|
|
|
|
|
התנאים בהם תוכר תאונה כפגיעה בעבודה בשל סיכוני הדרך
|
|
|
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ] תשנ"ה – 1995 קובע כי " תאונת עבודה " הינה :
" תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו ומטעמו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו "
הוראת סעיף 80 (1) לחוק מרחיבה את הגדרת "תאונת עבודה" וקובעת כי :
" יראו תאונה כתאונה בעבודה אף אם –
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו לן … מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו…"
מכאן למדים כי תאונה תחשב כפגיעה בעבודה אף אם נגרמה במהלך נסיעתו או הליכתו של המבוטח מביתו למקום העבודה או חזרה ממנו.
הגם שכך , לא כל תאונה שאירעה בנסיבות אלה תוכר באופן מוחלט כפגיעה בעבודה.
הוראת סעיף 80 (1) הנ"ל מהווה למעשה, חריג לסעיף 79 לחוק המרחיב את המושג "תאונת עבודה" ובתי הדין קבעו כבר מקדמת דנא כי יש לפרשה בצמצום ובאורח דווקני.
אם כך נשאלת השאלה אימתי תוכר תאונה שאירעה "בדרך" כפגיעה בעבודה ?
לאחרונה נדרש בית הדין הארצי לעבודה לשוב ולדון בסוגייה זו בתיק עב"ל 613/07 . באותו מקרה דובר על אדם, עובד מסעדה במקצועו, שיצא את עבודתו בסיום המשמרת לבית אחותו שהצטרפה לנסיעתו, כאשר במהלך נסיעתו הבחין סמוך לרמזור הבחין ברכב שהפאריע לתנועה. באותו מקום פרץ ויכוח בינו לבין יושבי רכב אחר שנסע לפניו, אשר התבררו כשוטרים והתדרדר לאלימות מילולית ופיזית שבמהלכו נגרמו לו חבלות ופגיעות והוא אף הסתיים במעצרו.
העובד הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בנזקיו כפגיעה בעבודה, אשר נדחתה על ידו משקבע כי התקיפה אירעה עקב התגרות מצד העובד והתנגדות למעצר ואף שאירעה בדרך מהעבודה למעונו, אין לראותה כתאונה שאירעה עקב סיכוני הדרך.
העובד הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה , אשר אף היא נדחתה ומכאן הערעור שהונח לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין דחה הערעור משתמך ידו על בצ"ג 1262/04 , אשר הפנה לפסיקה העיקבית של בתי הדין לעבודה, לפיה אירוע הקורה לעובד בדרכו ממעונו למקום העבודה ובחוזרו משם יוכר כתאונת עבודה, כאשר הינו תוצאה של סיכוני הדרך האורבים לכל עובר ושב ולא כאשר הוא מתרחש בשל סיבות הטמונות במבוטח עצמו.
לשיטת בית הדין, אין כל ספק שהמושג "תאונת עבודה" - ובכלל זה תאונה שמתרחשת תוך כדי הליכה או נסיעה לעבודה וממנה מתייחסת לאירוע תאונתי בלתי צפוי. סעיף 80 (1) אינו מתקיים, כאשר תאונה שנגרמה על ידי הנפגע או שהיה שותף לגרימתה.
בעניין זה אף מפנה בית הדין לסעיף 80(3) הדן אומנם בתאונה שנגרמה במהלך העבודה עצמה ולא במהלך נסיעה או הליכה למעונו של הנפגע או ממנו בו נקבע בסיפא "... והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה" וקובע כי יש להחילה גם על תאונה שקרתה במהלך נסיעה או הליכה אל העבודה וממנה.
|
|
תגיות המאמר: עבודה, נזק, נכות, ביטוח לאומי, עובד, ועדה רפואית, נפגע, קצבה, נכה, ערעור, נסיעה, הליכה, ערר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
הכותב הינו עו"ד מזה 11 שנים, שותף במשרד סמרה ושות', עורכי דין, המתמחה בייצוג נפגעים וחולים בתביעות לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה, מחלות מקצוע, מיקרוטראומה, נכות כללית, תביעות בגין תאונות דרכים, נזקי גוף ותביעות ביטוח .
השירותים הניתנים על ידי משרדנו כוללים ייצוג בפני ועדות רפואיות, ועדות לעררים, בית הדין לעבודה ובית משפט.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת.
כתובתנו: רחוב משה לוי 11, בית UMI , ראשל"צ
טלפון: 03-9511126
מייל : gil@samara-law.co.il
אתר : www.samara-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת יובל סמרה, עו"ד
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?
|
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.
|
מחלת הזאבת הינה מחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיע על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם. במצבים אלה , עשויים חולי הזאבת להיות זכאים לנכות המזכה בפיצויים
|
מחלת קרוהן, הינה מחלה אוטואימונית ( מחלת חיסון עצמי ) דלקתית כרונית, אשר פוגעת במערכת העיכול. ברוב המקרים המחלה תוקפת את המעי הגס והמעי הדק, אך היא עלולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת ולעיתים אף עלולה לפגוע באברים חיוניים אחרים בגוף. חשוב לדעת, כי במקרים רבים, עשוייה להיפסק ללוקים במחלה נכות בהתאם למצבם הרפואי ומוגבלותם התפקודית, אשר מקנה זכאות לקבלת פיצוי, קצבאות בכסף והטבות נלוות נוספות
|
מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.
|
שירותים מיוחדים מוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. האם כל אחד שנפסקה לו קצבת נכות כללית זכאי לשירותים מיוחדים ?
|
ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד
|
מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי
1. כללי
סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור:
"246. תקופת אכשרה
(א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:
(1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;
(2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
|
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.
|
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'
|
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי
|
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה?
כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?
|
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?
|
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.
|
|
|
|
|