|
|
|
|
|
שיוך דירות בקיבוצים - השלכות מס רכישה
|
|
|
רבות דובר על שיוך דירות בקיבוצים, עוד כאשר התקבלו החלטות מועצת מקרקעי ישראל 692 ו- 751.
החלטה 979 אשר הסוגיות הכרוכות בה נמצאות בדיונים ארוכים בבג"ץ, ביטלה את החלטות 692 ו- 751 (ההחלטה עודכנה על ידי החלטה 1155), וקבעה את ההוראות ביחס לשיוך דירות בקיבוצים.
בחיבור זה נתמקד בהשלכות מס הרכישה ביחס להליך שיוך דירות למשפחות חברים בקיבוץ, אך לצורך כך, נבהיר מספר נושאים הקבועים בהחלטה 979 בעניין זה.
הוראות החלטה 979 מבחינות בין משפחת חברים באגודה (משפחה שהיתה חברה באגודה ביום 2.9.2003), לבין משפחת חברים חדשה (משפחה שהצטרפה לאחר 2.9.2003).
התנאי הראשוני לתחולת ההסדר על קיבוץ בהתאם לקבוע בהחלטה, הוא תשלום סך של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים בקיבוץ עם היקף הבניה הבסיסי למגורים בקיבוץ (הערך ייקבע בהתאם לשומה פרטנית) – מובהר – כי תשלום זה אינו מזכה בזכויות בניה נוספות מעבר להיקף הבניה הבסיסי למגורים (היקף הבניה הבסיסי למגורים בקיבוץ הוא מכפלת תקן הנחלות או מספר המשפחות, לפי הנמוך, ב- 375 מ"ר).
למשפחת חברים באגודה תינתן זכות ראשונים לשיוך דירות, כאשר ישויך לה מגרש ליחידת דיור אחת עם זכויות בניה של 160 מ"ר מתוך היקף הבניה הבסיסי למגורים בקיבוץ. עוד מובהר, כי כאשר מספר משפחות החברים הינו כפליים מתקן הנחלות, ניתן יהיה לשייך זכויות בנייה קטנות מ- 160 מ"ר אך לא פחות מ- 120 מ"ר.
שיוך הדירות למשפחות חברים באגודה או ליורשים ייעשה ללא תשלום נוסף למינהל!
הגדלת זכויות הבניה מעבר לזכויות ששויכו למגרש, כאמור לעיל, בגין הגדלת זכויות הבניה, מחויב החבר לשלם למינהל דמי היתר בגובה של 31% מערך הקרקע כתוצאה מהמימוש.
רכישת מלוא זכויות הבניה - חבר המעוניין לרכוש את מלוא זכויות הבניה למגורים על המגרש ששויך אליו, ישלם למינהל סך של 33% מערך הקרקע בקיזוז הסכום ששולם למינהל בגין דמי חכירה (3.75%) וכן בקיזוז תשלומים בגין תוספות בניה, ככל ששולמו.
משפחות חדשות - משפחות חברים חדשות, יהיו זכאיות לשיוך דירות וכן לקבלת חוזה חכירה עם מלוא הזכויות למגורים, בכפוף לתשלום 33% מערך הקרקע של המגרש, בקיזוז דמי החכירה ששולמו בגין חלקת המגורים.
העברת זכויות במגרשים עליהם בנויה יחידת דיור משויכת - העברת הזכויות במגרשים ששויכו תותנה בתשלום של 33% מערך הקרקע של המגרש עליו בנויה יחידת הדיור המשויכת בקיזוז התשלומים ששולמו. במידה ושולמו מלוא הזכויות, העברת הזכויות תהיה ללא תמורה נוספת למינהל.
מס הרכישה – כידוע, בעת רכישת זכות במקרקעין חייב הרוכש בתשלום מס רכישה הנגזר מסוג הנכס הנרכש ומשוויו. לכן, לכאורה בעת שיוך דירת מגורים לחבר הקיבוץ חל אירוע מס המצמיח חבות במס רכישה. יחד עם זאת, בהסדרים שנקבעו בין האגודות לבין מנהל מיסוי מקרקעין, נקבע, כי האגודות יגיעו להסדרים פרטניים עם מנהל מיסוי מקרקעין באותו האזור, כאשר ככלל יש להבחין בין מערכת היחסים שבין חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ מחד, ובין מערכת היחסים שבין חבר הקיבוץ לבין מינהל מקרקעי ישראל מאידך.
הכללים שנקבעו לצורך גביית מס רכישה במסגרת שיוך דירות לחברים (בכפוף להסדרים פרטניים), מתייחסים לגביית מס רכישה בגין ערך הקרקע בלבד, כלומר בגין סך דמי ההיוון ששולמו למינהל - בגין מרכיב זה ישולם מס רכישה בגובה של 5% וזאת באשר למערכת היחסים שבין חבר הקיבוץ לבין מינהל מקרקעי ישראל.
מרכיב נוסף הינו התשלום ששולם לאגודה עבור בית המגורים - במסגרת מערכת היחסים שבין חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ ובעניין זה נקבעו הסדרים שונים - אך מס הרכישה שנגבה עבור מרכיב זה הינו פרוגרסיבי ונקבע בהתאם למדרגות המתייחסות לכל חבר בהתאם למצבו האישי.
משרדנו צבר ניסיון רב בטיפול בחברים המקבלים דרישות ממנהל מיסוי מקרקעין לתשלום מס הרכישה בגין שיוך הדירות. יצויין, כי לעיתים הדרישות שמתקבלות הינן גבוהות מהנדרש ולאחר פגישות שאנו מקיימים עם הפקידים במשרדי מנהל מיסוי מקרקעין, הדרישות מתוקנות. החברים מתבקשים לשים לב לדרישות המתקבלות אצלם ורצוי, כי החברים יפנו לקבלת ייעוץ אצל מומחים המטפלים במגזר הקיבוצי בנושא שיוך דירות ובנושא המיסים, על מנת שלא ישלמו סכומים ניכרים ללא בסיס.
הכותבים הינם, עו"ד אביגדור ליבוביץ, מתמחה במינהל מקרקעי ישראל, במגזר חקלאי קיבוצים ומושבים, מומחה בייצוג חברי קיבוצים, שיוך דירות וסוגיות בין החבר לקיבוץ וע"ד שניר שער (רו"ח), שהיה בעבר יועץ משפטי לרשות המיסים ומתמחה במיסים במגזר החקלאי ובהשלכות המיסים בשיוך דירות בקיבוצים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד אביגדור ליבוביץ:
עו"ד אביגדור ליבוביץ מתגורר במושב בארותיים בעמק חפר ומתמחה מזה שנים בנושאים הקשורים למגזר החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל, מושבים, קיבוצים, שיוך דירות, אגודות שיתופיות, ייצוג מוכרים ורוכשים בעשרות רבות של עסקאות מכר נחלות וכן ייצוג של בעלי זכויות, קבלנים ויזמים בפרויקטים של הרחבות במושבים וקיבוצים, הקמת תחנות דלק ומרכזים מסחריים, דיור מוגן, גני אירועים, שינויי ייעוד, פיצול נחלות, קרקעות חקלאיות, ליווי וייזום של עסקאות.
עו"ד ליבוביץ הינו מגשר בעל מוניטין ובמסגרת הטיפול בסוגיות השונות צבר ניסיון רב בטיפול בנושאים של בנים ממשיכים, יורשים, ניהול עיזבון ועריכת הסדרים בין הורים לילדים במגזר החקלאי. עו"ד ליבוביץ טיפל בעשרות תיקים של משפחות המתגוררות במושבים והביא להסדרים תקדימיים הקשורים ביחסים בין הורים לילדים, בנים ממשיכים והסדרים בין יורשים.
עו"ד ליבוביץ מתמחה מזה שנים בייצוג וליווי יזמים, קבלנים וחברות מהגדולות במשק, במסגרת עסקאות נדל"ן מסחרי, משרדים ומגורים ומתמחה בטיפול בפרויקטים לפי תמ"א 38, קבוצות רכישה, עסקאות קומבינציה וכיוצ"ב .עו"ד ליבוביץ מלווה יזמים ודיירים בפרויקטים לפי תמ"א 38, המתנהלים באזור גוש דן, אזור השרון, ודרום הארץ ובמסגרת זו צבר ידע רב וניסיון במתן פתרונות יצירתיים לסוגיות המיסוי והסוגיות המשפטיות הסבוכות הקשורות לפרויקטים אלה.
עו"ד ליבוביץ הינו בעל ניסיון רב בתחום המיסים ובכל הקשור למיסוי מקרקעין, דמי הסכמה, מע"מ, היטל השבחה, דמי פיתוח והיטלים במגזר החקלאי. מומחי המס המטפלים בלקוחות המשרד במסגרת ליווי הפרויקטים השונים, מביאים עימם ניסיון של שנים רבות, לאחר עבודה ברשות המיסים, והדבר ניכר בתוצאות ובהצלחות בטיפול מול הרשויות.
עו"ד ליבוביץ מייצג לקוחות רבים וחקלאים בתיקים העוסקים בסוגיות של תכנון ובניה, שימושים חורגים וכיוצ"ב. עו"ד ליבוביץ טיפל במהלך השנים בעשרות תיקים של תכנון ובניה, שינויי יעוד ושימושים חורגים ואף הופיע בעניינים אלה בבג"ץ בסוגיות עקרוניות.
עו"ד ליבוביץ משמש כיועץ המשפטי של התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל ומייצג את ההתאחדות בוועדות הכנסת ובפורומים אחרים ובמסגרת זו, פועל רבות להתפתחות הענף גם בכל הקשור לנושאים של תכנון ובניה, התנהלות מול משרדי הממשלה השונים, חברי כנסת, שרים, קידום חקיקה וכיוצ"ב. עו"ד ליבוביץ לקח חלק בצוות אשר פעל והביא שינוי בתקנות מס רכוש בעקבות מבצע עופרת יצוקה אשר כוללים כיום סעיפים מיוחדים הקשורים לענף אולמות וגני אירועים. עו"ד ליבוביץ מעביר הרצאות לקבוצות מקצועיות בנושאי המגזר החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל, נדל"ן ומיסים וכותב מאמרים רבים בנושאים אלה, אשר פורסמו בעיתונים מקצועיים וארציים ובאתרי אינטרנט שונים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד אביגדור ליבוביץ
מדינת ישראל נמצאת תחת סיכון לרעידת אדמה ובעניין זה הכתובת על הקיר כבר מספר שנים.
הוראות תמ"א 38 נועדו על מנת לאפשר חיזוק מבנים קיימים אשר לא ניבנו בהתאם לתקן הישראלי 413 על מנת לאפשר את העמידות של המבנים בפני רעידות אדמה.
הוראות תמ"א 38 אמורות היו להביא לכך שיזמים שיבקשו לבצע פרויקטים לפי תמ"א 38 יוכלו לקבל היתרי בניה ולבצע את הפרויקטים על מנת מחד, לחזק ולשפץ מבנים שהיתר לבנייתם הוצא לפני ינואר 1980 ומאידך, להשיא רווחים בגין היחידות שייבנו על גג הבניין או בקומת העמודים ויימכרו על ידם.
|
במהלך שנת 2010 אושר תיקון מספר 2 לתמ"א 38, שעיקריו מתן האפשרות לקבלת זכויות הבנייה מכוח תמ"א 38 גם במצב דברים בו נהרס הבניין הישן הקיים על גבי המקרקעין. השיקול העיקרי שעמד בבסיס תיקון זה הינו ההנחה כי הריסת הבניין הישן ובניית בניין חדש תחתיו עדיפה על פני "בניית טלאי על טלאי" באמצעות חיבור הבניין הישן עם תוספת דירות על גביו.
|
ימי המיתון ומחנק האשראי הינם קרקע פוריה, על מנת להוציא לפועל עסקאות במסגרת קבוצות רכישה, הואיל והיזם שהינו הגוף המנהל בעסקה, אינו נושא בעלויות רכישת הקרקע ואינו נדרש למימון הרכישה באמצעות הלוואה מבנק, אלא שעלויות רכישת הקרקע מתחלקות בין חברי הקבוצה.
|
המונח "נחלה" או "משק חקלאי" לא אומר הרבה למי שאינו גר במושב או עוסק בתחום של עסקאות במושבים.
הנחלות ניתנו לחברי המושבים, עוד בתקופת קום המדינה, ללא תמורה, על מנת שהחברים שקיבלו את הנחלות, יפתחו, בין היתר, את תחום החקלאות, לרבות את ענפי הרפתות, לולים וכיוצ"ב.
|
לא פעם שמעתי את בעלי הנחלות העומדים בפני ביצוע עסקת מכירת הנחלה, לאחר שנים רבות בהן הם חיו במושב ועיבדו את האדמה, שואלים עצמם: "במה חטאנו שאנו צריכים לשלם למינהל מקרקעי ישראל 1/3 מעליית הערך במסגרת עסקת מכירת הנחלה – האם מדובר בעונש???".
|
עד ליום זה ( 30/12/2009 ) מינהל מקרקעי ישראל לא פרסם באופן רשמי את הוראות המעבר להחלטה 1180, למרות העובדה כי חלפו למעלה משישה חודשים מיום אישור ההחלטה, דבר אשר הביא לעצירה מוחלטת באישור העסקאות בגין הקצאת מגרשים בהרחבות בקיבוצים ברחבי הארץ, אשר הוגשו למינהל החל מחודש מאי 2009.
|
חיבור זה נכתב, בעקבות מקרה מצער במיוחד בו טיפל משרדנו וזאת לאחר שנים בהן טיפל הח"מ במקרים רבים וסבוכים העוסקים ביחסים בין בני משפחה, הורים וילדים, אחים, וקרובים, וסכסוכים שנובעים בעקבות חלוקת נחלות במושבים, ירושות, גירושין, עיזבונות וכיוצ"ב.
|
מאמרים נוספים בנושא נדל"ן ומקרקעין
טרם ההקמה יש לדעת כי הקמה של מבנה חייבת להיות בהתאמה מלאה לחוקים.
|
בונים לכם מגדל חדש ליד הבית? גיליתם שתוכנית חדשה עתידה לשנות לכם את החיים? מגרש החניה שהתרגלתם לחנות בו עומד להיעלם לטובת בניין חדש? תמיד תוכלו להגיש התנגדות לתוכנית.
שכן רוצה להוסיף שטח בניה, מבקש שימוש חורג ?
מאמר זה יסביר לכם איך אפשר להתנגד לתוכנית, מה צריך לעשות ולמי צריך לפנות.
|
רכישת דירה יד שניה או דירה מקבלן? ומה בודקים לפני שרוכשים דירה מקבלן? והאם צריך עו"ד דין מקרקעין או שאפשר שעו"ד של הקבלן ייצג אתכם? כל זא ועוד במאמר שלפניכם.
|
קיבלת כתב אישום בדואר רשום בשל בנייה ללא היתר, חריגה מהיתר או תוכנית, שימוש חורג, פיצול דירות. אתם שואלים את עצמכם מה עליכם לעשות. במדריך זה נסביר לכם מה צפוי, שלב אחרי שלב.
|
מתכננים לבנות בריכת שחייה ביתית?
חשו לדעת למה אתם נכנסים!
בשנים האחרונות הופכות הבריכות הפרטיות לפופולריות מאוד בכל רחבי הארץ ואינן עוד נחלתן הבלעדית של בעלי הממון בלבד, לא מעט הודות לטכנולוגיות המתקדמות שקיימות כיום, המוזילות משמעותית את עלויות הבניה וההתקנה.
נושא הצורך וההליך בהיתר בניה מורכב וחשוב שיהיה מלווה על ידי המומחה הנכון
|
עיריית תל אביב-יפו מפעילה צעדי אכיפה מינהליים ומשפטיים כנגד עבירות על חוק התכנון והבנייה ובכלל זה עבודה אסורה או שימוש אסור בנכס.
ב-20 בדצמבר 2018 נכנסו לתקפן תקנות העבירות המינהליות [קנס מינהלי - תכנון ובנייה] תשע"ח 2018.
על פי תקנות אלו, ניתן יהיה להטיל קנסות מינהליים על עבודה אסורה, שימוש אסור ועל אי קיום צווים מינהליים להפסקת עבודות או להפסקת שימוש.
|
קיבלת צו הריסה? לא סוף פסוק!
בת המשפט נתן לאחרונה כמה החלטות שיתכן ויכולים לסייע לך!
|
|
|
|
|