|
|
|
|
|
|
|
|
התפתחות השוק של הנחלות במושבים
|
|
|
|
|
המונח "נחלה" או "משק חקלאי" לא אומר הרבה למי שאינו גר במושב או עוסק בתחום של עסקאות במושבים.
הנחלות ניתנו לחברי המושבים, עוד בתקופת קום המדינה, ללא תמורה, על מנת שהחברים שקיבלו את הנחלות, יפתחו, בין היתר, את תחום החקלאות, לרבות את ענפי הרפתות, לולים וכיוצ"ב.
חברי המושבים עמלו קשות על מנת לקצור את הפירות, ורבים מהם נטשו עם השנים, בלית ברירה ועקב הפסדים רבים שנחלו, את תחום החקלאות ועברו לעבוד בעבודות אחרות.
בעבר, כאשר המגמה של רוב האוכלוסייה היתה, מגורים בערים, מחירי הנחלות היו נמוכים ולמעשה, היתה התעניינות מועטה מאוד ברכישה של נחלות, למעט במקרים בהם אדם חיפש מקום מתאים על מנת לעסוק בחקלאות.
חברי המושבים מאוגדים בד"כ באגודות, במסגרתם הם חבים בזכויות וחובות, כאשר בעבר שיווק התוצרת החקלאית היה דרך האגודה.
בשנות השמונים, חקלאים רבים נקלעו לקשיים כספיים ובעיות תזרים, ונאלצו לקחת הלוואות על מנת לשרוד, אך, למרבה הצער, רבים מהם לא שרדו וטבעו בביצות של חובות ובעקבות זאת, קם במהלך השנים, גוף אשר פועל עד היום העונה לשם "המשקם" אשר תפקידו היה להסדיר את החובות בין הבנקים האגודות והחקלאים חברי האגודות, אך הוא נמצא בסוף ימיו.
החובות של החקלאים והקשיים הרבים בפיתוח ענף החקלאות, הביאו רבים למכור את הנחלות, במחירים נמוכים מאוד וכן למעבר לאזורי מחייה אחרים.
בשנות התשעים, החלה מגמה במסגרתה חיפשו העירוניים מגורים באזורים הכפריים, אשר התאפיינו באורח חיים שליו יותר, סביבה ירוקה ואיכות חיים גבוהה.
המושבים אשר השכילו להבין את המגמה הכינו תוכניות במסגרתם הפשירו שטחים חקלאיים והפכו אותם לייעוד של מגורים ושיווקו את המגרשים לאוכלוסייה החדשה שהגיעה למושב ונקראה "הבנים הממשיכים" (החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל).
כל בעל נחלה במושב קיבל זכות להמליץ על מועמד מטעמו לקבל מגרש בהרחבה של המושב, כאשר לבעל הנחלה אסור היה להיות בעלים של נחלה ושל מגרש בעת ובעונה אחת ועל כן, היה עליו להמליץ על מועמד מטעמו השייך לקבוצת "הבן הממשיך".
בעבר כאשר קיבל הבן הממשיך את המגרש בהרחבה ולא היה מעוניין לגור במושב, יכול היה הבן הממשיך למכור את זכות ההמלצה למועמד אחר ולקבל תמורה בגינה.
כיום, בעקבות "בג"ץ הקרקעות" לא ניתן למכור את "זכות ההמלצה" ולקבל תמורה בעבורה ועל כן, קיימים מגרשים רבים אשר נותרו ריקים הואיל והבנים של בעלי הנחלות לא מעוניינים בהם ולא ניתן למכור אותם.
יש להדגיש בנושא זה, כי בהתאם להוראות מפורשות של מינהל מקרקעי ישראל בעקבות "בג"ץ הקרקעות" לא ניתן למכור זכות המלצה ולקבל בגינה תמורה!!!
כמו כן, בעקבות החלטה 1180 (מאמר פורסם בעניינה פורסם על ידי משרדנו לאחרונה), לא ניתן כיום למכור מגרשים בהרחבות אלא לאחר 5 משנים מעת חתימה על הסכם חכירה עם המינהל (לאחר בניית שלד וגג ניתן לחתום על הסכם חכירה עם המינהל).
סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, מאופיינות בדרישה הולכת וגוברת למגורים בנחלות, אשר מגיעה מכיוון תושבי המרכז ותל אביב רבתי אשר מאסו בחיים אפופי הפיח והחליטו למכור את דירת המגורים היקרה שלהם ולרכוש תחתיה נחלה במושב. בתקופה זו, עוד ניתן היה לרכוש נחלות במחירים סבירים באזור השרון, לדוגמא ואף להישאר עם כסף עודף בכיס, לאחר שאותו אדם שגר בתל אביב רבתי מכר את דירתו.
נחלה במושב מורכבת מחלקה א', אשר כוללת בתוכה את האזור הנקרא "המשבצת הצהובה" שהוא אזור המגורים של הנחלה. אזור המגורים הינו שטח בגודל של כ- 3 דונם, ועליו ניתן לבנות את בתי המגורים בנחלה.
הואיל ושטח המגורים של הנחלה יועד במקור למגורי החקלאי, ניתן היה לבנות בית ראשי לבעל הנחלה, בית נוסף לבן הממשיך ובית שלישי לנכד (נושא זה עומד להשתנות בעקבות המלצות ועדת הבר במסגרתם ביקשו לאפשר לבעל הנחלה לפצל את שטח המגורים ולמכור את השטח המפוצל לצד ג' שאינו בן ממשיך, אך נושא זה נמצא היום בדיונים בבג"ץ)
נחלה מורכבת גם מחלקה ב', שהינה שטח חקלאי המיודע לשימוש לחקלאות מסוגים שונים.
שטחה הגדול של הנחלה, מהווה גורם משיכה לבעלי ממון רבים אשר יכולים לממש פנטזיות רבות בכל הנוגע לבית מגורים מפואר, בריכה, חוות סוסים, מגרש טניס וכו' במחירים נמוכים הרבה יותר מאלו אשר היו משולמים על ידם בהרצליה פיתוח, כפר שמריהו, סביון וכיוצ"ב.
מגמת ההתפתחות של מחירי הנחלות והביקוש הרב לרכישת נחלות, העלה את מחירי הנחלות באזורים שונים בארץ, כאשר המגמה היא די אחידה באזור השרון והמרכז.
כיום מוצא עצמו החקלאי המבוגר, אשר עבד את האדמה כל חייו וקם כל בוקר בחמש על מנת לחרוש את האדמה, לאסוף את הביצים בלול או לחלוב את הפרות, כי הוא יושב על אדמה שיכולה להניב לו כסף רב במכירתה, אך, למרבה הצער, לא מאי היא, שכן כאשר אותו חקלאי מגיע אלינו, עוה"ד אשר אמונים לתת לו ייעוץ בנושא מיסוי העסקה, התמונה מתבררת כפחות ורודה ולעיתים אף אפורה.
במאמר זה אין ברצוני לפרט את כל נושא מיסוי עסקת הנחלה, אך רק אציין, כי במסגרת מכירת הנחלה, יש לברר גובה דמי הסכמה החלים במכירה, גובה מס שבח, היטל השבחה וכו' ולנושאים אלה אתייחס במאמר הבא.
כמו כן, אתייחס במאמר הבא למגמות בשוק הנחלות והמגזר החקלאי, בעקבות החלטה 979 והשינויים הצפויים בכל הקשור לפיצול הנחלה והעברת זכויות במגרשים המפוצלים!!!
הכותב עו"ד אביגדור ליבוביץ הינו הבעלים של משרד עורכי דין א. ליבוביץ ושות' המתמחה במינהל מקרקעי ישראל, בעסקאות במגזר החקלאי ובעסקאות נדל"ן ויזמות בתחום המסחרי והמגורים.
המונח "נחלה" או "משק חקלאי" לא אומר הרבה למי שאינו גר במושב או עוסק בתחום של עסקאות במושבים.
הנחלות ניתנו לחברי המושבים, עוד בתקופת קום המדינה, ללא תמורה, על מנת שהחברים שקיבלו את הנחלות, יפתחו, בין היתר, את תחום החקלאות, לרבות את ענפי הרפתות, לולים וכיוצ"ב.
חברי המושבים עמלו קשות על מנת לקצור את הפירות, ורבים מהם נטשו עם השנים, בלית ברירה ועקב הפסדים רבים שנחלו, את תחום החקלאות ועברו לעבוד בעבודות אחרות.
בעבר, כאשר המגמה של רוב האוכלוסייה היתה, מגורים בערים, מחירי הנחלות היו נמוכים ולמעשה, היתה התעניינות מועטה מאוד ברכישה של נחלות, למעט במקרים בהם אדם חיפש מקום מתאים על מנת לעסוק בחקלאות.
חברי המושבים מאוגדים בד"כ באגודות, במסגרתם הם חבים בזכויות וחובות, כאשר בעבר שיווק התוצרת החקלאית היה דרך האגודה.
בשנות השמונים, חקלאים רבים נקלעו לקשיים כספיים ובעיות תזרים, ונאלצו לקחת הלוואות על מנת לשרוד, אך, למרבה הצער, רבים מהם לא שרדו וטבעו בביצות של חובות ובעקבות זאת, קם במהלך השנים, גוף אשר פועל עד היום העונה לשם "המשקם" אשר תפקידו היה להסדיר את החובות בין הבנקים האגודות והחקלאים חברי האגודות, אך הוא נמצא בסוף ימיו.
החובות של החקלאים והקשיים הרבים בפיתוח ענף החקלאות, הביאו רבים למכור את הנחלות, במחירים נמוכים מאוד וכן למעבר לאזורי מחייה אחרים.
בשנות התשעים, החלה מגמה במסגרתה חיפשו העירוניים מגורים באזורים הכפריים, אשר התאפיינו באורח חיים שליו יותר, סביבה ירוקה ואיכות חיים גבוהה.
המושבים אשר השכילו להבין את המגמה הכינו תוכניות במסגרתם הפשירו שטחים חקלאיים והפכו אותם לייעוד של מגורים ושיווקו את המגרשים לאוכלוסייה החדשה שהגיעה למושב ונקראה "הבנים הממשיכים" (החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל).
כל בעל נחלה במושב קיבל זכות להמליץ על מועמד מטעמו לקבל מגרש בהרחבה של המושב, כאשר לבעל הנחלה אסור היה להיות בעלים של נחלה ושל מגרש בעת ובעונה אחת ועל כן, היה עליו להמליץ על מועמד מטעמו השייך לקבוצת "הבן הממשיך".
בעבר כאשר קיבל הבן הממשיך את המגרש בהרחבה ולא היה מעוניין לגור במושב, יכול היה הבן הממשיך למכור את זכות ההמלצה למועמד אחר ולקבל תמורה בגינה.
כיום, בעקבות "בג"ץ הקרקעות" לא ניתן למכור את "זכות ההמלצה" ולקבל תמורה בעבורה ועל כן, קיימים מגרשים רבים אשר נותרו ריקים הואיל והבנים של בעלי הנחלות לא מעוניינים בהם ולא ניתן למכור אותם.
יש להדגיש בנושא זה, כי בהתאם להוראות מפורשות של מינהל מקרקעי ישראל בעקבות "בג"ץ הקרקעות" לא ניתן למכור זכות המלצה ולקבל בגינה תמורה!!!
כמו כן, בעקבות החלטה 1180 (מאמר פורסם בעניינה פורסם על ידי משרדנו לאחרונה), לא ניתן כיום למכור מגרשים בהרחבות אלא לאחר 5 משנים מעת חתימה על הסכם חכירה עם המינהל (לאחר בניית שלד וגג ניתן לחתום על הסכם חכירה עם המינהל).
סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, מאופיינות בדרישה הולכת וגוברת למגורים בנחלות, אשר מגיעה מכיוון תושבי המרכז ותל אביב רבתי אשר מאסו בחיים אפופי הפיח והחליטו למכור את דירת המגורים היקרה שלהם ולרכוש תחתיה נחלה במושב. בתקופה זו, עוד ניתן היה לרכוש נחלות במחירים סבירים באזור השרון, לדוגמא ואף להישאר עם כסף עודף בכיס, לאחר שאותו אדם שגר בתל אביב רבתי מכר את דירתו.
נחלה במושב מורכבת מחלקה א', אשר כוללת בתוכה את האזור הנקרא "המשבצת הצהובה" שהוא אזור המגורים של הנחלה. אזור המגורים הינו שטח בגודל של כ- 3 דונם, ועליו ניתן לבנות את בתי המגורים בנחלה.
הואיל ושטח המגורים של הנחלה יועד במקור למגורי החקלאי, ניתן היה לבנות בית ראשי לבעל הנחלה, בית נוסף לבן הממשיך ובית שלישי לנכד (נושא זה עומד להשתנות בעקבות המלצות ועדת הבר במסגרתם ביקשו לאפשר לבעל הנחלה לפצל את שטח המגורים ולמכור את השטח המפוצל לצד ג' שאינו בן ממשיך, אך נושא זה נמצא היום בדיונים בבג"ץ)
נחלה מורכבת גם מחלקה ב', שהינה שטח חקלאי המיודע לשימוש לחקלאות מסוגים שונים.
שטחה הגדול של הנחלה, מהווה גורם משיכה לבעלי ממון רבים אשר יכולים לממש פנטזיות רבות בכל הנוגע לבית מגורים מפואר, בריכה, חוות סוסים, מגרש טניס וכו' במחירים נמוכים הרבה יותר מאלו אשר היו משולמים על ידם בהרצליה פיתוח, כפר שמריהו, סביון וכיוצ"ב.
מגמת ההתפתחות של מחירי הנחלות והביקוש הרב לרכישת נחלות, העלה את מחירי הנחלות באזורים שונים בארץ, כאשר המגמה היא די אחידה באזור השרון והמרכז.
כיום מוצא עצמו החקלאי המבוגר, אשר עבד את האדמה כל חייו וקם כל בוקר בחמש על מנת לחרוש את האדמה, לאסוף את הביצים בלול או לחלוב את הפרות, כי הוא יושב על אדמה שיכולה להניב לו כסף רב במכירתה, אך, למרבה הצער, לא מאי היא, שכן כאשר אותו חקלאי מגיע אלינו, עוה"ד אשר אמונים לתת לו ייעוץ בנושא מיסוי העסקה, התמונה מתבררת כפחות ורודה ולעיתים אף אפורה.
במאמר זה אין ברצוני לפרט את כל נושא מיסוי עסקת הנחלה, אך רק אציין, כי במסגרת מכירת הנחלה, יש לברר גובה דמי הסכמה החלים במכירה, גובה מס שבח, היטל השבחה וכו' ולנושאים אלה אתייחס במאמר הבא.
כמו כן, אתייחס במאמר הבא למגמות בשוק הנחלות והמגזר החקלאי, בעקבות החלטה 979 והשינויים הצפויים בכל הקשור לפיצול הנחלה והעברת זכויות במגרשים המפוצלים!!!
הכותב עו"ד אביגדור ליבוביץ, מומחה לעסקאות במגזר הכפרי ועסקאות במגזר החקלאי, מומחה למיסים במגזר החלקאי, מומחה לדמי הסכמה, מומחה להחלטות מינהל, מומחה בייצוג מוכרים וקונים של נחלות, הרחבות מושבים וקיבוצים וסוגיות במגזר החקלאי, שיוך דירות בקיבוצים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד אביגדור ליבוביץ:
עו"ד אביגדור ליבוביץ מתגורר במושב בארותיים בעמק חפר ומתמחה מזה שנים בנושאים הקשורים למגזר החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל, מושבים, קיבוצים, שיוך דירות, אגודות שיתופיות, ייצוג מוכרים ורוכשים בעשרות רבות של עסקאות מכר נחלות וכן ייצוג של בעלי זכויות, קבלנים ויזמים בפרויקטים של הרחבות במושבים וקיבוצים, הקמת תחנות דלק ומרכזים מסחריים, דיור מוגן, גני אירועים, שינויי ייעוד, פיצול נחלות, קרקעות חקלאיות, ליווי וייזום של עסקאות.
עו"ד ליבוביץ הינו מגשר בעל מוניטין ובמסגרת הטיפול בסוגיות השונות צבר ניסיון רב בטיפול בנושאים של בנים ממשיכים, יורשים, ניהול עיזבון ועריכת הסדרים בין הורים לילדים במגזר החקלאי. עו"ד ליבוביץ טיפל בעשרות תיקים של משפחות המתגוררות במושבים והביא להסדרים תקדימיים הקשורים ביחסים בין הורים לילדים, בנים ממשיכים והסדרים בין יורשים.
עו"ד ליבוביץ מתמחה מזה שנים בייצוג וליווי יזמים, קבלנים וחברות מהגדולות במשק, במסגרת עסקאות נדל"ן מסחרי, משרדים ומגורים ומתמחה בטיפול בפרויקטים לפי תמ"א 38, קבוצות רכישה, עסקאות קומבינציה וכיוצ"ב .עו"ד ליבוביץ מלווה יזמים ודיירים בפרויקטים לפי תמ"א 38, המתנהלים באזור גוש דן, אזור השרון, ודרום הארץ ובמסגרת זו צבר ידע רב וניסיון במתן פתרונות יצירתיים לסוגיות המיסוי והסוגיות המשפטיות הסבוכות הקשורות לפרויקטים אלה.
עו"ד ליבוביץ הינו בעל ניסיון רב בתחום המיסים ובכל הקשור למיסוי מקרקעין, דמי הסכמה, מע"מ, היטל השבחה, דמי פיתוח והיטלים במגזר החקלאי. מומחי המס המטפלים בלקוחות המשרד במסגרת ליווי הפרויקטים השונים, מביאים עימם ניסיון של שנים רבות, לאחר עבודה ברשות המיסים, והדבר ניכר בתוצאות ובהצלחות בטיפול מול הרשויות.
עו"ד ליבוביץ מייצג לקוחות רבים וחקלאים בתיקים העוסקים בסוגיות של תכנון ובניה, שימושים חורגים וכיוצ"ב. עו"ד ליבוביץ טיפל במהלך השנים בעשרות תיקים של תכנון ובניה, שינויי יעוד ושימושים חורגים ואף הופיע בעניינים אלה בבג"ץ בסוגיות עקרוניות.
עו"ד ליבוביץ משמש כיועץ המשפטי של התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל ומייצג את ההתאחדות בוועדות הכנסת ובפורומים אחרים ובמסגרת זו, פועל רבות להתפתחות הענף גם בכל הקשור לנושאים של תכנון ובניה, התנהלות מול משרדי הממשלה השונים, חברי כנסת, שרים, קידום חקיקה וכיוצ"ב. עו"ד ליבוביץ לקח חלק בצוות אשר פעל והביא שינוי בתקנות מס רכוש בעקבות מבצע עופרת יצוקה אשר כוללים כיום סעיפים מיוחדים הקשורים לענף אולמות וגני אירועים.
עו"ד ליבוביץ מעביר הרצאות לקבוצות מקצועיות בנושאי המגזר החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל, נדל"ן ומיסים וכותב מאמרים רבים בנושאים אלה, אשר פורסמו בעיתונים מקצועיים וארציים ובאתרי אינטרנט שונים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד אביגדור ליבוביץ
|
מדינת ישראל נמצאת תחת סיכון לרעידת אדמה ובעניין זה הכתובת על הקיר כבר מספר שנים.
הוראות תמ"א 38 נועדו על מנת לאפשר חיזוק מבנים קיימים אשר לא ניבנו בהתאם לתקן הישראלי 413 על מנת לאפשר את העמידות של המבנים בפני רעידות אדמה.
הוראות תמ"א 38 אמורות היו להביא לכך שיזמים שיבקשו לבצע פרויקטים לפי תמ"א 38 יוכלו לקבל היתרי בניה ולבצע את הפרויקטים על מנת מחד, לחזק ולשפץ מבנים שהיתר לבנייתם הוצא לפני ינואר 1980 ומאידך, להשיא רווחים בגין היחידות שייבנו על גג הבניין או בקומת העמודים ויימכרו על ידם.
|
|
במהלך שנת 2010 אושר תיקון מספר 2 לתמ"א 38, שעיקריו מתן האפשרות לקבלת זכויות הבנייה מכוח תמ"א 38 גם במצב דברים בו נהרס הבניין הישן הקיים על גבי המקרקעין. השיקול העיקרי שעמד בבסיס תיקון זה הינו ההנחה כי הריסת הבניין הישן ובניית בניין חדש תחתיו עדיפה על פני "בניית טלאי על טלאי" באמצעות חיבור הבניין הישן עם תוספת דירות על גביו.
|
|
ימי המיתון ומחנק האשראי הינם קרקע פוריה, על מנת להוציא לפועל עסקאות במסגרת קבוצות רכישה, הואיל והיזם שהינו הגוף המנהל בעסקה, אינו נושא בעלויות רכישת הקרקע ואינו נדרש למימון הרכישה באמצעות הלוואה מבנק, אלא שעלויות רכישת הקרקע מתחלקות בין חברי הקבוצה.
|
|
לא פעם שמעתי את בעלי הנחלות העומדים בפני ביצוע עסקת מכירת הנחלה, לאחר שנים רבות בהן הם חיו במושב ועיבדו את האדמה, שואלים עצמם: "במה חטאנו שאנו צריכים לשלם למינהל מקרקעי ישראל 1/3 מעליית הערך במסגרת עסקת מכירת הנחלה – האם מדובר בעונש???".
|
|
עד ליום זה ( 30/12/2009 ) מינהל מקרקעי ישראל לא פרסם באופן רשמי את הוראות המעבר להחלטה 1180, למרות העובדה כי חלפו למעלה משישה חודשים מיום אישור ההחלטה, דבר אשר הביא לעצירה מוחלטת באישור העסקאות בגין הקצאת מגרשים בהרחבות בקיבוצים ברחבי הארץ, אשר הוגשו למינהל החל מחודש מאי 2009.
|
|
חיבור זה נכתב, בעקבות מקרה מצער במיוחד בו טיפל משרדנו וזאת לאחר שנים בהן טיפל הח"מ במקרים רבים וסבוכים העוסקים ביחסים בין בני משפחה, הורים וילדים, אחים, וקרובים, וסכסוכים שנובעים בעקבות חלוקת נחלות במושבים, ירושות, גירושין, עיזבונות וכיוצ"ב.
|
|
לאחר ציפיה ארוכה לפרסום הוראות מעבר להחלטה 1180 של מינהל מקרקעי ישראל העוסקת בשינוי מגמות בהרחבות בקיבוצים ומושבים, פורסמו הוראות המעבר של האגף החקלאי במינהל במסמך הנושא תאריך 1.9.09.
בסעיף 1 להוראות המעבר נקבע, כי הוראות החלטה 1180 לא יחולו על בקשות אשר הוגשו למינהל עד ליום 10.5.09 בצירוף כל המסמכים הנדרשים (תצהירי משתכנים, אגודה והתחייבות המועצה האזורית לפיתוח) ובמקרים של בניה מרוכזת יש להוסיף למסמכים שלעיל גם בקשה לבניה מרוכזת ותצהירי אגודה ומשתכן.
|
מאמרים נוספים בנושא נדל"ן ומקרקעין
|
טרם ההקמה יש לדעת כי הקמה של מבנה חייבת להיות בהתאמה מלאה לחוקים.
|
|
בונים לכם מגדל חדש ליד הבית? גיליתם שתוכנית חדשה עתידה לשנות לכם את החיים? מגרש החניה שהתרגלתם לחנות בו עומד להיעלם לטובת בניין חדש? תמיד תוכלו להגיש התנגדות לתוכנית.
שכן רוצה להוסיף שטח בניה, מבקש שימוש חורג ?
מאמר זה יסביר לכם איך אפשר להתנגד לתוכנית, מה צריך לעשות ולמי צריך לפנות.
|
|
רכישת דירה יד שניה או דירה מקבלן? ומה בודקים לפני שרוכשים דירה מקבלן? והאם צריך עו"ד דין מקרקעין או שאפשר שעו"ד של הקבלן ייצג אתכם? כל זא ועוד במאמר שלפניכם.
|
|
קיבלת כתב אישום בדואר רשום בשל בנייה ללא היתר, חריגה מהיתר או תוכנית, שימוש חורג, פיצול דירות. אתם שואלים את עצמכם מה עליכם לעשות. במדריך זה נסביר לכם מה צפוי, שלב אחרי שלב.
|
|
מתכננים לבנות בריכת שחייה ביתית?
חשו לדעת למה אתם נכנסים!
בשנים האחרונות הופכות הבריכות הפרטיות לפופולריות מאוד בכל רחבי הארץ ואינן עוד נחלתן הבלעדית של בעלי הממון בלבד, לא מעט הודות לטכנולוגיות המתקדמות שקיימות כיום, המוזילות משמעותית את עלויות הבניה וההתקנה.
נושא הצורך וההליך בהיתר בניה מורכב וחשוב שיהיה מלווה על ידי המומחה הנכון
|
|
עיריית תל אביב-יפו מפעילה צעדי אכיפה מינהליים ומשפטיים כנגד עבירות על חוק התכנון והבנייה ובכלל זה עבודה אסורה או שימוש אסור בנכס.
ב-20 בדצמבר 2018 נכנסו לתקפן תקנות העבירות המינהליות [קנס מינהלי - תכנון ובנייה] תשע"ח 2018.
על פי תקנות אלו, ניתן יהיה להטיל קנסות מינהליים על עבודה אסורה, שימוש אסור ועל אי קיום צווים מינהליים להפסקת עבודות או להפסקת שימוש.
|
|
קיבלת צו הריסה? לא סוף פסוק!
בת המשפט נתן לאחרונה כמה החלטות שיתכן ויכולים לסייע לך!
|
|
|
|
|