אחת התיאוריות טוענת שמיתוסים הם סיפורים מעוותים של אירועים היסטוריים אמיתיים. לפי תיאוריה זו, מספרי סיפורים העבירו את הסיפורים ההיסטוריים, עד שהדמויות בסיפורים אלו צברו מעמד של אלים. לדוגמא, אפשר לטעון כי המיתוס של אאולוס התפתח מסיפור היסטורי על מלך שלימד את עמו להשתמש במפרשים. הרודוטוס (המאה ה-5 לפנה"ס) עשה זאת. בגדול התיאוריה מציע שהאלים היוונים התפתחו מן האגדול על בני האדם.
אלגוריה
תיאוריות מסוימות מציעים כי המיתוסים החלו כאלגוריות. לפי תיאוריה אחת, מיתוסים אלו החלו כאלגוריות על תופעות טבע: אפולו מייצג אש, פוסידון מייצג את המים, וכן הלאה. לפי תיאוריה אחרת, מיתוסים החלו כאלגוריות על מושגים פילוסופיים או רוחניים: אתנה מייצגת את השיפוט החכם, אפרודיטה מייצגת את התשוקה, וכו'. במאה ה-19 מקס מולר תמך בתאוריה בתיאוריה על כך שהמיתוסים החלו כאלגוריות. הוא האין כי המיתוסים החלו בתיאורים אלגוריים של הטבע, אבל לאט לאט באו לפרש פשוטו כמשמעו: למשל, תיאור פיוטי של הים כמו "משתולל" נלקח בסופו של דבר, פשוטו כמשמעו, והים נחשב אז כאל משתולל.
המחקר של המיתולוגיה: סקירה היסטורית
מבחינה היסטורית, גישות חשוב ללמוד את המיתולוגיה ע"פ ויקו, שלינג, שילר, יונג, פרויד, לוי ברייל, לוי שטראוס, פריי, את בית הספר הסובייטי, ובית הספר למיתוס ופולחן.
האנשה
הוגים אחדים מאמינים כי המיתוסים נבעו מהאנשה של חפצים דוממים וכחות. על פי הוגים אלה, הקדמונים סגדו לתופעות טבע כגון אש ואוויר, ובהדרגה עברו לתאר אותם כאלים. לדוגמה, על פי התיאוריה של "Mythopoeic thought", הקדמונים נטו לראות את הדברים כבני אדם, ולא סתם חפצים; וכך הם תיארו את האירועים הטבעיים כמעשי האלים ובכך הולידו את המיתוסים.
מיתולוגיה השוואתית
מיתולוגיה השוואתית היא השוואה שיטתית של מיתוסים מתרבויות שונות. היא מנסה לגלות על הנושאים הבסיסיים המשותפים למיתוסים של תרבויות רבות. במקרים מסוימים, מיתולוגיה השוואתית משתמשת בדמיון בין המיתולוגיות השונות כדי לטעון שלמיתולוגיות יש מקור משותף.
תורת המיתוס והפולחן
על פי התיאוריה מיתוסים הם טקס, קיומו של המיתוס קשורה לפולחן. בצורתו הקיצונית ביותר, תיאוריה זו טוענת כי המיתוסים באו להסביר טקסים. טענה זו הייתה הראשונה להחקר על ידי חוקר המקרא ויליאם רוברטסון סמית. לדברי סמית, אנשים מתחילים טקסי מסיבה כלשהי שאינה קשורה למיתוס; מאוחר יותר, אחרי שהם שכחו את הסיבה המקורית בטקס, הם מנסים להסביר את הטקס על ידי המצאת מיתוס בטענה כי הטקס מציין את האירועים המתוארים במיתוס. האנתרופולוג ג'יימס פרייזר הציע תיאוריה דומה. פרייזר האמין כי אדם פרימיטיבי מתחיל עם אמונה במחוקק קסום; מאוחר יותר, כאשר אדם מתחיל לאבד את האמונה בקסם, הוא ממציא מיתוסים על האלים וטוען כי טקסים מאגיים לשעבר שלו הם טקסים דתיים שנועדו לפייס את האלים.