כריתת רחם באילו מקרים מבצעים?

כריתת רחם: כיצד הוא מבוצע? מתי הוא מבוצע? מה הסיכונים? את התשובות לשאלות הללו ועוד תמצאו במאמר הבא.

מתי מבצעים כריתת רחם?

ישנם מקרים רבים בהם ההמלצה היא לבצע כריתת רחם. לדוגמא:

· גידול שפיר של שריר הרחם.

· דימומים לא סדירים שלא ניתנים לטיפול בדרך אחרת.

· צניחה של הרחם והאגן.

· גידולים ממאירים של הרחם, צוואר הרחם או השחלות.

כיצד מבוצע הניתוח?

ניתוח כריתת רחם מבוצע בהרדמה חלקית או מלאה במרפאת נשים המתמחה בכך אשר נקבעת על ידי המרדים והמטופלת. בחלק מהמקרים ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית של פלג הגוף התחתון, אך כאשר מדובר בניתוח לפרוסקופי, בו מנפחים את חלל הבטן באמצעות גז פחמני, לא ניתן לבצע הרדמה של פלג הגוף התחתון ומבצעים הרדמה מלאה.

לאחר ההרדמה מתחילים בחיטוי של הבטן ואזור הנרתיק ומחדירים קטטר אל השופכה, ואז מתחילים בהליך הניתוחי עצמו. כאשר הניתוח מבוצע בגישה בטנית, מבצעים חיתוך רוחבי בחלק התחתון של הבטן (רק במקרים נדירים יבוצע חיתוך אורכי), וכאשר הניתוח מבוצע בגישה לפרוסקופית מבצעים החדרה של המכשור באמצעות נקב בטבור ועוד שלושה נקבים קטנים באזור התחתון של הבטן, כל נקב בגודל של בערך 5 מ"מ – כך שלא נותרת צלקת נראית לעין.

כמה זמן זה לוקח?

ניתוח כריתת רחם לרוב אורך בין שעה לשעתיים, תלוי בגישה הניתוחית ובמצב המטופלת. במידה ומשולב בניתוח גם תיקון צניחה של ספנות הנרתיק, משך זמן הניתוח יהיה ארוך יותר.

מה הסיכונים בניתוח?

כמו כל ניתוח, גם ניתוח כריתת רחם טומן בחובו סיכונים כמו זיהום, דימום מוגבר ופגיעה באיברים פנימיים. הסיכונים הם נדירים יחסית אך במידה והם מתרחשים בזיהום מטפלים באמצעות טיפול אנטיביוטי, דימום מוגבר לעיתים מצריך תוספת מנות דם ובמידה ומתרחשת פגיעה באיברים פנימיים מחליטים על הטיפול בהתאם לסוג הפגיעה.

מה כוללת ההחלמה מהניתוח?

לאחר ניתוח כריתת רחם המטופלת מאושפזת להשגחה באשפוז של בין יומיים עד ארבעה ימים, תלוי בסוג הניתוח ובמצב המטופלת. כשלושה שבועות לאחר הניתוח קובעים פגישת מעקב בה מבצעים ביקורת ומוודאים כי הכל עבר כשורה.

בימים הראשונים לאחר החזרה הביתה ייתכנו כאבים בהם ניתן לטפל באמצעות משככי כאבים, במיוחד אם הניתוח מבוצע בגישה הבטנית וכולל גם תפרים רבים.