לקות למידה

לקות למידה - הגדרה

המונח לקות למידה הנו מונח כללי לקבוצת הפרעות מגוונת המתבטאת בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש בהקשבה, בדיבור, בקריאה, בכתיבה, בהמשגה ו/או ביכולות מתמטיות. הפרעות אלו הן פנימיות, ונובעות ככל הנראה מתפקוד נוירולוגי בלתי תקין. לקויות אלו יכולות להופיע במרוצת כל מעגל החיים. על-אף העובדה שלקות למידה יכולה להתבטא בעת ובעונה אחת עם תנאים מגבילים נוספים (פגיעה חושית, הפרעה רגשית וחברתית ועוד) או תנאים חיצוניים (הבדלים תרבותיים, הוראה בלתי מספקת או בלתי מתאימה) - חשוב לציין, שלקות הלמידה אינה תוצאה ישירה של תנאים אלו.

לפיכך, תלמידים יוגדרו כבעלי לקויות למידה רק אם יתקיימו שני התנאים הבאים:

• 1. כאשר קיים פער משמעותי ומתמשך בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על-פי גילו ורמת כיתתו.
• 2. כאשר קיים פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.

שכיחות לקויות הלמידה:

לקות הלמידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך. שיעור התלמידים במערכות החינוך הרגיל המאובחנים ומוכרים כתלמידים בעלי לקויות למידה נמצא בעלייה. ההשערה היא כי 10% עד 20% מכלל התלמידים הם בעלי לקויות למידה. עובדה זו מחייבת התייחסות חינוכית מתאימה לצרכים יחידניים ולדרישות המערכת החינוכית, המשקפות את הציפיות החינוכיות מן התלמיד בהתאם לגילו .

סוגי לקות למידה

לקויות קריאה - דיסלקסיה

לקות קריאה מתבטאת בקושי ברכישה תואמת-גיל של קריאה: איטיות בקריאה, שיבושים וקושי בהפקת משמעות מן הנקרא, וכן בשלבים אחרים בעתיד, התמודדות עם טקסטים ארוכים והבנתם. מרבית לקויות הקריאה נגרמות בשל קשיים בתחום השפה, כגון קושי במודעות הפונולוגית )מודעות ליחידות הצליליות הבסיסיות שמרכיבות את השפה(, קושי בשיום ובמהירות השיום, קושי ביכולת להיזכר במילה מסוימת המצויה באוצר המילים של הילד, והבאה לידי ביטוי לעיתים בתחושה של "עומד לי על קצה הלשון", וקושי בתחום מבנה המשפט. איחור ניכר וליקויים בהתפתחות השפה מנבאים, לעיתים, התפתחות דיסלקסיה. קשיים אחרים בקריאה נגרמים בשל קושי בעיבוד המידע החזותי, כגון: זיהוי הבדלים בכיוונים והבחנה בין צורות, ועוד.

לקויות בכתיבה - דיסגרפיה

לקות בכתיבה עלולה להתבטא בלחץ רב מדיי או מועט מדיי על כלי הכתיבה, באיטיות בכתיבה, בשגיאות כתיב רבות, בניסוח שגוי של משפטים, בהימנעות מכתיבה או בשימוש בתשובות קצרות, כדי להימנע מכתיבה מרובה. לעיתים מזומנות רמת התוכן שהתלמיד מבטא בכתיבה נמוכה מרמת התוכן שהוא מביע בעל-פה, בשל השקעת המאמצים בצד הטכני של הכתיבה והסחת הדעת מן התוכן. במידה מסוימת באים קשיים אלו על רקע של קשיים במוטוריקה העדינה )כגון קושי באחיזת העיפרון(, קשיים שפתיים )כגון קושי בהבחנה בין צלילי שפה וקושי בקישור בין צליל לאות(, קשיים בתפיסה החזותית )כגון קושי בהבחנה בין אותיות( וקושי בתיאום בין העין ליד.

לקויות בחשבון - דיסקלקוליה

לקויות אלו מתבטאות בקושי ברכישה תואמת-גיל של מיומנויות החשבון, ובדרך כלל מתגלות כבר בגיל צעיר. הקשיים ניכרים בהבנת מושגים מרכזיים בחשבון ובקשיים בפעולות החשבון. אצל כמה מן התלמידים ניכר קושי בהבחנה הכמותית )כגון השוואה בין כמויות, יכולת אומדן (ובהבנה של רצף) כגון רצף של מספרים ורצף פעולות חשבוניות, (וכן ניכרת בהם לקות שפה ) כגון אי-יכולת ללמוד מונחים מתמטיים או לתרגם בעיה מילולית לתרגיל).

הפרעת חוסר קשב וריכוז/ המלווה בהיפראקטיביות

Attention Deficit/Hyperactivity Disorder

באבחון דידקטי ניתן להעלות חשד לקיום ADHD. החשד לקיום ההפרעה יהיה מבוסס על ראיון קליני של הילד/הורה/מורה, על תצפית התנהגותית במהלך האבחון ועל התפקוד במטלות אבחוניות שונות. חשוב כי במידה ועולה חשד להפרעת קשב וריכוז תתבצע הפניה לאבחון של נוירולוג או פסיכיאטר מומחה, לצורך ביצוע אבחנה מבדלת והצעת טיפול. 

מהי יכולת קשבית

יכולת קשבית זו היכולת לברור מידע מן הסביבה (מידע שמקורו בחושינו) לצורך עיבודו. הקשב תפקוד אוטומטי והוא הרכיב האורגאני המאפשר לנו את יכולת הריכוז. הריכוז הינו הסך המסכם של כל הפעילות המוחית, אך גם של כל המצבים הנפשיים, הרגשיים והסביבתיים המאפשרים לנו לשבת בכסא ולקלוט מידע. מצבים כמו עייפות, רעב, מוטיבציה, עניין ישפיעו על הביצוע.

הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות לבין לקויות למידה

היכולת לקשב ולריכוז באה לידי ביטוי במידה שבה האדם יכול להתמיד ולהתמקד במשימה לאורך פרק זמן מסוים, תוך שימוש יעיל בפיזור קשב, כלומר, לעבור מקבוצת גירויים לקבוצת גירויים אחרת. יכולת זו נקראת התמד הקשב. כאשר יכולת התמד הקשב של האדם מצומצמת יתגלו הפרעות הקשב והריכוז. ישנן שתי קבוצות של הפרעות קשב וריכוז בולטות:

ADD - הפרעות הבאות לידי ביטוי בהסחת דעת בקלות, בחוסר תשומת לב, בהייה, חולמנות ופיזור הדעת. ילדים אלו נראים כאילו הם מרחפים בעולם משלהם ("אסטרונאוטים").

ADHD - הפרעות הבאות לידי ביטוי בקשיים כגון: התמקדות בפרטים, בלמידה הנעשית כבדרך אגב ומושפעת מכל גירוי בסביבה, פזיזות ותזזיתיות, חוסר סבלנות, נטייה להתעייפות מהירה, כוננות מתמדת לפעולה הבאה, ונטייה להיות מוסח בקלות מגירויים, כאשר הבולטת מביניהם היא ההיפראקטיביות. הפרעות אלו מלוות לעיתים קרובות בהתנהגות אימפולסיבית הנובעת מהפרעת הקשב והריכוז או מתסכול שנוצר אצל הילד כאשר הוא חש באי-יכולתו לשלוט בגופו, או כאשר הוא חש בכעס המופנה כלפיו מצד מבוגרים או מצד ילדים בסביבתו המשפחתית והלימודית. התנהגות אימפולסיבית יכולה לבוא לידי ביטוי בדיבור ללא הפסק, בקושי לשבת במקום אחד לאורך זמן, במגע ללא הרף בחפצים או בילדים בסביבתו, בהתפרצויות כעס לעיתים תכופות, בקושי לעקוב אחר הוראה מורכבת ועוד. 

הקשר בין לקות למידה לקשיים רגשיים

קשיים רגשיים הם לפעמים חלק מלקות הלמידה, כגון: קושי בהבנת רמזים חברתיים, פענוח הבעות פנים וכד'. הם מקשים על הילד להגיב ביעילות במצבים חברתיים שבהם הוא מעורב המחייבים גמישות בתגובות. אולם, לעיתים, קשיים רגשיים מופיעים יחד עם לקות הלמידה עקב כישלונות לימודיים חוזרים ונשנים המובילים להתפתחות של דימוי עצמי נמוך, לירידה במוטיבציה הלימודית, אך הם אינם תוצר הלקות.

מי מוסמך לאבחן דיסלקסיה?

אנשי מקצוע מומחים. האבחון יכול להתבצע ע"י מומחה יחיד או ע"י קבוצת מומחים. המאבחן חייב להיות בעל ידע ורקע בפסיכולוגיה, קריאה, שפה ושיטות הוראה וחינוך. עליו לדעת כיצד אינדווידואלים לומדים לקרוא ומדוע אנשים אחדים מגלים בעיות בלימוד הקריאה. כמו-כן, עליו להבין כיצד למדוד "שפה דבורה" ו,שפה כתובה". ידע בהתערבות נכונה בהקניית קריאה הינו הכרחי במתן ההמלצות. 

באילו מבחנים משתמשים לאיתור דיסלקסיה?

אין מבחן אחד ויחיד לאיתור דיסלקסיה. יש להשתמש בסוללה של מבחנים. המבחנים ייבחרו על בסיס סגולתם למדוד והפוטנציאל שלהם להתייחסות לנושאים שונים. על המבחנים למדוד: "שפה אכספרסיבית" (הבעתית) בעל פה ובכתב; "שפה אורלית רצפטיבית (קלט "שפה דבורה"), קלט "שפה כתובה"; תפקוד אינטלקטואלי, קוגניטיבי והישגים לימודיים חינוכיים. 

מה תכלול ההערכה?

המעריך המומחה יערוך הערכה מקיפה על מנת לראות האם בעיות הלמידה של הנבדק קשורות להפרעות אחרות, כמו: הפרעות קשב, היפראקטיביות, חרדה, דיכאון, בעיות בתפיסה ובעיבוד השמיעתי, פערים על רקע התפתחותי (PDD), פגם חושי או חולשה פיסית. כל אלה מהווים סיבות לבעיות למידה אחרות ועל המעריך להתחשב בהן בעת עריכת האבחון. 

מדוע הערכה חשובה?

כשמתעורר חשד ל"דיסלקסיה" חשוב להעריכה (על סמך תוצאות אבחון) כדי להבין טוב יותר את הבעיה, ועל מנת לקבוע זכאות לתוכניות חינוכיות מיוחדות. תוצאות האבחון מהוות בסיס לקביעת המלצות חינוכיות ותוכניות הוראה מתקנות. 

מה קורה לאחר ההערכה?

לאחר האבחון תתקיים שיחה עם המאובחן אודות תוצאות האבחון. יינתן דו"ח כתוב ובו תיאור המבחן והסבר התוצאות תוך התייחסות לנקודות חולשה וחוזק, שהתגלו באבחון. הדו"ח יכלול המלצות ייחודיות בהתאם.

משך זמן המבחן

העברת "סוללת מבחנים" ממוצעת תתבצע במשך שלוש עד שש שעות. לעתים יש לזמן את הנבדק ליותר מפגישה אחת במיוחד כשמדובר בתלמידים צעירים עם טווח-קשב קצר.

האבחון הדידקטי

אבחון דידקטי מתבצע על ידי מאבחן דידקטי ועוסק במיפוי קשייו וכשריו של התלמיד בלמידה, תוך ניסיון להבין את תהליכי הלמידה של התלמיד, ומיפוי מיומנויות הלמידה הבסיסיות, בכללן: קריאה וכתיבה, הבעה בכתב ובעל-פה, הבנה מתמטית, ובתיאור התנהגותו בתחומי הלמידה. כמו כן עוסק האבחון בזיהוי אסטרטגיות הלמידה של התלמיד וביעילותן, ובבדיקת המנגנונים הקוגניטיביים העומדים בבסיס הלמידה של מיומנויות היסוד. האבחון משמש כבסיס לבניית תוכנית חינוכית לתלמיד או לשיפור התוכנית המופעלת עבורו. כמו כן, קיימים אבחונים הנעשים לפי הצורך, כגון: בדיקה נוירולוגית בידי רופא/ה נוירולוג/ית (לרוב לאחר אבחון פסיכולוגי או דידקטי) ובדרך כלל לצורך הערכת תפקודי הקשב והריכוז. אבחונים אחרים, כגון אבחונים של קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ועוד, נעשים בדרך כלל בעקבות המלצת המאבחן ולפי הקושי שנצפה. אבחון ליקויי למידה מחייב התייחסות רב-תחומית, וכולל מוקדי אבחון אחדים, על-פי המפורט בהמשך. היקף ההתייחסות לנקודות המפורטות בכל סעיף יוכתב על-פי סוג השאלות שמתעורר ביחס לתלמיד. לפיכך, כל אבחון הבא לבדוק לקות למידה חייב להתבצע באופן פרטני. 

מהות האבחון הדידקטי ומטרתו

האבחון ממפה קשיים, כישורים וסיגנונות למידה, ומציע דרכי טיפול הולמות עבור התלמיד, לאו דווקא על-מנת לפטור אותו מהתמודדות גם אם היא קשה עבורו, אלא על-מנת לעודדו לפתח את יכולותיו, ולהביא לידי ביטוי את ידיעותיו. תוצאות האבחון יהיו לכן מעין "מפת הכישורים ודרכי הלמידה" של הילד, שתאפשר לו לנוע ביתר קלות ב"שדה הלמידה" תוך הבאה בחשבון של קשיים בדרך, מקומות מומלצים ל"ביקור" לימודי, הכרת תחום הלמידה ומורכבות משימת הלמידה.

האבחון נוגע לתחומים רבים ומגוונים. הוא מספק הסבר לקשיים ברכישה ובשימוש במיומנויות היסוד ובכללן קריאה, כתיבה, וחשבון, ובמקצועות הלימוד השונים, תוך שהוא מצביע על המנגנונים הקוגניטיביים הפגועים העומדים בבסיס הלקות. 

התאמות בדרכי ההוראה ובדרכי ההיבחנות

כל תלמיד זכאי לשוויון הזדמנויות במיצוי הפוטנציאל הלימודי שלו. מימוש תפיסה זו נשען על מתן התאמות בדרכי הוראה ומתן התאמות בדרכי היבחנות. התאמות בדרכי הוראה ניתנות לתלמידים במהלך לימודיהם במקצועות הלימוד השונים, והן תלויות בסוג הלקות, בסוג המקצוע הלימודי וברמת הלימוד. אין הגבלה על התנסות בדרכי ההוראה המותאמות ועל משך קבלתן, וכל זאת במטרה להביא את התלמיד לתפקוד אופטימלי במקצוע מסוים. לעומת זאת - התאמות בדרכי היבחנות חייבות להביא בחשבון את הצורך לעמוד ברמת הידע הנדרשת במקצוע מסוים באופן אובייקטיבי, ועל כן קיימת הגבלה על מתן התאמות בבחינות. 

התאמות לדרכי היבחנות - רמה 1

התאמות מסוג זה אינן פוגעות במהות הנמדדת בבחינה, אלא עוסקות בהארכת זמן הבחינה בכתב, התעלמות משגיאות כתיב, הגדלת הכתב בשאלון הבחינה, או במתן דף נוסחאות מורחב או כזה המאורגן באופן שונה. להתאמות מסוג זה אין השפעה על נבחנים שאין להם ליקויי למידה. דהיינו: מתן ההתאמה לאלה שאין להם ליקויי למידה אינו משפר את הישגיהם. לעומת זאת, ההתאמות עשויות לסייע לנבחנים עם ליקויי למידה ולשפר את הישגיהם. התאמות ברמה 1 יאושרו על-ידי הועדה הבית-ספרית על סמך אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי שיש בו התייחסות לתפקוד הלימודי.

התאמות לדרכי היבחנות - רמה 2

התאמות אלו עלולות לפגוע באופן חלקי במהות הנמדדת בבחינה, והן מתייחסות בעיקר לשינויים בתנאי הבחינה, כגון: הכתבת התשובות למבחן, הקראת שאלון הבחינה על-ידי קורא ניטרלי, שימוש במילון אלקטרוני באנגלית או בהקלטת תשובותיו של הנבחן באנגלית- אך לא בתכני הבחינה. התאמות ברמה 2 יאושרו על-ידי הוועדה הבית-ספרית על סמך אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי שיש בו התייחסות לתפקוד הלימודי.

 התאמות לדרכי היבחנות - רמה 3

התאמות מסוג זה משנות את המהות הנמדדת בבחינה, ומתייחסות לשינויים הן בתנאי הבחינה והן בתוכן הבחינה. סוג ההתאמות נוגע לשאלון מותאם הנגזר משאלון הבחינה הרגיל, מבחן הנערך בעל-פה או המרת מבחן במתמטיקה במקצוע אחר. לפיכך, התאמות ברמה זו ניתנות במקרים מיוחדים בלבד, שבהם התאמות ברמה 1 ו 2- אינן יעילות מספיק. התאמות ברמה 3 - יאושרו על-ידי הוועדה המחוזית על סמך אבחון משולב )אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי(, לאחר דיון בוועדה הבית ספרית והמלצת בית הספר. יש לשים לב, כי גם התאמות אשר מומלצות בבית-הספר צריכות להתבסס על אבחונים מקצועיים ודיווחים של המחנכים והצוות החינוכי. יחד עם זאת יש להדגיש, כי עצם עריכת האבחון וההמלצות המפורטות בו בנושא ההתאמות אינם מבטיחים אישור ההתאמות על- ידי הגורמים המוסמכים.

 טיפול פסיכולוגי בנתניה