תערוכה חדשה
ג'ון בייל - שיח בין ניגודים
אוצרת: אירית לוין
מכון המים, הגלריה העירונית גבעתיים, רח' השומר 7
פתיחה: יום שישי 9/9 בשעה 12:00
התערוכה תהיה פתוחה עד ה 24/10
שעות פתיחה ג' ד' ו' 11:00-1400 ובתיאום עם האוצרת 03-7325113
|
|
| לצפייה בהזמנה לתערוכה של ג'ון בייל בפורמט גדול יותר הקש/י כאן |
התערוכה הנוכחית של הצייר פרופ' ג'ון בייל– שנתיים לאחר שהציג מיני רטרוספקטיבה בשם "בין קונספט לדימוי"
בבית-האמנים בתל-אביב ובה עבודות שנעשו בין השנים 1973-2009, רובן גדולות נושאות אופי מונומנטאלי - מתמקדת בעבודות בפורמט קטן, בטכניקות שונות.
התערוכה שתיפתח בגלריה העירונית גבעתיים ב 9/9 פורשׂת לעינינו מהלך יצירתי שתחילתו בשנות ה-50 של המאה שעברה – שׂיח בין המופשט האקספרסיבי של האמנות האמריקאית לבין המופשט הלירי והקו הילדי-פרימיטיבי של אמני ה"קוברה". העבודה פושטת ולובשת צורה, מופנמת-מוחצנת, משלבת אינטואיציה עם ויטאליות, לצד טקסיות רליגיוזית.
"פורמט קטן חייב אותי לחשיבה ולצורת עבודה שונה מהעבודה על פורמט גדול... ישנם רעיונות הדורשים קנה-מידה קטן, אינטימי, ועבודה בהתאם... ההצטמצמות גורמת ליתר אינטנסיביות.. נראה לי שעבודתי תמשיך להשתנות ולהתפתח דרך קנה-מידה קטן." (1*)
ג'ון בייל עלה לישראל בשנת 1951 משיקאגו אילינוי אחרי שסיים את לימודיו באוֹליוֶט קולג'
( Olivet College) ובמכון לאמנות בשיקאגו. הוא הושפע על ידי הציור האמריקאי של זמנו, ועבודותיו עוררו כאן סקרנות ועניין רב. בשנות ה-60 עסק בהוראה במכון לאמנות בבת-ים ובחוג לארכיטקטורה בטכניון, ואף תכנן כמה מהאנדרטאות הידועות בארץ, בשיתוף עם הפסל יצחק דנציגר ועם האדריכלים אבא אלחנני, דניאל חבקין ומשה זרחי.
בין השנים 1977-1967 הקים וניהל את המחלקה לאמנות בבצלאל ירושלים וחולל מהפך בתפיסת הוראת האמנות בארץ. ב-1976 מונה לפרופסור מן המניין והוסיף ללמד שם עד אשר פרש, ב-1993.
בייל הציג תערוכות רבות, היה חבר בוועדות פדגוגיות וציבוריות, ונמנה עם מקימי קבוצת רדיוס שפעלה בשנות ה-80 והיתה חלוצה בתצוגות אמנות בחלל אלטרנטיבי. הוא חתן פרס דיזנגוף (1965), פרס ע"ש אריה אלחנני לשילוב אמנות בארכיטקטורה (1990), ופרסים נוספים.
ב"גזית" כרך כ"א חוברת א-ד (1963) נכתב על תערוכתו הראשונה של ג'ון בייל בגלריה צ'מרינסקי בתל-אביב: "הכישרון הקולוריסטי של בייל בולט בבדים הקטנים, שם משיג הצייר ריכוז צורני וצבעוני." ואכן, ציורי השמן על דיקט מאותן שנים מאופיינים אצלו בגולמיות צבעונית כהה, מכונסת בתמצות.
מודגש כתב-ידו האישי של אמן החוקר ובוחן ללא הרף ערכים ציוריים מופשטים –יחסי-הגומלין בין צורה כתם וקו,קומפוזיציה ודינאמיקה הפנימית. בכל עבודה ניכר החיפוש האינטנסיבי אחר שלמות, המוּנע מסקרנות אינטלקטואלית וממחקר מעמיק בדיסציפלינות שונות."
העבודות המאוחרות יותר של בייל, משנות ה-70 וה-80, נעות בין הפשטה לפיגורציה מרומזת, בין אקספרסיה לאלגיה, מאזכרות חלל מכיל או כולא; פה ושם ניתן לנחש בעבודות נוכחות של דמות או חיה, אך אלה נמוגות בתוך המכלול; מעין תיעוד של מסע פנימי אל מעמקי ההוויה.
"כשאני מצייר אני נזכר לפעמים בדימוי או במקום מסוים, ואז אני מרגיש כאילו נגעתי דרכו בזיכרון אחר, רחוק ועלום, הנשלף כאילו ממאגר הדימויים הקולקטיבי של יונג."(*2) ... "אני עובד באופן אינטואיטיבי, בניסיון לתת ביטוי לתת-ההכרה, ובשבילי המצב דומה לחלום שהקשר בין מרכיביו אינו מציאותי."(*3)
המימד הדואלי עובר בעבודות כחוט השני - דיאלקטיקה של התרחשויות חזותיות המגלמות שׂיח בין ניגודים: צבעוניות חריפה, מתעמתת, צבעים קרים מול צבעים חמים, כאוס לעומת סדר, שקט מול סערה. היצירה עשירה באינטראקציה מרתקת בין צורות וצבעים, רוחשת חיים של יחסים אקטיביים בין צורה כתם וקו הנפגשים ונפרדים בריתמוס דינאמי. "בציוריו נשאר בייל נאמן לאותה ראייה אידיאליסטית המקבלת ביטוי בחיפוש בלתי נלאה אחר השלמות." (*4)
1. ג'ון בייל, "ציורים בפורמט קטן", גלריה שרה ארמן סגל, 1995, מתוך טקסט התערוכה.
2. ג'ון בייל, גלריה רדיוס, 1983, מתוך טקסט התערוכה.
3. ג'ון בייל, "ציורים קטנים", גלריה שרה ארמן סגל, 1995, מתוך טקסט התערוכה.
4. יואב דגון, מתוך קטלוג לתערוכה של ג'ון בייל, ציורים, 1988-1990, מוזיאון הרצליה. רפי לביא, העיר 8.3.1985