הפגישה בין אלוקים והאדם שרוזנצווייג מתאר היא למעשה "התמצאות" (נהריים: 206). במילים אחרות הפגישה הזו היא התגלות. התגלות שכל יסודה המקראי במגילת שיר השירים.
המאמר בחלק השני ממשיך להסביר את מאמרו של רוזנצווייג, כי התגלות זו, אינה מתרחשת על הר סיני. היא התגלות בין אלוקים והאדם. זאת ועוד, זו התגלות של אלוקים בנפש של כל אדם ואדם. יתירה מזו, זו פגישה של המוחלט בנפש האוהבת. לכן, מהותה של "ההתמצאות" באה לביטוי בפעולת הגילוי – ההוצאה מהכוח הבריאה לפועל הפגישה בין אלוקים ואדם.
למאמר המלא...
|
הפגישה בין אלוקים והאדם שרוזנצווייג מתאר היא למעשה "התמצאות" (נהריים: 206). במילים אחרות הפגישה הזו היא התגלות. התגלות שכל יסודה המקראי במגילת שיר השירים.
המאמר יבוא להסביר את מאמרו של רוזנצווייג, כי התגלות זו, אינה מתרחשת על הר סיני. היא התגלות בין אלוקים והאדם. זאת ועוד, זו התגלות של אלוקים בנפש של כל אדם ואדם. יתירה מזו, זו פגישה של המוחלט בנפש האוהבת. לכן, מהותה של "ההתמצאות" באה לביטוי בפעולת הגילוי – ההוצאה מהכוח הבריאה לפועל הפגישה בין אלוקים ואדם. פעולה זו לפיכך מן הדין שתחזור ותחזור בשניות כל עוד האדם בר קיום עלי אדמות.
למאמר המלא...
|
נסיעה להודו מעלה שאלות רבות למטיילים במדינה בפעם הראשונה במיוחד ובכלל.
למאמר המלא...
|
"וליוסף יולד שני בנים...ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה...ואת שם השני קרא אפרים..."
(בראשית מ"א/נ'-נב').
חייו וגורלו של יוסף מאופיינים בכפילות. בלידתו, נתנה לו רחל, אמו, את שמו "יוסף" ורמזה בכך על בקשתה לבן שני: "...יוסף ה' לי בן אחר" (ל'/כד'), דרך שני חלומותיו, שני החלומות של שרי המשקים והאופים, נולדים ליוסף שני בנים, עד לסיומת של נחלה כפולה כנאמר: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך" (מ"ח/כב').
למאמר המלא...
|
בכאן חודשה ההגדרה החמישית של המושג ''תאולוגיה'' דההינו ההפרדה מן תחום ההגיון ,וידוע מחכמת ההיגיון כי הפילוסופים חילקו המושגים הכלליים הנפרדים לחמשה עניינים והם1] הסוג 2] המין 3]המבדיל 4]הסגולה 5] המקרה, ע'כ והנה המין נחלק לכולל ולמיוחד ,והכולל הוא המסודר תחת הסוג או אשר יאמר עליו ועל זולתו בעצם ,ויעויין בפירוש מהמלות זרות,אשר לאבן תבון.בסוף המורה נבוכים, ביאור שאר העניינים וידוע כי הפילוסופיה כוללת תחומים רבים עד אשר נאמר כי היא נכללת בהגדרה תחת המין הכולל אשר תחת הסוג, והנה הסוג הוא ''תיאולוגיה'' והפילוסופיה הנה כוללת מתימטיקה ופיזיקה ומטא פיזיקה כפי שהובא בפתיחת זה המאמר
למאמר המלא...
|
ודע כי ידיעת המדות וסדריהם על דרך האנושות מביאה לידי ידיעת מדות העולם והשנה וסתריהן. וידיעת מדותיהן של העולם והשנה מביאה לידי ידיעת הנהגת השם את הכל, והשגחתו בכל איך הן עד שיקראו הדרכים ההם פעלים ותארים רבים מיוחסים אל השם, ודרכים והנהגות ומדות אלוהיות, כגון י"ג מדות שאינן חוזרות ריקם
למאמר המלא...
|
גישת ''המושכלות הטרנסצנדנטליות'' או במילים אחרות החוליה החסירה במשנת התבונה הטהורה של הקאנטאיזים שידיעת השם באמת אי אפשר לדעתה לא מספר יצירה לבדו, ואפילו עם ידיעת כל פירושיו הנזכרים, ולא ממורה הנבוכים לבדו ואפילו עם ידיעת כל פירושיו, עד שתחוברנה שתי הידיעות של שני הספרים האלה יחד והחכמות שתיהן אל אחת מיוחדת אשר היא התכלית האחרונה.
למאמר המלא...
|
המושג "תאולוגיה" משמש בספרות היוונית הקלאסית, כשמשמעו "דיון על האל או על הקוסמולוגיה". אריסטו חילק את הפילוסופיה התאורטית למתמטיקה, פיזיקה ותאולוגיה, כשאת האחרון ניתן להקביל מטאפיזיקה, בה אריסטו כלל דיון בטבעו של האלהות.
למאמר המלא...
|
מה היתה המגמה שהעמיד רבי יהודה הנשיא בסידור ועריכת המשנה ? א. כינוס ההלכות והדינים וסידורם לפי עניינים כדי שיהיה אפשר להתמצא בקלות . ב. ליצור קודקס של ההלכה העברית שיקבע את ההלכה במחייבת, שלפיה יש לפסוק ולדון. בעיקרון אם מסתכלים ב 6 סדרי המשנה מובאות דעות שונות בנוגע לאותה הלכה, מה שגורם לחשוב שאין רצונו לייצר קודקס, ומצד שני מתוך עיון בכלל מע' ההלכה, ניתן להסיק כי כן כן כוונתו היתה לערוך את המשנה כקודקס משפטי של ההלכה העברית.
למאמר המלא...
|