הצלמת מלכה ענבל תציג בגלריה NOHO בצ'לסי ניו-יורק בסוף אוקטובר
סדרה חדשה:"דיו לבנה" העוסקת בהתבוננות נשית בחשיבה הגברית
ענבל, בוגרת קמרה אובסקורה מוכרת כמפתחת טכניקת צילום ייחודית המשתמשת בנייר כסף שקוף ומשתקף. לקראת סדרה זו בחנה את החשיבה הגברית, ומתוך התרשמותה הסובייקטיבית בנתה מסכות מנייר עיסה לבן. בצילום ריאליסטי ובעזרת משחקי ופוקוס תאורה בלבד יצרה צילומים מופשטים המציגים טקסטורות סלעיות ומחוספסות.
20 באוקטובר עד ה 7 בנובמבר
פתיחה: יום שבת 24.10 בין השעות 16:00-18:00
הגלריה שברחוב 25, מערב 530
פתוחה בימים שלישי-שבת בין השעות 11:00-18:00
הצלמת מלכה ענבל מציגה תערוכת יחיד שלישית בניו-יורק ובה סדרה חדשה. אחרי שעסקה בנושאים של נשיות, זוגיות, התבגרות ובגידת הגוף, היא פונה לחקור מחוצה לה את הקרוב והשונה.
ענבל היא האמנית הראשונה המבקשת להכיר ולהציג את המין הגברי ממקום טהורללא שיפוטיות בנפרד מהשיחות הפמיניסטיות. אם סימון דה בובואר דיברה על האישה כ"אחר", הרי שענבל יוצאת מתוך הסוביקטיביות שלה ולומדת את ה"אחר" הגבר. כמי שעבדה עד לאחרונה כמנהלת בסביבה גברית בחברת החשמל, היא יצרה אינטראקציות מובנות עם עמיתיה לעבודה והתבוננה בדרך החשיבה שלהם. עד מהרה החליטה שלא להתעסק בסקסיזם, בזוגיות במשפחה ובהורות, אלא להתמקד באופן החשיבה גברית נטו. "התרשמתי שגברים סגורים מבחינה רגשית, הם פחות מתייעצים, יותר עם עצמם"" היא מספרת. "הסגירות הרגשית מצטברת עם השנים שכבות על גבי שכבות. זה הרגיש מחוספס". בתום ההתבוננות נגשה לצור מסכות מעיסת הנייר לבנה להדגשת הטהור בטכניקה "פאפיה מאשה". המסכות טופלו בסטודיו, ומשחקים של פוקוס ותאורה יצרו מהן יצירות מופשטות.
דיו לבנה/ מלכה ענבל
בספרה "צחוקה של המדוזה" כתבה הפילוסופית הצרפתיה הפמיניסטית: "על האישה לכתוב על האישה ולהביא את הנשים אל הכתיבה, שממנה הורחקו באלימות כפי שהורחקו מגופן שלהן. מאותן סיבות תחת אותו חוק, למען אותה מטרה ממיתה. על האישה להיכנס לטקסט – כמו גם לעולם, ולהיסטוריה – ביוזמתה הייחודית". עוד הוסיפה:"האישה אף פעם אינה רחוקה מה'אם' (כלומר זו שמתקיימת מחוץ לתפקיד, ה"אם" כמו לא שם, כמו המקור של הטוב). תמיד יהיה בתוכה לפחות קצת מחלב האם הטוב. היא כותבת בדיו לבנה".
בחיבורה המפורסם של סימון דה בובואר, "המין השני", עולה, כי בתודעה הגברית, שכאמור הבנתה את התפיסות התרבותיות ההגמוניות, האישה היא דמות ה'אחר'.
דה בובאר מסבירה את התפתחות האישה כ"אחר הנצחי".התודעה העצמית של הסובייקט על פי התאוריה האקזיסטנציאליסטית, דורשת את קיומו של אחר. האחר הוא ישות מספיק דומה אך גם מספיק שונה כדי לערוך איתה השוואה ולאפשר את הגדרת העצמי
הסדרה "דיו לבנה" נוצרה מתוך התהליכים המשתנים עם הזמן במעמד האישה. התבוננתי במבט נשי ("המין האחר" הוא כעת המין המתבונן), בוחנת תפיסות עולם של גברים. ניסיתי להבין דפוסים רגשיים ואופני חשיבה, במבט טהור, לא שיפוטי, הרחק מהשיח הפמיניסטי הדן בנושא מתוך "תודעה כבולה", לשיח זה.
העבודות נוצרו מתוך פגישות מובנות, עם עמיתי לעבודה והיוו השראה לדמויות שיצרתי מעיסת נייר לבן. הלבן מגלם "אין" צבעוני עמוק ומחלט, המייצג בתודעתי "טוהר" , ויכולת להכיל את הגוונים הרבים של "אפור", המאפשר לתאר מורכבויות רגשיות שונות מחיי היום יום. הסידרה בנוי מרבדים רבים המושגים באמצעות תהליך צילום קפדני של תאורה ופוקוס. המראה שהתקבל נושק למחוספס והסלעי.
זו התערוכה השביעיתשמציגה הצלמת מלכה ענבל בניו-יורק, ותערוכת היחיד השלישית שלה בעיר.
על תערוכת היחיד הראשונה בניו-יורק נכתב בגיליון GALLERY & STUDIOהניו-יורקי"אנו משתאים ליכולתה של ענבל להעניק משמעות סובייקטיבית כה רבה, ליצור קסם כה רב ולעורר תחושת יופי בלתי חולפת באמצעים כה פשוטים לכאורה"... ועוד "ענבל שייכת "למסורת של צלמי האוונגרד ההרפתקנים, החל מאלווין לנגדון קובורן.. .ועד למחדשים עכשוויים בצילום כגון דויד סטיבנסון ואדם פוס...".
תערוכות יחיד נבחרות בהן הציגה ענבל, בוגרת קאמרה אובסקורה (1989):
"כי רק ביחד זה השלם", Kowasa Gallery ברצלונה ספרד,"צללים באור" מוזיאון לצילום תל-חי,(אוצר:אברהם אילת) " קאמרה אובסקורה.(אוצר: חיים לוסקי), השתתפה בערוכות קבוצתיות בעולם כמו CITES DES ART בפאריס, THE GREAT 4 MUSEUM בסין ובניו יורק.
עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים כגון מודיאון לצילום תל-חי וגלריה ויז'יון (נח פולברג), בירושלים.
ענבל משתתפת בתערוכות קבוצתיות רבות ומנהיגה קבוצה בינלאומית של צלמות העוסקות בייצוג הנשיות womenXwomen שהציגו במקומות שונים בעולם
לפרטים נוספים: הילה קומם 052-3534666.
http://www.otzartarbut.com/newsletter_page.php?pid=288#malka
