קיימת שיטה בנסיבתיות

23 ינואר 2011

קיימת שיטה בנסיבתיות

החודשים החולפים מעלים תחושה קשה של ארועים העוברים עלינו אשר יד מכוונת, "היד הנעלמה" מנתבת אותם למקום הרצוי לקבוצה אינטרסנטית מצומצמת אשר טובת ישראל ניתפסת בעיניה כטובתה היא בלבד ותו לא.  על מנת להבין את התמונה הכוללת יש להתרומם מבין העצים ולסקור את כלל היער אשר הוא הנותן

אנו במחצית הקדנציה לערך של ממשלת בנימין נתניהו.  נותרו כשנתיים עד לבחירות הבאות ונקודת זמן זו הינה האות לכל המשחרים לטרף הבוחר, לפתוח ב"סזון" (עונת הצייד), כנגד בנימין נתניהו וממשלתו.

איננו יודעים בוודאות אם כל שיאמר להלן הינו עובדה מוצקה, אך כפי שבנושא פלילים מקובלת וקבילה ההוכחה הנסיבתית, כך גם כאן. השתלשלות הענינים מצביעה על "היד המכוונת" המונעת בהיזון חוזר רב תנודתי בין גורמים ישראלים אשר אינם "חובבי ציון", ויותר מכך "מקעקעי ציון" אשר חברו לממשלות באיחוד האירופי ולממשל האמריקני בניסיון להפיל את ממשלת ישראל תוך פעולות חתירה מבפנים ושטיפת מח ציבורית מבחוץ.

קרדום שרפות הכרמל

נקודת הפתיחה והציר הנוכחי להסתערות מפלגת קדימה אשר חברה לשמאל הקיצוני האנרכיסטי וערביי ישראל בניסיון להפיכת-קטיפה (לא אלים אך אנטי דמוקרטי וסרוח, ספק חוקי), את ממשלת ישראל הניבחרת, הינן שרפות הכרמל.

שרפות אלו (ואנו מבדלים את נושא אוטובוס הצוערים שנישרף עליהם באשר התוצאה הטרגית הינה בעליל מערכת שיקולים קלוקלים ופיקוד מקומי נירפה), נתנו את ההזדמנות שכה ייחלו לה, את האות להסתערות הגדולה של התקשורת, אדוניה ומכוויניה אנשי "היד הנעלמה", באשר לתקפותה וזכות קיומה של הממשלה הניבחרת.  להוותנו, שטיפת המוח הציבורית הצליחה חלקית.  אזרחים מהציבור נישבו במגמה התקשורתית להפיל את הממשלה עקב סיבות שאינן כולן ממין הענין וזאת למרות כי כיבוי שרפות-הכרמל הציב שיא עולמי, ללא עוררין, באשר לכיבוי שרפות בקנה מידה זה בעולם.  כיום התפקחנו יותר.  אז, בעת השרפות הערכנו, כיום אנו וודאים כי "היד הנעלמה" הסיתה את הציבור לרקוד על דם הניספים בשרפה למרות כי היה ברור וידוע כבר כי אין קשר בין פעולות הכיבוי (המוצלחות בסופו של יום) ולמות צוערי השב"ס האסוני לכולנו.

מעורבות הממשל האמריקני והאיחוד האירופי

דווקא משיכת ידו של הממשל האמריקני מנושא התיווך למשא ומתן בין ישראל לפלשתינים, מעידה על שינוי הכיוון הלעומתי-האנטי ישראלי ופניית ממשל אובמה לפעולה חתרנית, אנטי-ישראלית, אנטי-דמוקרטית כנגד ממשלה ניבחרת בישראל כאשר הינם מפעילים לשם כך את "האידיוטית המועילה" ממפלגת "קדימה" השטופה ממילא בחרון אין אונים עקב כישלונה להרכיב ממשלה, והשמאל הקיצוני מודרך "הקרן לישראל חדשה" הסמוך על שלמוני אירופה וערב הסעודית הנדיבים, לעשות עבורם את מלאכתם הבזויה. 

גם נסיעותיו של פואד בן אליעזר לתורכיה ומצרים אינה נקיה מאבק של חשד וסימני שאלה, ניראה כי הלה מונה לטפל באגף "הערבי" מטעם הקושרים.

הזמנת אהוד ברק לוושינגטון מעידה על דיונים בכיוון זה באשר הללו האמינו כי הזמן בשל לפרישת מפלגת העבודה מהממשלה, הפלתה לקרשים והליכה לבחירות חדשות.  שוב, הראיה הנסיבתית מלמדת כי אהוד ברק, וזאת נאמר לזכותו, אמנם פסח על הסעיפים אך בסופו סרב לתרגיל המסריח האמריקני ומכאן כי סר חינו שם.

הזמנת ציפק'ה ליבני, הכלנטרית הוותיקה אשר בגידה בעמיתיה הפכה לה דרך חיים חסרת ייסורי מצפון, לאותם ניסיונות שיכנוע אמריקנים ניראה כי עלתה יפה.  הבוגדנית ציפק'ה נענתה ברצון לחיזורי שרת החוץ קלינטון וניראה כי עברה עודד אותה להמשיך בבוגדנות הטבועה בה, המטובלת בשנאה חסרת תחתית לבנימין נתניהו, להענות להצעות האמריקניות להפיל באורח חתרני, אנטי-דמוקרטי את הממשלה. 

ציפק'ה הפכה למסוכנת לעצמה ולעם ישראל באשר כל שמדריך אותה הינה נקמנות ושינאה מבעבעת וכך אין לסמוך על שיקוליה.

קשה גם להתעלם מקריצתו של פואד (וחיים רמון לפניו) לאבו מאזן בנוסך, "חכה שלשה חודשים, נפיל הממשלה ואז תקבל את כל מבוקשך".  כידוע הקערה התהפכה על פיה ופואד ורמון משכשגים כעת במי אפסיהם.

יחסי הציבור של הקשר

הדרך מכאן ולהפעלת צוותי יחסי הציבור של אדלר וארד הידועים לשמצה כמו גם ידועים במשטמתם התהומית לבנימין נתניהו, המתודלקים סיבובית בוודאי (לכאורה) בכספי האתננים של עמותות השיטנה ניתמכות "הקרן החדשה לישראל" היתה קצרה ויעילה.  ניתן ליחס, לאור נסיבות הענין כי הללו היפעילו את אנשיהם בעיתונים "הארץ", "ידיעות", "מעריב וערוץ-2 לפצוח במסע הכפשה חסר עכבות כנגד כל דבר שזז, חיובי או שלילי בממשלת ישראל.

השיטה

השיטה הינה יחסית פשוטה אך יעילה להפליא.  יצירת סחריר שיקרי כי "הכל קורס" סביבנו ומכאן חובה, ממש "הצידוק" והחובה, להפיל הממשלה האחראית, בהתאם ל"מצג הקריסה המערכתית" האמור, לכל הרע העובר על העם, כולל כיתמי השמש, וההתחממות הגלובלית, ולהעלות על פניה את הגואלים והמושיעים מ"קדימה", "מר"צ", הערבים והאנרכיסטים, זאת כדי שאלו יוכלו לבסוף להשביע את רצון אדוניהם מעבר לים ולהפוך ישראל למדינת כל אזרחיה הפלשתינים באורח סוציאל-דמוקרטי כשר למהדרין.

מצגת קריסת המערכות

ומכאן ישים לב הקורא לשרשרת הבילתי פוסקת של "מצג קריסות מערכתיות" המטופטף חדשות לבקרים למוחות האזרחים דרך תיקשורת משתפת פעולה בגיל וברינה ב"סחריר הקריסה" השיקרי הלזה.  שרפות הכרמל, מערכת החינוך, מערכות הפנסיה, מערכת הבריאות, האחיות, המחסור במים וייקורם, עובדי משרד החוץ, הרשויות המקומיות, ועוד ועוד.  אנו יכולים לצפות לעוד "מצגי קריסה" מתוזמרים נוספים כגון דא בהמשך.  כל אחד מארועים אלו אינו רב משמעות לתאור "סחריר הקריסה", אך תזמורם, כולם יחדיו, בתקופה קצרה יחסית, מלמדים על "יד נעלמה", יד מכוונת המנצחת על התזמורת.

מבלי שהציבור חש וער למתרחש, מופעלת עליו "הנדסה מנטאלית" בידי מומחים למניפולציות-המונים ולפסיכולוגית-המונים, אשר שוכללו לידי שלמות מאחורי קירות הקרמלין בתחילת המאה הקודמת, עבור דרך משרדיו של גבלס שר התעמולה הגרמני וכלה בממשיכיהם הנימצאים ממש בנינו במדינת ישראל.  למעונינים בהבנת הנושא מומלץ העיון במיסמכי "ההכנה המנטאלית" אשר מומחי הפסיכולוגיה ו"ההנדסה המנטאלית" הצה"ליים, המשרתים כיום במשרדי פירסום כארד ואדלר ומשובטיהם, היפעילו על כלל עם ישראל ועל יצירת חיילי בדיל זומבים בעת גרוש גוש קטיף.

מי ומי בקושרים

נשית לב, כי המערכה להפלת הממשלה הינה רב-זרועית.  ההסתדרות בראשות עופר עיני יחדיו עם גורמים תאבי בצע, אנטי ממשלתים בהתאחדות התעשיינים מסיתים ומעודדים סקטורים שונים לבצע "פעילות קריסה" מבויימת ומשזו קורה, ניכנסת מערכת התקשורת לפעולה בהעצימה הארועים באופן חסר פרופורציה, גורף ומוגזם בכוונת מכוון כאמור לעיל והופכת אותו מארוע רגיל (שביתות הן ארוע רגיל, מקובל ולגיטימי במשטר דמוקרטי), למצג קריסה.  אלה גם אלו מגובים באורח גורף על ידי חברי כנסת השותפים לקשר ממפלגות קדימה, העבודה, מר"צ, ובתמיכת חברי הכנסת הערבים שותפי הסוד.  את הגיבוי החוקי מספקת פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון אשר אלמנטים בהם הינם שותפי סוד וקשר בניסיון הפיכת הקטיפה הזו

צה"ל כמכשול לקשר

המכשול הגדול העומד בפני חוסיין אובמה, מדינות אירופה ומשת"פיהם במדינת ישראל (קדימה, מרץ, שמאל רדיקלי אנרכיסטי), הינם צה"ל וגוש הדתים-חרדים.  צה"ל מהווה מכשול פיזי בידי "מקעקעי ציון" פנימים וחיצונים.  עוצמתו של הצבא, כפיפותו המוחלטת לדרג השלטון הניבחר והדמוקרטי, והאמון הציבורי ממנו הוא נהנה מקשים ביותר על פוטש אנטי-דמוקרטי המכוון ליצירת מדינת כל אזרחיה הפלשתינים.  ולכן עמלים הקושרים (אלו "משנאי החינם בנינו"), להחלישו, להפכו לפחות מקובל, ליותר בילתי לגיטימי ואף לבזוי.  על רגע זה יש לראות את מסע ההכפשה והדמוניזציה כנגד ראשי הצבא (הם נזהרים מלגעת בחיילים ביודעם כי יקימו עליהם את כלל הציבור).

וכי נותר בנינו תמימון אחד המאמין כי "זכויות האזרח הפלשתיני" הם המדירים שינה מעיני המהרסים מבפנים?  את נפשו של צה"ל הינם מבקשים,  רוצים הם להפכו למוקצה, "אנטי-הומני", "רוצח ילדים", "רוצח עם", "צבא קלגסים", "צבא כיבוש", (עם רמיזות עבות וגסות לצבא הנאצי ומעלליו).  לשתקו, להפכו לאימפוטנט, לסרס יכולתו להגיב כנגד תוקפנות פלשתינית וערבית.  וכי מה היה כל פיאסקו ההלשנה לוועדת גולדסטון מאשר סרוסו של הצבא במלחמות העתיד?  מודעים הם היטב כי צבא מסורס, אימפוטנט, החרד מצילו לא יהיה כשיר להילחם ביום פקודה ויחייב את קובעי המדיניות לוותר על נכסים אסטרטגים קיומים למדינה ולסחף נוסף המוביל להקמת מדינת כל אזרחיה הפלשתינים.

פרשת מסמך "גלנט" אשר קדם למינויו והיה כל כולו מכוון לחסל סיכוייו של גלנט למינו הרמטכ"ל (אפשר בהחלט כי המסמך "ניתפר" על ידי "היד הנעלמה" המדוברת), היתה הקדימון ל"פרשת" הקרקעות במושב המדוברת כיום.  התחושה המתקבלת כי אותה "יד נעלמה" מנסה להכפיש את צה"ל דרך הכפשת גלנט אך יותר מכך, גלנט ניתפס כקצין מוכשר, מנוסה ולוחמני והדבר סותר כמובן את גישת "היד הנעלמה" להחליש ולסרס את צה"ל למול מלחמות העתיד.  איננו יודעים אם קיים יסוד שיקרי בטיעוניו של המועמד לרמטכ"ל יואב גלנט אם לאו, גם כל המגנים כמו גם התומכים אינם יודעים לאשורו את אשר ארע, באשר החקירה האובייקטיבית בענינו עדיין לא הסתיימה ומסקנות סופיות לא פורסמו.  אך הפלא ופלא רבים "יודעים" כי האיש חטא ופשע. 

ובכן, כיצד הם יודעים?  כמובן, הם שמעו זאת מהתקשורת, הם ראו צילומים-שווה בנפשך (וכי העדויות המצולמות השקריות של בצל"מ עדיין לא פקחו עינינו לתקפותם של צילומים ובעיקר המסתתר מאחוריהם בעידן המודרני?).  ואת מי משרתת התקשורת, כמובן את אלו העמלים לגמד ולהחליש את צה"ל על מנת להביא את מדינת ישראל שיפלת-ראש בפני "הקוראלס" של האיחוד האירופי וממשל אובמה. להתקפל ולוותר על סיכויי קיומנו בעתיד בתמורה להפסת דעת האירופים והאמריקנים במאמציהם הם להפסת דעתם של האיסלמיסטים בעולם, כמובן תוך הקרבת ישראל למולך באופן עקיף ומתחסד.  כך שאין זה חשוב לצורך הענין אם גלנט צח כשלג או ניתפס כאינו דובר אמת, התקשורת מודרכת "מקעקעי ציון" כבר השיגה את שלה, הם כבר גרמו לסחף נוסף באמון הציבור בצה"ל, הם כבר החלישו באמצעותנו, אמור אווילותנו את צה"ל.

המגזר הדתי כמכשול לקשר

ולגבי הדתים-חרדים, גוש זה מהווה את המסד האידאולוגי עליו מושתתת כיום האידאולוגיה היהודית-ציונית וזכותנו על ארץ ישראל, אלו הם שומרי הגחלת.  המגזר החילוני מסוכסך ומבולבל בתוכו בין ציונים, לפוסט-ציונים, למתיוונים ולערב-רב, ניו אייג', סיינולוגים, יהודים נוהי ישו, קרישנות למינהם ועוד ועוד. לצערנו ולאסוננו,  אין לסמוך עוד יתר על המדה על המגזר החילוני כיום ובוודאי בעתיד הניראה לעין, בשמירת הגחלת היהודית-ציונית.  וכך, הכפשה ודמוניזציה של גוש הדתים-חרדים תערער מדרך הטבע עוד יותר את זיקתו של העם לארצו.

ובהתאמה, איכפת לשרלטנים המתוזמרים מרווחת חיילי צה"ל המתגיירים או החפצים להתגייר כשלג ד'אשתקד.  אך זו הרי סיבה למסיבת הכפשת כנגד המגזר החרדי וכך, מהומה רבה אשר כולה עוסקת בדה-לגיטימציה של המגזר דרך נושא הגיורים.  והרי לנו קיעקוע נוסף באידאולוגיה הציונית וזכותנו על הארץ.

באשר אנשי סחריר הקריסה מתקשים לקעקע את הגוש-הדתי חרדי, החלו הם במאמצים לסכסך בין הספרדים לאשכנזים במגזר זה. לצורך כך, נועד לתקשורת תפקיד מרכזי אך ההצלחה היא חלקית בלבד באשר שני הפלגים מצייתים לבורא עולם יחיד.

בור כרה וחפרהו ויפול רשע תחתיו

שיכנוע מורדים במפלגת "העבודה" לאנוס את המפלגה לפרוש מהקואליציה ולהפיל הממשלה (בוז'י הרצוג הינו ("לכאורה"), משת"פ מוכר של "הקרן לישראל חדשה" וניראה סביר כי גם אחרים במחנהו כדוגמתו אך אין בידנו סימוכין לכך.  תוכנית הפורשים, בעידוד השמאל הקיצוני, הערבים וקדימה היתה לבעוט בברק החוצה תוך בושה רבה לו (זובור).  בא אהוד ברק והיפילם לבור תחתיו.  רק תושייתו מנעה את קיום הפוטש כנגד הממשלה ומכאן מובן גם חרון האין אונים של הסובבים את מפלגת "העצמאות" של ברק אשר טרפם הערים עליהם.

אלא שמסע ההכפשה המתוזמן עדיין יימשך מכח האינרציה.  מבחינת הציבור הישראלי "החובב-ציון" מוטב לו למסע ההכפשה שימשך הלאה זמן מה נוסף וכך, תבוזבז תחמושתו, יאבד מחיוניותו וייתש כוחו לעת פרוס עונת הבחירות בתוך כשנתים.

גם ידו של מגזר האמנים במעל

גם מגזר האמנים או יותר נכון הפוסט-אמנות, זו שטיפת המוח השבועית בשרות "מקעקעי ציון",  מעשי שעטנז ושרלטנות כ"ארץ נהדרת" ו"מצב האומה" גויסו למערכת ההכפשה המתוזמרת.  הרעל הנוטף מטפסריהם של חבורות ההכפשה הללו (סאטירה זה לא), עלול להרעיל את הצופה פיזית מבעד למסך.  הצופה בתוכניות אלו מסתכן בעווית מוח עקב חוסר רלוונטיות הנובעת מאג'נדה חד ערכית בוטה המעליבה את האינטיליגנציה.  המעונינים בסטירה אמיתית, שנונה וחדה, מעוררת מחשבה ומוערכת. יפנו לאתר "לאטמה" ותוכנית הסטירה השבועית שלו המשאירה התוכניות לעיל באבק מאחור.  לא ביכדי זכה אתר לאטמה בפרס ביקורת העיתונות לשנת 2010.

התקשורת מעורבת עד צוואר.

לעיתונים "הארץ, "ידיעות" ולערוץ-2 נועד תפקיד מרכזי בכל תוכנית "הקריסה" והפוטש האנטי דמוקרטי להפלת הממשלה.  די לעיין במאמרי מערכת ומאמרי דעה המוטים כולם (לא חלקם, כולם) כנגד הממשלה הניבחרת והעומד בראשה.  כל מהדורת חדשות של ערוץ-2 הפכה למסע תעמולה ציני וניבזי כנגד ניבחרינו.  עיתונאים משתפ"ים במזימה כגון רביב דרוקר, עופר שלח, יאיר לפיד, רוני דניאל, יונית לוי, אודי סגל, דנה וויס, רינה מצליח, דני קושמרו, יואל מרכוס, דורון רוזנבלום, אטילה שומפלבי ואחרים.  הללו נטשו בפשטות כל שביב מוסר, הגינות וקוד עיתונאי והפכו למקדמי תעמולת הכפשה בשרות "היד הנעלמה".  השרלטנים הללו מכנים זאת "חופש העיתונות", עוד חופש עיתונות כזה ונאלץ לסגור הבסטה הקרויה מדינת ישראל.  הללו מקדמים ומעצימים את סחרירי הקריסה, כניראה בהתאם לתוכנית סדורה הנימסרת להם וניראה כי משתפים פעולה בנפש חפצה.

ניסיון הפיכה במסווה דמוקרטי

אנו עדים לניסיון הפיכה אנטי-דמוקרטי באיצטלה מיתממת ובחסותו של "שילטון החוק" והדמוקרטיה לכאורה.  למי שמצוי מעט בהיסטוריה של המאה הקודמת הרי בדיוק כך, בדיוק באותן השיטות, בדיוק באותם "ייזומי קריסה" ו-"סחרירי קריסה", ו-"מצגי קריסה" תקשורתיים שיקריים, בדיוק באותן מעורבות ותמיכות חיצוניות של הבנקאים הבינלאומים, השתמשה המפלגה הנציונל סוציאליסטית הגרמנית לקעקע את רפובליקת ווימאר הדמוקרטית ולהשליט שילטון טוטליטרי זוועתי על גרמניה ואירופה.

אין המדובר כאן בשיכנוע לגיטימי פנימי של הציבור על ידי מפלגות אופוזיציה הממלאות תפקידן ובדין להחליף את השלטון באמצעים דמוקרטים מקובלים.  המדובר כאן הוא במערכה מתוזמרת של גורמי חוץ ופנים יחדיו להפיל השילטון מעל ראשה של הדמוקרטיה ומעל ראש ציבור הבוחרים במדינה (אכן פוטש, לכל דבר וענין).

מהגרי העבודה כמכשיר ציני

קשה לפסוח על נושא מהגרי העבודה, גונבי הגבול והשוהים הבילתי חוקיים במדינת ישראל אשר מספרם הכולל מגיע כבר לעשרות ואפשר כי נושק כבר למאות אלפים (הכולל שוהים מורשים אשר תוקף רשיונם פג).  גם כאן התמימים בנינו נושאים עיניהם אל "הרחמנים", פעילי "זכויות אזרח" מזוייפים, בעיקר בתקשורת ומבין אמני ישראל, העולים על הבריקדות, עיניהם לחות מדימעות צביעות מורתחות.  אין בלבם ולו שמץ של רחמי אמת על מהגרי העבודה העלובים.  את ממשלת ישראל מבקשים הם לקעקע ולהפיל תוך הפצת שקרים בוטים.  את דתיי ש"ס מבקשים הם לרמוס תוך קידום טקטיקת "הקריסה המערכתית".  את אופיה היהודי של מדינת ישראל מבקשים הם להפוך.  רחמים על המסכנים?  נו באמת.  מי שמאמין בכנותה של חבורת הצבועים הללו שיקום.

בנימין נתניהו הוא המטרה

כאשר אהוד אולמרט, אשר "הוכתר" בכינוי "ראש הממשלה המושחת ביותר בדיברי ימי ישראל החדשים", היה בשלטון והקילקולים כידוע היו רבים ועצומים בכל אשר פנה, בגדה ומעלה התקשורת בתפקידה, חיבקה ורוממה את האתרוג אולמרט באשר הוא סיפק את הסחורה לעיתונאים שלוחי "הקרן לישראל חדשה", את ליטרת הבשר שלהם (אופס, הכוונה לוויתורים מפליגים על שיטחי ארץ ישראל).  בנימין נתניהו אשר מודע לעובדה כי כל עדת הזאבים זבת הריר הזו היא בעיקבותיו, ניזהר ונישמר ודומה כי עושה זאת היטב.  מה עושה חבורת התנים הזו? מכפישה את אלי ישי ומכוונת כמובן לבנימין נתניהו, מכפישה את ליברמן ומכוונת כמובן לבנימין נתניהו.  מכפישה את שרה נתניהו ומכוונת כמובן לבנימין נתניהו, מכפישה את גלנט ומכוונת כמובן לנתניהו, מכפישה את ניצב ברלב המועמד לשעבר למפכ"ל ומכוונת להשאיר המשטרה בניוונה ובשחיתותה (לא לטעות, דנינו איש מערכת סיחרור הקריסה), ובכך שוב מכוונת לבנימין נתניהו.

והוא שנאמר ברישא למאמר, "קיימת שיטה בנסיבתיות" ומה עוד כאשר תזוויגי-המיקרים עולים על הסביר.

מאמר זה ניכתב כעין מורה "הגיון שבשיגעון", "ערכת קריאה", בנוסח "מדריך נבוכים" הבא להקל על הבנת התהליכים המסתחררים לנגד ענינו המותירים אותנו, ולכך אכן נועדו, מבולבלים ולעיתים ופעורי פה.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

www.aaronroll.com

http://www.global-report.com/aroll/