פיתגורס לימד את תורת הגלגול. מיוחסת לו הטענה שהוא זוכר את גילגוליו הקודמים.
למשל - את השתתפותו בהגנה על טרויה.
אפדוקלס סיפר, שהיה בגלגוליו הקודמים שיח, ציפור, דג, נער, נערה; לפיכך אסר שחיטת חיות ואכילת בשרן כי הן עצם מעצמותינו. ספר החוקים של מנו מדבר על רבבת מליונים של גלגולים.
המשורר השוויצי צשוקה תיאר את חייו לפני היוולדו ואת החיים החדשים אחרי מותו.
בפירושי התנ"ך של המקובלים נתבארו מאורעות ברוח גלגול נשמות:
משה ויתרו הם גלגולי הבל וקין; דוד, בת-שבע ואוריה הם גלגולי אדם, חוה והנחש; איוב הוא גלגולו של תרח אבי אברהם; ורבים כאלה. גלגולי אישים רבים נתבארו בס "גלגולי נשמות" לר' מנחם עזריה מפאנו. גלגולי אדם הראשון העסיקו מקובלים רבים, שמצאו סימן להם בשמו אד"ם: ראשי תיבות אדם דוד משיח (לראשונה אצל משה די ליאון).
המסקנה
אנו יכולים להסיק עד כאן שהגלגול הוא הכרח הגיוני פילוסופי, שקשת גדולה מגוונת של פילוסופים וקבליסטים חשובים מאוד מתקופת מצריים ועד למאה ה-20 האמינו בלב שלם בגלגול, הגלגול מסתמך על תורת התורשה ומגבלותיה, לגלגל אקט מוסרי, עדות הגלגול נמצאת בפסוקים, בספרות, ובקבלה, הגלגול מסביר את חוסר הצדק בעולם.
כאמור גלגול נשמות, זו אמונה, שהנשמה הנפרדת מן הגוף בשעת מיתתו של האדם חוזרת ומתגלמת בגוף אחר. מתגלמות בבני אדם, בדומם, בבעל חיים או בצומח. לשון אחרת: שהנשמות חוזרות ומופיעות בעולם הגשמי כשהן מלובשות גופים מתחלפים.
תורת הגלוי מול תורת הנסתר
שאנחנו מדברים על התורה אנחנו לא מדברים על תורת הסוד אלא על תורת הגלוי. כי דברה התורה בלשון בני אדם. גלגול נשמות שיך ללשון הנסתר שמעטים מאוד יכולים להבין בכלים הרגילים שהתורה נכתבה. השכל האנושי מצומצם מלהבין מושגים השייכים לעולם הנסתר. יש גם חשש בשל חוסר בשלותו של האדם הפשוט יבין את הדברים שלא בדרך הנכונה ויביא נזק לעצמו ולזולתו.
לכן יכולים דברים עמוקים אלה להימסר באמצעות דרך אחת - הדרך הדיבורית, של אדם לאדם, על ידי התורה שבעלפה, כך שיודעים אנו למי זה נימסר.
אמת התורה לא מדברת בגלוי על הסודות הגדולים, אך יש רמיזות בפסוקים, באגדות ומשלים תלמודיים. דור הולך ודור בא במובן שהדור ההולך הוא הוא גם הדור שבא . הסודות נחלתם של יחידי סגולה בכל דור ולא לכלל העם; התורה נכתבה לעם אך הסודות שבה התפרשו בעל פה.
באיזו אופן יכולים אנו לנמק את הטענה כי דברה התורה בלשון בני-אדם?
רבי סעדיה הגאון טוען כי דברה התורה בלשון בני אדם , לכן אפשר לומר על הבורא שיש לו יד, רגל, זרוע למרות שהוא משהוא רוחני לא פיזי.
הקב"ה הניח לחכמים לדרוש בשלוש עשרה מידות (שיטות למידה) קל וחומר, מכלל לפרט.
במקורות נכתב: כי "השמים לה' והארץ נתן לבני אדם" . אפילו ה' אמר למשה את עצמותי אין להשיג וכי תארי הם פעולתי (תעודת זהותו של הבורא והדרך לגעת בו):
חסד - הטבה מאיש לרעהו
משפט - מתן חוקי מה שמגיע
צדקה- עזרה לזולת, חומרית (הדרגה הגבוהה בצדקה היא: "הממציא לו מלאכה שלא יצטרך לבריות" (הלכות מתנות עיניים רמב"ם)
רבי ישמעאל אומר: התורה לו ניתנה בבת אחת, הפרטים נאמרו באוהל מועד. לכך קיימת המיסטיקה שפרושה:
החוויה הישירה של נוכחות ה'.
בתהלים סה כתוב: " כי לך דומיה תהילה", וב-קל"ט: "כי אין מילה בלשוני", וב-ס"ג: "אך אל ה' דומיה נפשי".
פרנץ רוזנצווייג (פילוסוף יהודי גרמני) כותב בספרו: "נהריים":
"זו (ידיעת התורה) ידיעה שאינה יודעת אותו" - כי ה' למעלה מכל דעת.
למשל:
1. כנזכר לעיל, "דור הולך ודור בא" - במובן: יחידי הסגולה יודעי הסודות של הדור ההולך הוא הוא יחידי הסגולה של יודעי הסודות של הדור הבא.
2. בבראשית ג, ב כתוב: "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר ה' לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון...כי ידע ה' כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע", ובפסוק ז' נאמר: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם ויתפרו עלה תאנה..". בטרם החטא הסודות היו נחלת אדם וחווה. לאחר החטא נלקחו מהם סודות ופרשנות העמוקה של התורה למען יחידי הסגולה בכל דור ודור. ההוכחה: נאמר" וידעו" ולא "ויראו". כי דברה התורה בלשון בני-אדם. הידיעה החסרה גרמה לאדם ולחווה לראות ראיה נמוכה – את עירומם ולהיות כאלוהים במובן החיצוני – כשופטים בלבד המבדילים בין טוב לרע ולא המבדילים בין אמת ושקר.
3. הקב"ה שואל "איכה", הייתכן? הייתכן שהקב"ה לא יודע איפה אדם וחווה ?! הרי בורא עולם כל יכול!! אלא שהקב"ה התכוון בשאלה "איכה", להדגיש כי דברה התורה בלשון בני-אדם. אלוהים למעשה שואל את האדם - היכן אתה בעולמך? עד היכן הגעת בעולמך? ה' מחפש את האדם שהתחבא, וקורא ושואל היכן הוא. וככל שהוא מתחבא כדי לא לתת את הדין וחשבון, הריהו מסתבך בעמקי תעתועים ומגיע למצב חדש מחמיר יותר ממחבוא למחבוא. הוא מסתתר מהקב"ה הרי הוא מסתתר מעצמו. איכה מזעזע את האדם, הורס חומת מחבואו ומבקש להראות לו היכן הגיע. הקריאה "איכה" נותן לאדם כוח להחלץ מן הסבך.
אדם מודה: את קולך שמעתי בגן... ואחבא, ובזה מתחילה דרכו של האדם. ההכרעה שבחשבון הנפש היא תחילת דרכו של האדם בכל דור ודור. ובכך יחודה של התורה – לדבר בשפתו של האדם.
להשלמת התמונה אדגיש כי יש לדעת כי השטן מחכה את שאלת ה'. שלא נפסקת השאלה בדיבור "איכה" בלשון לעיל, אלא ממשיכה: ממקום שהגעת לשם, שוב אין לך חזרה. שערי התשובה נעולים לפניך.
מסקנה:
על גלגול הנשמות אין אנו יכולים ללמוד מהתורה שבכתב בשל הזהירות הגדולה הנצרכת בלימוד סודות הנסתר, ובשל האופי של התורה - המדברת בלשון בני-אדם. אך מצד שני יש לגלגול מקור שבעלפה שממנו לומדים על התופעה.