שירותים מיוחדים מוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. האם כל אחד שנפסקה לו קצבת נכות כללית זכאי לשירותים מיוחדים ?
למאמר המלא...
|
ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד
למאמר המלא...
|
ככלל, הזכאים לקצבת נכות הינם נכים תושבי ישראל ( לא עקרות בית ) שמלאו להם 18 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה.
למאמר המלא...
|
לנפגע עומדת זכות הטיעון בפני הוועדה הרפואית ובשעת הדיון הוא יוכל להציג את תלונותיו ואת הליקויים מהם הוא סובל ובמידת הצורך להגיש מסמכים רפואיים נוספים מטעמו. חשוב לנצל את זכות הטיעון העומדת לנפגע ולדאוג לכך שהדברים ירשמו על גבי פרוטקול הדיון.
למאמר המלא...
|
"תורת המיקרוטראומה" היא יציר הפסיקה שהתפתחה על מנת ליתן פיתרון מסויים לאותם עובדים שלא נפגעו בפגיעה חד פעמית ושחלו במחלות הקשורות לעבודתם, אך לא הוכרו כמחלות מקצוע מאחר שהן לא היו מצויות ברשימה המחלות הסגורה בחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.
למאמר המלא...
|
תפקידה של הועדה הרפואית היא למעשה לקבוע, מהן המחלות או הליקויים הרפואיים מהם סובל המבוטח, מידת חומרתן ודרגת הנכות הרפואית שנותרה בגללם.
למאמר המלא...
|
משהוכרה תביעתו של הנפגע כפגיעה בעבודה יהא הנפגע רשאי להגיש תביעה לתשלום לגמלת נכות מעבודה במסגרתה הוא יוזמן בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו.
למאמר המלא...
|
מה דינו של מבוטח אשר אינו יודע כי עומדת לו זכות תביעה על פי חוק הביטוח הלאומי ואי ידיעה זו גרמה לכך שלא קיבל גמלה או הטבה לה היה זכאי על פי חוק. האם גם עליו יחול הכלל בדבר – "אי ידיעת החוק אינה פותרת" ?
למאמר המלא...
|
מקום בו עוסקים אנו בתביעתו של עובד הטוען כי הוא סובל מליקוי שמיעה שנגרם תוך כדי ועקב עבודתו , שאז נדרש תחילה להוכיח כי העבודה מתבצעת בחשיפה לרעש מזיק- כזה העולה על המותר על פי חוק. ולאחר כך, נדרש להוכיח קיומם של ירידה בשמיעה/טנטון תמידי המזכים בנכות על פי חוק.
למאמר המלא...
|
אדם שעקב פיטוריו הדרדר מצבו הנפשי, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי
למאמר המלא...
|