יש הרבה דרכים להביט על החיים בישראל מבחינת יוקר המחיה. ראשית, קיימת התחושה הציבורית שהחיים בארץ יקרים, לעיתים במידה בלתי נסבלת. בנוסף, יש מספר גדול מאוד של מדדים אכן מוביל למסקנה הברורה שקיימת עליה ביוקר המחייה בישראל. להלן נראה למה זה קורה? מה אומרים הנתונים? ואיך מתמודדים עם זה?
מדוע המחירים עולים
קל מאוד להתלונן שהמחירים בישראל יקרים ושאף אחד לא עושה משהו בנידון. עם זאת, חשוב לזכור שיש סיבות לכך שיוקר המחיה גבוהה ושהמחירים עולים וממשיכים לעלות. בין הסיבות המרכזיות לעליות המחירים:
· עלייה בתשומות הייצור – מפעלים המתבססים על חומרי גלם שמחירם בשווקים העולמיים עולה נאלצים להעלות את המחירים.
· חוסר בתחרות – בענפים שבהם יש תחרות מעטה ויש מיעוט של שחקנים, המחירים עולים. לעומת זאת, פתיחה של השווקים לתחרות וביטול מונופולים אינם תרופת קסם. צעדים כאלה יש לעשות בזהירות כדי לא לגרום לזעזועים במשק, פיטורים ואבטלה.
· הוצאות ביטחוניות – ההוצאה הלאומית לביטחון בישראל מהווה חלק גדול מעוגת התקציב. יש לכך קשר למיסים הגבוהים ולתחושה של יוקר מחיה שהולך ומאמיר.
· חוסר תרבות צרכנית – בישראל לא קיימים כמעט התארגנויות צרכניות. המחאות נתפסות כבלתי אפקטיביות ואפילו בעלות גוון פוליטי. כך, קשה להפעיל לחץ על היצרנים והמשווקים.
· יש גם סיבות נוספות ליוקר המחיה כגון כלכלה גלובלית, גודלו הצנוע של השוק הישראלי ונטל המיסים הגבוה הן על עבודה והן על צריכה.
לא הכל שחור
למרות שהנתונים הרשמיים מדברים על הבדל של ממש בין עניים לעשירים בישראל ועל כך שהפער רק הולך ועולה, יש גם צד נוסף לדברים. התוצר הישראלי נחשב לגבוה יחסית וגם פריון העבודה של חלק ניכר מהציבור גבוה למדי. בנוסף, העוני בישראל הוא עוני יחסי והוא נמדד בהתאם לשכר הממוצע הישראלי שגם אם הוא לא בשמיים הרי שהוא בהחלט לא מהנמוכים בעולם.
יש מה לעשות
התמודדות עם יוקר המחיה לא חייבת להיות רק עניין לאומי. באמצעות כללים פשוטים ניתן בהחלט לשפר את המצב הכלכלי של כל אחד ואחת מאיתנו. חתירה לאיזון תקציבי במשפחה, השענות נמוכה יותר על הלוואות, השקעה בחינוך ובשדרוג מקצועי יכולים להוביל אנשים רבים קדימה, לשיפור כלכלי וחברתי.
נכתב על ידי עורך דין רוני ברוש