שאלה: אנחנו משפחה חרדית וכל ילדינו לומדים בישיבות ואינם עובדים. בננו בן ה- 3 נפגע בצורה קשה בתאונת דרכים. האם במסגרת התביעה מול חברת הביטוח הוא יהיה זכאי לקבל פיצוי גם עבור הפסדי שכר שעשויים להיגרם לו בעתיד או שבגלל שאף אחד מבני המשפחה אינו עובד גם לגביו ייקבע שהוא לא יעבוד ככל הנראה והוא לא יהיה זכאי לפיצוי ?
תשובה: השאלה מעלה את הסוגיה של חישוב הפסדי שכר לעתיד לקטין שנפגע בתאונה. הפיצוי בראש נזק זה אמור להיקבע לפי חישוב של ההפרש בין מה שהיה משתכר הניזוק אלמלא התאונה לבין השתכרותו במומו.
מאחר וחישוב ההפסדים נערך במועד פסק הדין, בו לא ניתן לדעת מה יהיו ההפסדים בפועל בעתיד שכן לא ניתן לדעת האם הקטין יעבוד, במה הוא יעבוד ומה תהיה גובה הכנסתו, הרי שמדובר למעשה בהערכה ספקולטיבית וללא נתונים אמיתיים.
לאור זאת, קבעו בתי המשפט כי במקרים הרגילים יש לערוך את חישוב הפסדי השכר לקטין לפי השכר הממוצע במשק נכון ליום פסק הדין, שכן זהו הקריטריון היציב והאחיד עליו ניתן לבנות את החישוב במצב זה של אי וודאות לגבי העתיד.
השאלה היא האם לקטין אשר שייך לאופי מגזרי מסוים, כמו לעדה החרדית למשל, יש לערוך חישוב שונה ולסטות מהעיקרון של השכר הממוצע במשק.
ההלכה בעניין זה נקבעה על-ידי בית המשפט העליון בע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח נ' אבו חנא. במקרה זה דובר על תינוקת בת 5 חודשים, תושבת הכפר ריינה, אשר רוב הנשים בו אינן עובדות כלל והשכר הממוצע של הנשים העובדות בכפר עמד על 3,000 ₪. חברת הביטוח טענה שלאור השתייכותה המגדרית של התינוקת, אין לפסוק לה פיצוי כלל בגין הפסדי שכר לעתיד ולכל הפחות יש לפסוק לה פיצוי מופחת ולא על בסיס השכר הממוצע במשק.
בית המשפט העליון קבע באופן ברור כי במקרה של קטין אין שום סיבה לבצע חישובים שונים על בסיס שיוך גזעי, מגדרי או מעמדי. אין שום סיבה לגזור את גורלו של קטין לפי מצב של נחיתות כלכלית או חברתית או מגדרית בה הוא חי שכן " לכל אדם עומדת הזכות לכתוב את סיפור חייו" ואין לדעת מה צופן העתיד והאם ילך הקטין בדרכי משפחתו או לא.
לאור זאת, כל ילד, מכל מין, מוצא, גזע ודת זכאי לקבל פיצוי בגין הפסד שכר לעתיד כאשר הנתון של השכר הממוצע במשק הוא הנתון על פיו ייערך חישוב ההפסדים וכפי שנכתב בפסק הדין: "לכל ילד וילדה בישראל – מבית עשיר או עני, ממוצא זה או אחר – לכולם, בהיעדר נסיבות ספציפיות המלמדות אחרת, אפשרות למצוא את דרכם למעגלי השתכרות שונים הקיימים בחברה הישראלית. לכולם הזכות לעשות כן".
לפיכך, כאשר מדובר בקטין, גם אם משתייך הוא למשפחה חרדית שאיננה עובדת וישנם סיכויים גדולים שגם הקטין ילך בדרכם ויהפוך לבחור ישיבה, עדיין במקרה הרגיל לערוך לו חישוב של הפסדי השכר בעתיד על בסיס השכר הממוצע במשק.
יש לציין כי בפסק הדין נקבע שכאשר ישנם נסיבות מיוחדות ביותר ובהסתברות גבוהה ביותר, כגון שמדובר בקטין שכבר קרוב לגיל ההתבגרות והוא בעל כישורים מיוחדים או השכלה יוצאת דופן, ניתן לסטות מהבסיס של השכר הממוצע במשק.