אחת התופעות המאפיינות את החיים המודרניים היא אובדן האיזון. הרצון להצטיין ולהצליח בכל תחומי החיים., להשקיע ולהגיע לתוצאות בבית, בעבודה, במשפחה בעצמנו. אולם ביממה אחת יש רק 24 שעות גם אם נקום שעה קודם ונלך לישון שעה מאוחר יותר .טרם נמצאה השיטה להאריך את שעות היממה. מדברים היום על גלולה שתאפשר חיים עם שעות שנה מינימאליות , אך ידוע ששינה חשובה לבריאות הגוף וחוסר שינה עלול לגרום נזקים חמורים לאדם.
התפתחות הטכנולוגיה והמכשירים החשמליים הרבים, מקלים עלינו את החיים פיזית אך ממלאים ומעמיסים רגשית ונפשית .מאחר ופעולות שלקחו בעבר יום שלם כמו כביסה, נעשות היום דרך אגב ואנו עושים במקביל פעולות רבות שמופעלות על ידי מכונות, אך עדיין האדם הוא זה שמפעיל אותן. הלחץ עולה וגדל, האפשרויות רבות ומגוונות. האמון, שהמוטו שלו הכול אפשרי והכול בידינו,המתבסס על סיפורי הצלחה עם מסר אופטימי, מגביר את הרצון להשקיע, לעומת המסר הפטאליסטי שאפיין את תחילת המאה שחוסר ההזדמנות וחוסר האפשרויות אפיינו אותו.
גם במקומות העבודה החיים קלים יותר פיזית,יש מחשבים וטכנולוגיות שעושים עבודה רבה,אך העובדים נאלצים להתמודד עם סביבה מקצועית מתוחכמת, מקצועית ומהירה ביותר, הדורשת השקעה מקסימאלית של אנרגיה רגשית ומקצועית.מאמהות עובדות אני שומעת על תחושות האשמה שיש להן בקשר לילדיהן, גם אם הן נעזרות בבני זוג ומשפחה . תחושת אשמה זאת גורמת לחלק לפרוש מהעבודה,או לעבור הסבה מקצועית להוראה ,או מקצוע אחר תובעני פחות כדי להגדיל את זמן האיכות עם ילדיהן, ומאימהות שהפכו עקרות בית אנו שומעים תחושות של תסכול ופספוס שויתרו על קריירה מקצועית.
הקונפליקט עבודה ומשפחה אינו קונפליקט פשוט. מציאת האיזון היא אישית וצריכה להתאים לאדם, לדרך שבה הוא רואה את עתידו, בהתאמה לערכיו. קבלת החלטות מתוך לחץ, בניסיון לפתור מצוקה זמנית יכולה להסיט את האדם מהנתיב שלו. כדאי לבדוק יותר לעומק את ההחלטות בשלבים של עומס רגשי ולא לפעול מתוך רגש ולחץ אלא מתוך ראייה שקולה.
עומס אדיר נופל על כתפי בני ובנות ה -30 + העסוקים בבניית קריירה והמשפחה. הגיל הקריטי לצמיחה והתפתחות בארגון, הינו גם הגיל הקריטי לבניית התא המשפחתי. הרצון להצליח בעבודה דורש השקעה רבה של זמן ואנרגיה. ככל שהם/ן מצליחים יותר ההשקעה וההיעדרות מן הבית גדולים יותר. בשובם הביתה לאחר שעות עבודה רבות מתחילה העבודה השנייה עם הילדים. הם/ן משקיעות ככל יכולתם/ן בילדים בכדי למזער ככל שניתן את תחושות האשמה. אין לי ספק כולנו נשלם את מחיר העומס בהמשך .
מה עושים כדי להביא יותר איזון לחיים ?
יהיו כאלה שיאמרו אין מה לעשות כך נראים החיים בעידן המודרני. הילדים יגדלו גם כך, ינסו לפצות את הילדים במתנות, ירכשו שרותי בייבי סיטר וישלימו עם כך. ימשיכו לנוע על גבי השגרה וההרגל דרך אחרת היא לבדוק את עצמנו עם בן הזוג את הערכים שלנו, סדרי העדיפות שלנו, מה באמת חשוב לנו יותר ומה פחות חשוב ולבנות חזון אישי וזוגי ולבצעו .
בניית חזון משותף תהווה מסננת להרבה פיתויים וגירויים להסיט את תשומת הלב מהדרך בה אנו הולכים. החזון יסיר חלק מהמטלות מפני שהן לא תתאמנה יותר לחזון שבנינו, תתמקד על העיקר ולא על הטפל. בחברת השפע ההתמקדות קשה מאוד, במיוחד שאיננו מוכנים לוותר על חיים מלאים בכל המישורים חיים מלאים אינם מתבטאים בהנאה ובמצוי של כל האפשרויות בכל רגע נתון .עלינו להיות קשובים למה שקורה בחיינו , כדי לא למתוח את עצמנו מעבר לגבול היכולת ולדעת לוותר על מיצוי מקסימאלי של כל התחומים.
הפיתויים הם רבים,אך עלינו לדעת לשים גבולות ולהגיד לא ולהתמקד בעיקר הן מהמיומנות החשובות ביותר בעידן המודרני .