|
אז אחרי הרבה זמן שלא כתבתי, שבתי כדי להפיץ עוד דברי הבל נעל גלי הרשת. האמת שאני נהיה יותר כועס מיום ליום כלפי החברה הדתית, והיום אני אספר מעט מדוע.
למאמר המלא...
|
|
הגעתם ליום המיוחל ואנכם יודעים מהייכן להתחיל....
אז קודם כל תתחילו להלחץ !!! סתם..:)
בואו נתחיל ..
למאמר המלא...
|
|
שוחחתי היום על השאלה מדוע פחות אנשים מגיבים לדבריי לאחרונה. אני סבור שזה כי לאחרונה נמנעתי מלהשמיץ דתיים. הגעתי למסקנה הזאת תוך כדי שיחה, והמשכתי ואמרתי, בלצון, כי אולי כדאי שאחזור להשמיץ דתיים, הרי זה הדבר הנכון לעשות. בן-שיחי הסכים שהרי באמת הם ראוים להשמצה. אפשר לדוגמא לדבר על "דב ליאור".
למאמר המלא...
|
|
את "יום המשפחה" חוגגים רק החילונים, כי הדתיים לא מאמינים בערכי המשפחה הפוסט מודרנית; את יום גוש קטיף מציינים רק המתנחלים, כי החילונים לא יודעים איפה זה נצר חזני. אלישיב רייכנר מחפש בלוח השנה שלו יותר ימים משותפים, ופחות כותרות טרנדיות.
למאמר המלא...
|
|
החודשים החולפים מעלים תחושה קשה של ארועים העוברים עלינו אשר יד מכוונת, "היד הנעלמה" מנתבת אותם למקום הרצוי לקבוצה אינטרסנטית מצומצמת אשר טובת ישראל ניתפסת בעיניה כטובתה היא בלבד ותו לא
למאמר המלא...
|
|
היה הייתה לי כיפה גדולה. לכיפה התלוו זקן עבות וציציות מתנפנפות. מהר מאוד הודבק לי הכינוי 'רבנו' ואנשים היו שואלים אותי שאלות בהלכה וביהדות. למה? כי הייתה לי כיפה גדולה וזקן.
למאמר המלא...
|
|
יקב מישר הוא יקב השנה שלי:
מאת: שף אלון גונן
"מה שנוגע ליקב שלי – אעדיף לסגור אותו ולעקור את הכרם לפני שאודה בכך שאשתי ואני שייכים לכת של טמאים, ושעל כן אל לנו לגעת ביין שאותו ייצרנו במו ידינו, פן ייטמא ויתפגל". זאב סמילנסקי מתוך הכתבה בעיתון הארץ.
למאמר המלא...
|
|
השיטחיות במקומותנו דומה ואין גבולות לה. גם אנשים לכאורה רציונלים ביננו מתגלים כצבועים קטנים כאשר אנו באים לבחון מניעים גלויים ונסתרים לעומקם ואשורם. הנאמר לעיל בהחלט תואם להשתלחות המגזר החילוני בזה הדתי באשר לכוונה להקים עיר לחרדים ודתיים בשם "חריש".
למאמר המלא...
|
|
חשוב לבחון את המניעים הניסתרים מאחורי כל מסע הכפשה המתברר תמיד כמסע צבוע לניגוח מתנגדים פוליטים אשר אנו שלא בטובתנו נותנים לו יד. המדובר הוא במסע הדמוניזציה כנגד המגזר הדתי-חרדי במדינת ישראל המובל בידי גורמים מעונינים וניתמך בידי קיצרי הראות בנינו.
למאמר המלא...
|
|
יצירה מטבעה אוהבת קצוות. דרמה אוהבת קונפליקט. סאטירה אוהבת לחדד. האם פייסנות בהכרח מסרסת את האמנות? או שהאמנות יכולה לקדם הידברות ופיוס? פרוייקט באווירת אלול.
למאמר המלא...
|