בעולם מערבי ישנם מצבים רבים שעלולים לגרום לחרדות. מי מאיתנו לא חוו חרדה? לחץ בעבודה, מעורבות בטעונות דרכים, חשיפה למלחמות ופיגועים, ריב עם חברים, אי הבנות במשפחה, ילדים שלא מביאים לנו נחת, רדיפה אחרי הכסף או הישרדות כלכלית בלבד. כל המצבים הללו עלולים לגרום לתגובה חרדתית. יתרה מכך, ישנם גורמים ביולוגיים (תורשתיים, פיזיולוגיים, הורמונליים ועוד) שעלולים לגרום לחרדה.
אז מה זה חרדה?
חרדה הינה תגובה טבעית למצב מאיים. להרגיש קצת חרדה זה אף בריא, זוהי תגובה הישרדותית שגורמת לנו להתקדם הלאה, לתפקד, לפטור את הבעיות. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם התגובה למצב מאיים הרבה יותר חריפה מאשר תגובה הישרדותית רגילה. לא כולם מפתחים תגובה כזו אך מי שמגיע לחרדה בהחלט סובל והרבה פעמים לא יודע איך להתמודד עמה. יתרה מכך, החיים המודרניים גורמים לנו להתבייש מחולשות שלנו בכלל ומחרדות בפרט. אנו פוחדים שבארצנו הקטנתונת מישהו ידע שאנו סובלים מחרדות או אף מטופלים תחת טיפול פסיכולוגי, משום שרבים מאתנו חוששים כי הדבר יפגע בעתיד שלנו, של ילדנו, שיהיה רישום כלשהו באיזשהו תיק, שתפגע הפרנסה שלנו וכו'.
במה מאופיינת החרדה?
ישנם מספר תסמינים שכדאי להכיר:
ברמה מחשבתית מדובר במחשבות טורדניות, מעין 'מכונת כביסה' של מחשבות שרצות ולא ניתן להפטר מהן. האדם כל הזמן חושב על משהו ואינו מצליח להפסיק לחשוב. זה מפריע לשינה, למנוחה, מפריע גם בעבודה מכוון שהאדם אינו מצליח להתרכז ולהפנות קשב לעניינים בהם אמור להיות מרוכז. ברמה רגשית מדובר בתחושות של מועקה, דאגנות יתרה, ירידה במצב רוח, הכל נראה שלילי ולא בטוח. האדם אינו מצליח לבטוח באחר, לסמוך עליו, להפתח רגשית. במקרים קיצוניים האדם עלול להגיע לבדידות חברתית משום שלא סומך על אף אחד מחד אך החברה גם דוחקת אותו מאידך. ברמה חברתית האדם אינו מצליח לשמור על רצף תעסוקתי, זוגיות עלולה להתפרק, קשרים עם חברים מופסקים. כפועל יוצא מהמפורט לעיל מצב חרדתי מלווה רבות בדיכאון. ברמה התנהגותית האדם עלול לעסוק בפעילות כפייתית, לאמור לדאוג לנקיון יתר על המידה, לחזור על אותם מעשים מספר פעמים וכל זאת מתוך דאגה שמא משהו אינו תקין, לא מסדר וכו'.
אז איך מטפלים במצב כזה?
עד לא מזמן נהוג היה לטפל בחרדות באמצעות טיפול פסיכואנליטי שלא תמיד עזר. יחד עם זאת, בעשורים האחרונים חלה התקדמות הן בפיתוח תרופות אנטי-חרדתיות והן טכניקות פסיכולוגיות להתמודדות יעילה בחרדות. במקרים רבים ניתן להציע טיפול פסיכולוגי תוך שימוש בכלים מיוחדים תחת טיפול בחרדות. מדובר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול שפותח בשנות ה-60 וה-70 בארצות הברית ותפס תעוצה בעשורים האחרונים. טיפול פסיכולוגי זה לטיפול בחרדות הינו קצר מועד בו המטופל מתבקש להיות אקטיבי ואף לעשות שיעורי בית. מדובר בטכניקות לשינוי מחשבות טרדניות באמצעות זיהוים ושינויים למחשבות בריאות יותר שאינם מפריעים בתפקוד היומ-יומי. בנוסף לכך, המטפל יציע טכניקות התנהגותיות להתמודדות יעילה עם התנהגות שפוגעת בתפקוד במהלך החיים השגרתיים. מדובר בהרפיה להפחתת מתח ולחץ, הקניית דפוסי תקשורת הבין-אישית היותר מעשירה ומקרבת. במצבים יותר קשים המטפל עשוי להציע לפנות לפסיכיאטר ולהעזר בטיפול תרופתי אנטי-חרדתי. שילוב בין טיפול פסיכולוגי ותרופתי בטיפול בחרדות נמצא כיעיל במיוחד, במקרים בהם רמות חרדה גבוהות. בדרך כלל כבר בשלושה חודשים של הטיפול ניתן להרגיש את תוצאות הטיפול. בתקופה זו המטופלים מדווחים על הקלה בתסמינים ומצביעים על תפקוד גבוה יותר בחיי היום-יום.