות הקושי הרב של המפטר, מצבו של המפוטר קשה בהרבה. קבלת מכתב פיטורים הינה סיטואציה מורכבת,אמנם יש אנשים שחיכו למכתב, מפוטרים ספרו לי שאפילו הזמינו אותו. עבור חלק מן המפוטרים, מכתב הפיטורים החליט במקומם על הפסקת עבודתם,דבר שרצו לעשות מזמן אך לא העזו. הם פוטרו במקום שיתפטרו.אלה הם מיעוט. .רוב המפוטרים,חשים פגיעה, תחושה שלא צריך אותם יותר, תחושת הכישלון האישי שולטת, כי בחרו בהם, החליטו שהם מיותרים.
בימים אלה בהם מפטרים עשרות ואפילו מאות עובדים תחושת הכישלון האישי נמוכה יותר, אך מפלס הדאגה גבוה ביותר .המפוטר יודע שיש רבים כמוהו המחפשים עבודה והדאגה כמה זמן ייקח תהליך החיפוש, היכן ומתי ימצא עבודה גוברת, במיוחד כשהעיתונות ושאר אמצעי התקשורות מתייחסים כל הזמן לכמויות המפוטרים ואחוזי האבטלה.
מלבד האובדנים האישיים שהנם חלק מתהליך הפיטורים כמו אשמה, כעס, אבל, אובדן הכנסה, מסגרת ,חברה, הערכה חשוב שכל מובטל ידע שתהליך הפיטורים מלווה בתחושות קשות שהן חלק מתהליך האבל על אובדן העבודה והתחושות המלוות את התהליך הינן נורמאליות ואופייניות למרבית המפוטרים.
אמנם בימים אלה רמת הדאגה גבוהה יותר מאשר בימים רגילים, אך גם בימים אלה יש עסקים המחפשים עובדים יש עובדים המוצאים עבודה, מצליחים מתפתחים ומתקדמים. לכל אדם בכל זמן נתון יש אפשרות להשפיע על חייו.
מאוד קל לתת לסטטיסטיקה להשפיע עלינו ולנהל אותנו, לפגוע באמונה שלנו בעצמנו וביכולותינו.
מה על המפוטר לעשות על מנת לחזור לעולם העבודה?
1.קחו פסק זמן קצר בהתאם ליכולת הכספית שלכם על מנת לנצל את הפיטורים לחשיבה מחודשת עם עצמכם כדי לבדוק האם אני רוצה להמשיך במסלול שהייתי בו? האם אני רוצה לנצל את הפיטורים לשינוי כיוון? מה הייתי רוצה להיות? נכון שיהיו כאלה שכיום חייבים לעבוד ולא משנה במה, העקר להתפרנס, נתן לחשוב לטווח קצר וארוך, איך שורדים את הימים האלה ואיך מתכננים ובונים את העתיד. תהליך זה יתווה כיוון ודרך ויספק את האנרגיה ואת האדרנלין להמשיך .
2.האמינו- האמונה שאמצא עבודה, שיש בחוץ עבודה בשבילי וגם אם זה ייקח זמן, זה יגיע מחזקת. אדם שחסר אמונה זו, מתקשה להתמודד עם דחיות, סירובים, חוסר התייחסות ומפסיק לחפש עבודה לאחר מספר דחיות וניסיונות . על מנת למצוא עבודה יש צורך ביכולת התמדה ונחישות בתהליך החיפוש. התחושה שאין עבודה, לא משנה מה אעשה, פוגעת בביטחון העצמי, שהוא מרכיב חשוב ביותר בתהליך.מרכיב האמונה שייך לאדם עצמו, אף אחד לא יכול להאמין במקומו, הוא חייב להאמין שלמרות המציאות והספקות המקננים בו, הוא ימצא עבודה שתתאים לו. אדם חסר אמונה משדר חוסר אונים, חוסר עוצמה, ואנרגיה מועטה.הוא אינו מושך אליו עבודה בודאי לא עבודה משמעותית.
3. שתפו אחרים בפיטורים ובחיפוש העבודה - לא אחת מתבייש המפוטר לספר למשפחתו וחבריו שפוטר, ויש הממשיכים ללכת "כאילו" לעבודה. ככל שיותר אנשים ידעו על הפיטורים והעובדה שאני מחפשת עבודה כן יהיו יותר שגרירים שיחפשו עבורנו עבודה, או שיעבירו לנו הצעות כשישמעו עליהם.
4.בנית רשת תמיכה- שתפו בתחושות את בת/בן הזוג ואת בני המשפחה, השיתוף יוצר הבנה לתחושות והחוויות שאתה עובר. לא אחת שומר המפוטר את התחושות לעצמו, בני המשפחה והסביבה לא מבינים מה עובר עליו, התנהלות היוצרת ריחוק בינו לבין משפחתו דווקא בשלב בו הוא צריך תמיכה מקסימאלית.שיתוף בתהליך, ברגשות, בחיפושים,עשוי להגביר את תחושת השייכות, הקשר,החברות ברשת החברתית ולתת יותר עומק ליחסים. חברים שינטשו בעקבות זאת אינם ראויים להיקרא חברים.
5. היו אקטיביים – השקיעו והעשירו את עצמכם, בלימודים, חוויות, פעילות גופנית, התנדבות בדברים שישפרואת התחושה ומלבד ניצול יעיל יותר של הזמן יוסיפו אנרגיה וקשרים חברתיים חדשים .
6. כל אלה הינם רק תשתית רגשית תומכת לחיפוש מקום עבודה חדש, חיפוש עבודה הוא עבודה קשה הכרוכה בכתיבת קורות חיים בצורה המקצועית ביותר, בהפצתם, בהכנה לראיונות, בנחישות ובהתמדה ..
כשהמפוטר מרגיש שלמרות הכול הוא אינו מצליח להתארגן עם עצמו, רצוי שיפנה למאמן או איש מקצוע אחר שיחד עמו יוכל להגדיר,מי הוא רוצה להיות, את חזונו, ולבנות את אבני הדרך על מנת להגיע לשם. כל עזרה שתסייע למפוטר להאמין בעצמו, ביכולותיו, ותסייע לו לעבור את התקופה הקשה, הינה בעלת ערך רב.