תביעות כנגד פגיעה מגזזת
גזזת היא אחת ממחלות העור החמורות ביותר, והיא עלולה להופיע בכל אזור ואזור בו. מחלה זו, אשר עדות לה קיימת עוד בעת העתיקה, הייתה נפוצה מאד בראשית היישוב היהודי בארץ ישראל, בעיקר עקב תנאי תברואה בעייתיים וצפיפות רבה. בשנים אלה, נעשו טיפולי הקרנות רבים כנגד המחלה, אלא שהטיפולים הביאו למספר מחלות ותופעות לוואי שאינן נעימות כלל. אוכלוסיית הנפגעים הזו יכולה בהחלט להגיש תביעה, לתגמול כספי עבור הנזקים שנגרמו, אפילו היום.
קווים לדמותם של נפגעי הגזזת
כצעד ראשון, יש להגדיר בדיוק מי מוגדר כנפגע גזזת, ויכול להגיש את התביעה. בהתאם לחוק הפיצוי לנפגעים אלה, אדם יוגדר כך אם הוא עומד בשלושת התנאים הבאים:
§ האדם עבר טיפול בהקרנות בארץ, בין השנים 1946 ל-1960, על ידי גופים דוגמת מדינת ישראל, הסוכנות היהודית או קופות החולים.
§ נקבע, על פי ועדה רפואית, שהאדם לקה במחלות שונות עקב הטיפולים. מדובר על מחלות ממאירות ראשוניות באזור הראש והצוואר, גידולים, סרטן הדם ועוד.
§ האדם מתגורר כעת במדינת ישראל.
איך מגישים את התביעה?
אדם שעונה על התנאים האלה יכול למלא את טופס התביעה לפיצוי חד פעמי, לקצבה חודשית או למענק קצבה, הזמין באתר משרד הבריאות. הטופס כולל את פרטי התובע, חשבון הבנק שלו, עילת התביעה, תצהיר על ויתור סודיות (חתום על ידי עורך דין או מזכיר בבית המשפט) ועוד. אליו, יש לצרף מסמכים רפואיים או אישיים, המעידים על הטיפול או הנזק הנגרם ממנו, תמונות המראות את תוצאותיו של הטיפול וצילום של תעודת הזהות.
הטופס האמור יוגש ללשכת הבריאות, ומשם יועבר למרכז הלאומי לטיפול בנפגעי הגזזת. כאשר תשתכנע הועדה כי אותו אדם אכן קיבל את הטיפולים האמורים, תזמן היא אותו לועדה רפואית. בה ייקבעו מימדי הנזק, ועקב כך – הפיצוי שהוא עשוי לקבל.
ומה באשר לסיכויים?
בנקודה הזו, חשוב להדגיש כי עצם קבלת הפיצויים אינו דבר טריוויאלי, כך שדחיית התביעה, מסיבה טכנית או אחרת, בהחלט מתקבלת על הדעת. המלצה ברורה היא לבצע את ההליך בעזרת עורך דין הבקיא בתחום ובתקנותיו השונות, מה שיגביר במידה ניכרת את הסיכויים לקבלת הפיצויים.