גבולות בקרב פעוטות

הקדמה

הצבת גבולות מיטיבים לפעוטות, הוא אחד מהאתגרים המשמעותיים, העומד בפני צוות המחנכות בפעוטון.

במאמר זה אנסה להסביר את חלק מהסיבות המובילות את הפעוטות להפר את חוקי הגן ואמליץ על טכניקה ספציפית. 

החל מגיל 8 חודשים עולה ביתר שאת השאלה כיצד ללמד את הילד גבולות, חוקים.

השאלה האם להיענות לרצון שלו, ובכך להימנע מבכי ותרעומת מהדהדת בראש של כל מי שמבלה עם פעוטות ואחראי על חינוכן. 

כמובן שאין תשובת קסמים מה עושים מתי, יחד עם זאת. הבנה של  הסיבות לחציית הגבולות, יחד עם הבנה של תהליך הצבת גבולות מיטיב,  יכול לסייע מאוד. 

ישנם מספר סיבות עיקריות, אשר בעטיין הפעוט יפגין התנהגות המתריסה על הגבולות והחוקים: 

ראשית , יתכן שהפעוט פשוט עוד לא מכיר את החוק, והוא מקשקש על הקיר או הופך את צלחת האוכל מתוך עניין, חקירה או למידה. 

שנית, ישנם פעמים בהם הפעוט מפר את הכללים, בכוונה תחילה. אנו נראה אותו מקשקש על הקיר, הופך את צלחת האוכל על הרצפה, כאשר חיוך מרוח על פניו. הבעת השמחה של התינוק על הפרת הגבול מתרחשת כאשר הפעוט נכנס לשלב המרד, מה שמכונה המרד הראשון, בערך החל מגיל 18 חודשים, הוא נהנה מהבעת התוקפנות ומהאיסורים של המחנכים הבאים בעקבותיו (המרד השני הוא בגיל ההתבגרות) .
בשלב התפתחותי זה הפעוט עדיין אינו מבין את נפרדותו ביחס לסביבה, ולכן עליו לבסס את תחושת העצמאות. הוא בודק את האפשרות שהרצון, המניעים והכוונות שלו, הם שונים מאלו של סביבתו. כאשר אוסרים עליו וגוערים בו, הוא מפיק מכך הנאה, הוא מתחיל לחוש אדם נפרד מהסביבה, עם רצונות, רגשות ומחשבות משלו, השונים מאלו של המחנכת. הוא שמח כשהוא מגלה שהוא אדם נפרד, ולכן מגיב בחיוך על גערות ואיסורים.

שלישית, מקרים בהם הפעוט מגיב בחציית, גבול, של אלימות או הפרה של החוקים כסוג של תקשורת. הוא רוצה להעביר מסר של כעס, תסכול, עייפות,  מצוקה, צורך בהתייחסות, ותחושות קשות אחרות, שאינו יודע לבטאן בדרך אחרת. 

כל הסיבות שציינתי הם בהחלט לגיטימיות ומאפיינות את הפעוט הבריא. היכן מתחילה הבעיה?

הבעיה מתחילה בתגובת המחנכות. 

אם מצד אחד המחנכת, מבליגה, ומתעלמת באופן עקבי (בשל סיבות שונות, שלא נפרט כאן) הפעוט אינו יודע מהו הגבול. הוא ימשיך בהתנהגויות מפריעות גם בכדי לגרום לכך שמישהו יסמן את הגבול. התינוק יהיה במצוקה רבה יותר כי אין מבוגר שמראה לו היכן עוצרים. והוא מתחיל לייצר סימפטומים ולהפגין קשיים נוספים שעשויים להזיק להתפתחותו הרגשית. 

אם מצד שני המחנכת מגיבה בנוקשות ובחומרה על הפרת הגבולות, הפעוט יחווה , עלבון, פחד, תסכול, וימנע מהפגנת יצירתיות וספונטאניות. כמובן שלטווח ארוך יפגע גם דימויו העצמי. 

ובכן מה עושים? 

ראשית, יש לנהוג בסבלנות ואורך רוח. שליטה עצמית של המחנכות והימנעות מאימפולסיביות קריטיות לשם הצבת גבול מיטיבה.  אין לוותר על אכיפת הגבולות מחד, אין להציבם באופן תוקפני מאידך, יש להבין כי התהליך של הפנמת הגבול אורך זמן.

אחת הטכניקות המומלצת להצבת גבול מאפשרת לפעוט ללמוד את החוק ללא תופעות לוואי נלוות.

השיטה נקראת ה. ה. א. א. (הרחקה הסבר אמפטיה אלטרנטיבה), פותחה ע"י מרכז אתרוג ונמצאה יעילה לפי דיווחי צוות המחנכות בעשרות פעוטונים. במקרים בהם הפעוט חוצה את הגבול(מכה את אימא, זורק אוכל על הרצפה, הורס משחקים) סדר הפעולות המומלץ:

הרחקה - ראשית יש להרחיק. (להחזיק את הידיים, להוריד מכיסא האוכל, להרחיק מהציוד שהורס).

הסבר - הבהרה של החוק והמהות שלו. ("לא מרביצים לאימא זה כואב לה" ; " לא זורקים אוכל על הרצפה זה מלכלך וקשה לנקות, חבל על המזון" ; "צריך לשמור על המשחק  כדי שתוכלי לשחק איתו גם בעתיד" )

אמפטיה - מתן לגיטימציה לרגשות שמאחרי המעשים. ("אני מבינה שאתה כועס, זה באמת מרגיז" ;  "זה אכן מעניין לראות איך הקוטג' נמרח על הרצפה" ; "אני מבין שאת נהנית לדפוק את הרעשן בקיר".)

אלטרנטיבה - הצעה של פעילות או עיסוק אחר מחצית הגבול. (" אתה יכול לומר לי שזה מכעיס אותך"  ;  "אתה יכול לקום מהשולחן ולשחק בפלסטלינה"  ;  " את יכולה לשחק בפטיש מפלסטיק והקוביות") 

כאשר צוות המחנכים בפעוטון מגיב באופן עקבי על פי השיטה של ה.ה.א.א, מתואם לגבי חוקי האסור והמותר ומהווה דוגמה אישית, אנחנו נראה יותר פעוטות המגיבים באושר והנאה לסביבה הרגשית הנבונה של צוות הגן.

ייעוץ לפעוטונים