חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

The Orientation of Past Time©Part 2ההתמצאות של מה שמכבר חלק 2 מאת: ד"ר צדוק קראוס Dr. Zadok Krouz

מאת: krouz zadokלימודי דתות18/02/20118674 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

The Source of the Orientation of Past Time © Part 2

המאמר בחלק השני ממשיך  להסביר את מאמרו של רוזנצווייג, כי התגלות זו, אינה מתרחשת על הר סיני. היא התגלות בין אלוקים והאדם.  זאת ועוד, זו התגלות של אלוקים בנפש של כל אדם ואדם. יתירה מזו, זו פגישה של המוחלט בנפש האוהבת. לכן, מהותה של "ההתמצאות" באה לביטוי בפעולת הגילוי – ההוצאה מהכוח הבריאה לפועל הפגישה בין אלוקים ואדם. פעולה זו לפיכך מן הדין שתחזור ותחזור בשניות כל עוד האדם בר קיום עלי אדמות.

המאמר מבקש יחד עם זאת להדגיש כי רוזנצווייג קובע כי זמן ההתגלות לעיל אינו הזמן ההיסטורי – האובייקטיבי אלא הזמו החוויתי הסובייקטיבי. אך יחד עם זאת רוזנצווייג מצא אפשרות לקיים את שני הצדדים (האובייקטיבי והסובייקטיבי -  ההיסטורי והחוויתי) בהנחה כי החוויה מהיום "ההתמצאות" מאשרת את "ההתמצאות" שבעבר. במילים אחרות סובר רוזנצווייג, כי החיבור בין ההיסטורי והחווייתי מתבסס על אקט האישור והחזרה המכניס את האספקט הסובייקטיבי לתוך מעגל הפגישה. אקט זה התחיל בעבר אך נמשך בכל רגע ורגע בנפשו של כל אדם ואדם. 

 

לאחר שימולאו התנאים המוקדמים לפגישה תבוא הפגישה על סיומה. (על התנאים המוקדמים  ראה מאמרו של המחבר שפורסם במדור זה).

Franz Rosenweig believes revelation is an individual, not group phenomenon. It is not experienced through the physical senses; it is through orientation and cognizance of every created matter and being in existence from the Creator. Once an individual is willing to give deference to his irrational nature, he can experience God at a high level, unfettered by restraints of rationale. His faith supports and reinforces the meeting. Its foundation is in the knowing objectivity of the past, and it is manifested as experiential, subjective "orientation" of the present. This link, between the factual past and the believing present, is created through the certainty that the God man loves in truly god, and this certainty's source is in the soul: "For it is the soul and not the intellect that feels God."

The origin of the feeling of certainty and realistic security is in the soul of man. The orientation of that of time past is rooted in the belief that its source is in the soul or heart of man. The experience that is in the soul of man is the focus and springboard to knowing God, acknowledging God and gaining nearness to God. But Rosenzweig says knowing God, and his intention is the bond with God, which is not an association with the infinite essence of God but rather an association with the image of God. "… also the higher world only knows what experience encounters" (Naliarayim 240).

Rosenzweig did not choose the path of moral understanding nor the path of conventional revelation in order to explain the meeting of man with his God. He chose a third path, that of belief orientation, whose entire source is in the soul of man. Rosenzweig tells us that each miracle of the meeting occurs from "a particular occurrence" (Star 133), from "personal credibility" (Star 134) by "the capacity for observation" (Star 134). Rosenzweig seeks to point to an internal source in the depths of man's heart which reveals to him the contents and framework of the meeting, which placed rationalism in the shade.

The soul which admits its being in love thereby attests most assuredly the 'being’of the lover.  Every acknowledgment of belief has but this one content: him whom I have recognized as the lover in experiencing my being loved - he 'is.' The God of my love is truly God… one's own experience of love must be more that an individual experience, that he whom the soul experiences in its love really lives, that he is not merely illusion and self-delusion of the beloved soul…The soul can roam the world with eyes open and without dreaming ...Now it knows: it need but stretch out its right hand in order to feel God's right hand coming to meet it. " (Star 213, 215)

We learned in Genesis that "God created man in His own image," and at the time of his creation, God "breathed into his nostrils the breath of life" (Gen 2:7) And each morning we say, "My Lord, the soul you gave me is pure You created it and you protect it within me."[1] Surely the soul is the focus of belief orientation. However, this focus does not seek to nullify understanding. Rosenzweig raises in the meeting two separate paths. One road philosophical theology chose for itself, in which the intellect is the nourishing factor. The philosophy of religion walked the second padi, revelation serving as its basis. These two paths, according to Rosenzweig, complement each other, one nourishing the other, and neither can exist independently. Bergson, for example, states that in addition to the intellect, an additional attribute is needed to understand reality.  He calls this additional characteristic "intuition" (Introduction, 59). And what is the intuition of Bergson if not an echo of 'the concealed eye' of

Rabbi Yehuda Halevi (article 4), the prophetic sense, which he sees as the singular means to permit man to know his Creator.  Rosenzwcig joins intellectual history with the believing soul for a new orientation of the meeting.[2] He does not want to point out the limitations of the intellect while emphasizing belief but seeks only to reveal this intellectual cargo in the vessel of the believing soul. He wants to live the past in the present and not to add another new dimension. The matter is similar to a burning ember and a fire. The ember is the fixed objective fact of the past and the blaze is the renewed vitality of the soul in the form of belief orientation. Without fire, there is no ember, and without the ember there is no fire. The belief orientation is in effect the informative response to the unconscious portion of the soul, the irrational part. This portion can nourish and satisfy only by irrational creations. And here man must leap the domains of the concrete past of rational experience and pass the intellectual border and uncover the way across this border. The ability to do tins is given him by the irrational part of the soul, religious belief.  At this bolder, the intellect concludes its task and, according to Rosenzweig, yields its place to religious faith - to orientation of that of time past. The border is the end of knowledge and the beginning of religion.  Man, whether rationalist or irrationalist, is a firm believer, but there are differences in the utterance of belief. Rosenzweig does not deny that the believer is also a rationalist in regard to historical appraisals in the world - he even accepts scientific and technical achievements and does not thrust them aside so long as they do not oppose his religious belief. But he does not stop with them, his soul needs more, it needs an irrational means to nourish its unconscious part. He finds these irrational means in revelation via his religious belief in his soul and in all that which derives from it, by obeying the Torah and its commandments and through prayer.

In his daily morning prayer, the religious Jew prays: "...give our hearts the knowledge to understand and to discern to hear, study and teach… " And he repeats it in the eighteen Benedictions: "Thou graciously endowest mankind with knowledge, and teachest reason unto mortal man. O may we be graciously endowed from thee, with knowledge, understanding, and discernment." It is thus clear that the religious believer wants his creator to understand the foundations of religious belief, he wants to believe with intelligence and understanding and not only obey mechanically the commandments of God. The assumption of believing man is as expressed in Psalms  --  "an ignorant man does not know, and a fool will not understand this" (92:7). Here is joined, then, understanding and belief of creation that Rosenzweig emphasizes in the looking-glass of the meeting. Rosenzweig does not leave man totally outside the domain of the world of understanding. He emphasizes further "that belief is anchored in history" (Star 134, Naharayim 207).  Rosenzweig broadens the experiential, historical horizons of the past beyond the rational domain and unites the two worlds together: "But the past only becomes visible to revelation when and as revelation shines into it with the light of the present" (Star 217).

The Reminder of Blaise Pascal: The Relationship between Consciousness and the Soul

Blaise Pascal, born in 1623 in Clermont, France, was a stimulating philosopher and mathematician. Students of Pascal in our times are divided in two streams - one religious and the other atheistic. The former deals with theological questions, such as the redemption of man, man's relationship with God, etc.  Members of this stream are the theologians Berdiaev (Russian), Buber (Jewish), Marcel (French), Franz Kafka and Rosenzweig. Pascal was numbered among the leading scientists of his time He died at the age of 39 on August 19, 1662. The sources he left us are the sketches he wrote or dictated in his last years.  These notes were published after his death under the title Pens?es, and these are the principal basis for his being venerated.  Baruch Kurzweil wrote: "Pascal was the first existentialist" (92).

Blaise Pascal, one of the pioneering existentialist thinkers in Christian history, can help us understand the difference between the intellect and soul, or heart, of man. His influence was great, and Rosenzweig was among those influenced by his writings (L'Nochach HnMevucha 135).

A few days after Pascal's death, one of his servants saw something stuck into a bulge of Pascal's clothes. It was a small piece of parchment on which was written a text by Pascal as a reminder of the significant event in his life.  That text reveals to us the turning point in his life, and it begins as follows:

   In the Year of salvation 1654                                                                                                                                          

   On Monday, November 23, on the                                                                                                                                  Day of Clemence the Holy,                                                                                                                                                         About 10:30 in the evening until                                                                                                                                         About one-half hour after midnight                                                                                                                                   Fire!                                                                                                                                                                                           "The God of Abraham, the God of Isaac, the God of Jacob"                                                                       Not of the philosophers and learned men.                                                                                                                      Certainty, certainty, feeling.  Happiness, peace.                                                                                                                  The God of salvation Christ                                                                                                                                                   Your God, your God. Ruth. (Toldot HaPhilosophia 192)

 He forgot the world and everything in it except for God.

We must consider the entire situation in which the religious event occurred to Pascal. He was one of the most famous and successful physicists and mathematicians of his time, who followed in the path of research of Galileo and Descartes.  What is the meaning of Pascal's turning against the God of the philosophers and to the God of the Bible?  The God of the Fathers is the living God; he is neither a philosophical principle nor an idea.  He is neither "the first cause" nor "absolute value" nor "moral requisite" nor "the highest essence." The God of the Fathers is our father in heaven, and we are his children, and we may look upon ourselves as his children.  He is the God who speaks to us; he is not the content or conclusion of some philosophical theory.  Rather, he is the God revealed to man, the eternal "you," and the relationship between man and God is that of "I" and "You," and thus man can also speak to God in the meeting, to pray to him as an outcome of the certainty of the meeting and even shout at him as an expression of the manifestation of the total acknowledgment.

We arc commanded "you will love the Almighty, your God." But man cannot love an abstract philosophical principle. At the major turning point in his life, Pascal found the way from the God of the philosophers to the God of the Fathers.

The function of a philosopher like Pascal is not to show the way from the God of Abraham, Isaac and Jacob to the "pure" God of the philosophers; rather, His task is to show man the way from the God of the intellect to the God of the soul and the heart.  Pascal wrote: "The heart has its reasons which the mind knows not of." He also wrote: "the heart, and not the intellect, feels God. This, then, is the essence of belief. God is that which the heart, and not the intellect, feels" (HaSechcl UaRoeh 124). The two paths complement each other: "The intellect and the heart are like gates, through which truths enter our soul, but only few of them enter via the intellect, while they burst into it in large numbers via the daring desires of the will without thought lending its advice" (HaScchcl HaRoeh 49-50).

HakTav HaKabbala reinforces the conception of Rosenzweig:

For knowledge itself is not sufficient at all times, since the knowledge and intellect of man changes according to the circumstances, and in bad times his thought is not clear and he can easily come to doubt these verities, and belief alone is not superior, for in sectarian matters belief alone can not help. Belief assists knowledge, and knowledge supports belief, and each one needs the other. He will not flee from inquiring into the verity of his faith, and surely also, what is lacking in his knowledge and learning will suspend that which is lacking in his knowledge, and strengthen his belief.

Regarding these two requisite conditions, knowledge and faith, the rabbinical sages called them "truth and faith" in the blessing following the acceptance of the yoke of the kingdom of heaven, truth being the knowledge of the verity of the historical traditional texts to researchers of the heart, and faith the knowledge of the verity in the present by the acceptance of our fathers which is in our hands. Rosenzweig states:

Only in this backward glance does the past prove to be the base and prediction of the present experience, domiciled in the I… That which sounded in advance out of that all-embracing, lonely, monologic 'let us' of God's at the creation of man reaches its fulfillment in the I and Thou of the imperative of revelation. (Star 217)

This "let us make" of Rosenzweig is wholly human and its entire source is in the heart and soul of religious man.

Summery

Franz Rosenweig believes revelation is an individual, not group phenomenon. It is not experienced through the physical senses; it is through orientation and cognizance of every created matter and being in existence from the Creator. Once an individual is willing to give deference to his irrational nature, he can experience God at a high level, unfettered by restraints of rationale. His faith supports and reinforces the meeting. Its foundation is in the knowing objectivity of the past, and it is manifested as experiential, subjective "orientation" of the present. This link, between the factual past and the believing present, is created through the certainty that the God man loves in truly god, and this certainty's source is in the soul: "For it is the soul and not the intellect that feels God."

LIEST OF SOURCE MAERIAL ABBREVIATIONS

Glatzer, Nahum N. Franz Rosenzweig: His Life and Thought. Philadelphia: Jewish Publ. Soc. of Amer., 1953.

His Life

Pascal, Blaise. HaSechel HaRoeh [The Discerning Mind]. Trans. Yacov Kopelvitz. Jerusalem: Magnes P, 1972.

 

HaSechel HaRoeh

Bergson, Henri Louis. An Introduction to Metaphysics. New York: Liberal Arts P, 1950.

Introduction

Kurzweil, Baruch. L'Nochach haMevucha haRuchanit shel Dorenu [Facing the Spiritual Perplexity of our Time]. Ed. Moshe Shwarcz. Ramat-Gan, Isr: B. Kurzweil's Memorial Foundation, 1976.

 

L'Nochach Ha'Mevucha

Naharayim

Rosenzweig, Franz. Naharayim [Selected Writings of Franz Rosenzweig]. Trans. Yehoshua Amir. Jerusalem: Bialik Inst., 1977.

Psikta Rabbati

P’sikta Rabbati. New York: Mandelbaum P. 1954.

Post Scriptum

Kierkegaard, Stren. Post-Scriptum [Final Scientifique aux Miettes Philosophiques]. Trans. Paul Petit. Paris: Gallimard, 1949.

Sechzig Hymnen

Rosenzweig, Franz. Sechzig Hymnen und Gedichte Des Jehuda Halevi [Sixty Hymns and Poems of Jehuda Halevi].  Deutsch, mit einem Nachwort und mit Anmerkungen [German, with an Epilogue and with Remarks], Konstanz: Oscar Wohrle Verlag, 1924.

Star

Rosenzweig, Franz. The Star of Redemption. 2d ed. Trans. William W. Hallo. New York: U of Notre Dame P, 1985.

The Guide

Moshe ben Maimon. Morei Nevuchim [The Guide to the Perplexed]. Ed. Rabbi Shmuel Ibn Tibon. Jerusalem: S. Monzon, 1938.

Zohar

Zohar, 2d ed. Jerusalem: Mossad H’Rav Kook, 1956.

     

[1] See below in this chapter; "The Remainder of Blaise Pascal: The Relationship between Consciousness and the Soul."

2 Schelling, Philosophy of the Revelation, Pt. B, ol. 14, 121; Bergman, Toldot HaPhilosophia, vol. 3.

3 "It is entire from the beginning: man became man when he first spoke" (Star 147).

4 See Yalkut Shimoni to Isaiah, chapter 43, verse 12

5 See also Chapter 3, Section II. Article 2, in which Ms. Freund discusses Die Wilklichkeiten Sch?pfung.  Offenbarung and Erl ?sung, 96.  See also Chapter 3. Article 3 which discusses "Das System and Seine Relativierung durch die Offenbarung," 145.

6 Menachem Ha’Meiri (1249?-1310?), in his introduction to Berachot.

7 Jerusalem Talmud, Traetate Sanhedrin. 18A

8Compare the words of Rabbi Eliyahu ben-Moshe d’Vidash (deceased 1518) in "The Beginning of Wisdom," in the chapter entitled "Negotiating with Belief": "The one who is faithful is as one who obeyed all the 613 commandments as is learned in tractate Makot… Habakkuk came and taught about truth… as it is said, they just shall live by his faith" (Babylonian Talmud, Makot 24A); see also Schechter, 283 ff. and other references made by Moore. 2:84

9 Compare Shomer Imunim [Keeping Faithful] by Rabbi Yosef Ireges (1655-1730), p. 39: "the most splendid form."

10 From the daily morning prayers, the blessings of the soul. Prayer Book Rinat Yisrael. 16.

11 See above Chapter Two: "The Irrational as a Source of Self-Persuasion and Influence".

12 See above Chapter Two: "The Irrational as a Source of Self-Persuasion and Influence".

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת krouz zadok

מאת: krouz zadokבריאות הנפש07/07/141399 צפיות
לברור יכולת התגובה של האדם כתנאי לבריאותו הפסיכולוגית - התפיסה הקוגנטיבית והתפיסה הגשטלטיאנית הפסיכולוגיה הקוגנטיבית כמו הגשטלט, מאמינה שהאדם מטבעו חפשי בבחירתו כדי שהוא יהיה אחראי באופן בלעדי למעשיו כלפי עצמו וכלפי העולם ולתת עליהם את הדין. המאמר מבקש להסביר את גורם החופש כבסיס להגשמת אנושיותו של האדם החושב את מחשבתו מחדש, כמו כן, יסביר המאמר את היחס בין חופש, בחירה ואחריות בהגדרת האדם האוטנטי ואת אחריות העשייה העצמית של האדם כביטוי למשמעות האדם המשתנה .

מאת: krouz zadokיהדות04/03/111691 צפיות
The article will discuss the dialogue between the skilled man and God continues with man’s confession. This is the final condition necessary for the meeting to take place. Man confesses because he thinks that to do so will benefit him. He believes that God can forgive him and hopes that, indeed, he will be forgiven. This hope for salvation is a fundamental of faith. The essence of the confession is the faith of the one confessing in God, for otherwise he would not confess before God at all.

מאת: krouz zadokיהדות04/03/111638 צפיות
This article Part 4, will discuss the Imperative as Expression of Love and The Subjective Aspect of the Commandment to Love.

מאת: krouz zadokיהדות04/03/111735 צפיות
The article will discuss the Commandment "You will Love" in its total construction. The discussion of the characteristics of the commandment will be divided into a number of sections: 1. Investigation of the parts of the commandment; "you will love" in its total construction. 2. Time within which the commandment is valid. 3. The subjective side of the command. 4. Its singularity in comparison with other commandments. 5. Can love be commanded?

מאת: krouz zadokיהדות01/03/111722 צפיות
The article will discuss the prior conditions to the occurrence of the meeting between man and God. Several conditions must be fulfilled before man can meet with God: b) The skilled man cannot yet meet God because he expects redemption from God. The second prerequisite for the meeting is the commandment to love God, after which God can then respond.

מאת: krouz zadokיהדות01/03/111775 צפיות
The article will discuss the prior conditions to the occurrence of the meeting between man and God. Several conditions must be fulfilled before man can meet with God: a) Only the gifted man meets with God. He must ear the meeting with god through arduous intellectual and spiritual study and discipline

מאת: krouz zadokקבלה28/02/112066 צפיות
גלגול נשמות זו אמונה, שהנשמה הנפרדת מן הגוף בשעת מיתתו של האדם חוזרת ומתגלמת בגוף אחר. מתגלמות בבני אדם, בדומם, בבעל חיים או בצומח. לשון אחרת: שהנשמות חוזרות ומופיעות בעולם הגשמי כשהן מלובשות גופים מתחלפים. המאמר מונה את העדויות על אמונה זו לאורך מאות שנים החל בפירושי התנ"ך דרך פיתגורס ועד המשורר השווצי צשוקה. האמונה הרצינית בגלגול נשמות, האומרת שהנשמה הנפרדת מן הגוף בשעת מיתתו של האדם חוזרת ומתגלמת בגוף אחר לא נכתבה בתורה. המאמר מנסה להסביר מדוע אמונה כה ממשית ומכובדת זו אין לה מקום ולו אזכור אחד בכל התורה.

מאמרים נוספים בנושא לימודי דתות

מאת: בתיה כץלימודי דתות04/11/199853 צפיות
הנוצרים מאמינים במעמד הר-סיני שהתרחש לעיני העם היהודי. הנוצרים (וגם המוסלמים) מאמינים בתורה שמסר האלוקים לעמו הנבחר, לעם ישראל, באמצעות משה רבינו, אותם ציווה לשמור את השבת ולהניח תפילין. ועם כל זאת, הנוצרים מאמינים שהאלוקים שינה את דעתו והחליט לשנות את התורה ולהעביר את התורה החדשה דרך אדם בשם ישו, מושיעם המעונה ומחולל הניסים כביכול, ולתת להם (הנוצרים שקבלו את דבר ישו) תורה חדשה (מה שמכונה אצל הנוצרים "הברית החדשה": התורה החדשה של האלוקים).

מאת: בתיה כץלימודי דתות03/11/191213 צפיות
אבולוציה, פירושה "ברירת מקרים מוצלחים". דהיינו - אם באחד הדורות נולד יצור עם "דפקט" מוצלח, כמו חיבור נוסף מפצעון-עיני למח, או תאונה המאפשרת למח לראות בצבעים וכדו', אם הטעות עזרה לשפר את המין באופן כזה שהוא יוכל להעמיד יותר צאצאים מחבריו, הוא ישרוד בעוד אחיו יכחדו. האבולוציה מציעה את ההגיון המעוות, כאילו התרחשו להן מיליוני תאונות מוצלחות מאצה לאדם, אותן הברירה הטבעית העדיפה במלחמת הקיום...

מאת: גדעון צורלימודי דתות23/11/143635 צפיות
סופרי המקרא, כאשר כתבו על האיברים המוצנעים בגוף האדם, השתמשו בדרך כלל בשלוש מילים - ערווה, חלציים ועורלה. מעבר למילים אלו קיימות במקרא מתי מעט של מילים הדנות באברי הרבייה הגבריים. מילים אלו כרוכות בעיקרן בציוויים -

מאת: ד"ר אורנה ליברמןלימודי דתות30/12/1210170 צפיות
המילה מַיִם את זכרון פילוגם בצורת ריבויה הזוגי -יִם שבא מ-יָם, אותו אוקינוס קדמוני ברגע פיצולו בו נפתח פתח תקווה טובה ונבנה שביל מעבר במערבולות המים הרעים. מִיָּם (מֵהַיָּם), שמקורו בים, בהיפוך תנועות, נותן מַיִם. ריבוי זוגי זה המנציח את היטהרות הבריאה ואופייה הכפול מאפיין גם את אברי הגוף הזוגיים - עֵינַיִם, אָזְנַיִם, יָדַיִם, רַגְלַיִם, שָׁדַיִם, קְרָבַיִם - החתומים, גם הם, בסימן ההיכר הקוסמוגני. הריבוי הזוגי של אברי הגוף המסמל את המים העליונים והתחתונים שבהתפצלותם לשמים וארץ יצרו מרחב מחייה במעמקי ים המוות מהווה תזכורת מתמדת הקוראת לדובר השפה לחקות את מעשה הבריאה ולסכור סכר לגאות יצריו.

מאת: ד"ר אורנה ליברמןלימודי דתות30/12/1210342 צפיות
שני השלבים במפגש שמשון עם האריה, שלב הכנעתו בכוח ושלב הפיכתו לישות מיטיבה, משחזרים בזעיר אנפין את מסלול הליכתו של ים התוהו שאחרי שבותר בידו ורוחו של האל, חזר בו ממריו, הכיר בגדולת מעשה הבריאה ותרם לה מטובו תוך שהוא נפלג לפלגים ומובל ביובלים כדי להרוות את כל היקום כולו (ראו מאמר קודם – מגערה לערגה). הַמֵּצִיק, אחד מכינויו של שטן - המזיק, הרודף, הצורר, הפך לְמַּצִּיק - היוצק, המשקה, המרווה. מהבולע (הנוגש) יצא משקה כשם שמהאוכל (הנוגס) יצא מאכל.

מאת: ד"ר אורנה ליברמןלימודי דתות30/12/1210715 צפיות
שני עמודי התווך של מקדש דגון הפלשתי עליהם עמד המבנה כולו לא היו אלא סמל להשקפת עולם מעוותת המאדירה כוחנות ומעלימה כל חמלה ולכן קרסו. שני העמודים שהתנוססו בקדמת מקדש שלמה, בכניסה, יכין ובועז, מייצגים, לעומת זאת, את סיפור הבריאה בבראשית שעניינו מעבר מאלימות ומאכזריות לחסד ולאהבה. על הבנת מסר זה ויישומו עומד העולם.

מאת: ד"ר אורנה ליברמןלימודי דתות30/12/129933 צפיות
בעוד שבספר בראשית אין כל רמז להתנגדות המים המצייתים לכאורה מייד למאמר הבורא, מתפצלים לשמים ולארץ ומתכנסים אל תוך גבולות ללא כל שמץ של מחאה, כבסיפור אגדה, גרסאות רבות בספרים אחרים בתנ"ך מאזכרות מרד מצד ים התהום הקדמוני, המכונה גם רהב ותנין. מהן קורות אותה התקוממות?

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica