|
בין היבואן - חברת תעשיות פיל-טונה בע"מ לבין יצרנית טונה מסין - חברת xiangshan xianghe aquantic product co.ltd נחתם הסכם לספק 40 מכולות דגים במחיר של 2,425 $ עד לחודש אפריל 2015. נטען, כי היצרנית אכן ייצרה את כל הכמות על פי ההזמנה והמכולות היו מוכנות למשלוח בחודש ינואר 2016, אולם בשל קשיים תזרימיים של היצרנית, וככל הנראה לאור עליית מחירי הטונה, מכרה היצרנית את רוב המכולות לצדדים שלישיים וזאת ללא ידיעת היבואן.
למאמר המלא...
|
|
ביום 08/05/2012 העבירה חברת פריניב בע"מ לחברת מיקי עוז – עסקים בע"מ הזמנה לאספקת שתי מכולות של רכז תפוזים, המכילות 46 טון מוצר ומכולה אחת לאספקת רכז לימון המכילה 23 טון מוצר.
בהזמנה נכתב כי "המוצרים הינם תוצרת ספרד (עפ"י הדוגמאות שניתנו לכם), הכשרות הינה של הרב רובין". המשלוח הראשון התקבל במהלך חודש יולי 2012 עבורו שולמה מלוא התמורה ואילו עבור החשבונית של המשלוח השני, שהתקבל ב 19/09/2016 סירבה פריניב לשלם את התמורה, בטענה כי המוצר שהתקבל היה פגום ובניגוד למוסכם בין הצדדים.
למאמר המלא...
|
|
חוזה יכול להיכרת בהתנהגות, על כן הקיבול יכול שיהיה לאו דווקא בהודעת הניצע שנמסרה למציע, אלא גם במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת. יש צורך בגמירות דעת לשם כך.
למאמר המלא...
|
|
סעיף 1 בחוק החוזים קובע כי חוזה נוצר בדרך של הצעה וקיבול ע"פ הוראות חוק החוזים. הבעיה: ביטוי התופעה החוזית באמצעות מונחי הצעה וקיבות אינו תמיד מציאותי. דוגמא: מקח וממכר בשוק שבמסגרתו מנסה ואף מצליח הקונה להוריד את המחיר הראשון שנקב המוכר.
למאמר המלא...
|
|
זיכרון דברים הינו מסמך אשר רבים מרוכשי ומוכרי הדירות ממהרים לערוך כאשר ברצונם להתקשר בעסקת מכר.
לכאורה, זיכרון הדברים מרכז בחובו ההסכמות הראשוניות בין הצדדים עובר לחתימת הסכם המכר עצמו. ברם, על פי שורה של פסקי דין נראה כי יתכן שזיכרון הדברים יראה כחוזה מחייב לכל דבר.
למאמר המלא...
|
|
חוזה הוא מסמך הנדרש לא אחת לפרשנות. אחד ממקורות הפרשנות, מהם ניתן ללמוד על כוונת הצדדים האמיתית, הוא התנהגות הצדדים בפועל לאחר כריתת החוזה, כלומר איך הצדדים פירשו את החוזה. מאמר זה של עו"ד אדי מאירי עושה סדר במשמעות ההתנהגות לאחר חתימת החוזה.
למאמר המלא...
|
|
לטענת התובעים כי מוקנת להם זכות כללית לביטול עסקה ככל הנראה על פי סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן- לגבי טענת זאת מנמקת השופטת " ביטול המכר מותנה בכך שנעשה לגבי נכס שנמכר "מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור בחוק זה, והם מהותיים בנסיבות העניין...". התובעים לא הראה כי נעשה כלפיהם הטעייה או ניצול של מצוקה."
עוד מוסיפה השופטת וטוענת כי "זו הייתה בחירתם החופשית של התובעים..." ובכך מדגישה את אחריות הבלעדית של התובעים בביצוע ההזמנה.
למאמר המלא...
|
|
אינטרס ההשבה (Restitution) - אינטרס של אי עשיית עושר ולא במשפט הוא אינטרס שלא ייתכן שמישהו ייעשה בקנייני תועלת מבלי רשותי. מדובר בערך קנייני שהוא ערך בר הגנה. במקרה זה ישנו גם חוק שלם במערכת המשפט הישראלית - חוק עשיית עושר ולא במשפט. סעיף 1 בחוק זה אומר שאם אדם עשה תועלת על חשבון זולתו (נכס/שירות/טובת הנאה) - שישיב למזכה את הזכייה. במקרה של סיפור זה, הערך הוא השכרה של יומיים.
למאמר המלא...
|
|
מה גובר - האם גמירות הדעת היא סובייקטיביות או אובייקטיביות? למה סובייקטיבי? - אם מאמינים בצורה אמיתית שחוזה הוא כלי לרצון הפרט ולכן הוא יאכף משפטית, אז חייבים לדגול בגישה זו. למה אובייקטיבי? - אם נאמר שמדובר ברצון הצדדים אז יש לבחור במבחן הסובייקטיבי כדי להגשים את רצון הצדדים אבל התוצאה תהיה שהרבה חוזים בכלל לא יכרתו כי נדירים המקרים שבדיוק באותו זמן שני הצדדים מסכימים באותו רגע.
למאמר המלא...
|
|
סעיף 12 לחוק החוזים: " (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, יחולו בשינויים המחויבים." כיום יש החלה רחבה של סעיף 12 ניתן לראות שהשופט ברק בפס"ד פניידר, בית יולס מחיל את הסעיף גם על מקרים שלא נכרת חוזה ואפילו פוסק פיצויים חיוביים למרות שלא היתה הצעה וקיבול-כי לא נכרת חוזה.
למאמר המלא...
|