ראיתם את קמפיין החוצות של האוניברסיטה הפתוחה? השלטים צועקים B.A" בניהול ונחישות", B.A" בתקשורת ודבקות במטרה", "B.A במדעי המחשב ומשמעת עצמית", ומעבירים בצורה הטובה והפשוטה ביותר את המסר הכי חזק של המוסד האקדמי הזה – זה שכל האוניברסיטאות והמכללות האחרות וגם לא מעט סטודנטים שכחו – לימודים הם הרבה מעבר לתואר.
איפשהו במרוץ אחרי התעודה כולנו שכחנו שזה לא מספיק שיש B.A במשהו, צריך גם כישורים מסוימים ותכונות אופי, שהם אלה שאמורים להביא אותנו ללמוד לתואר מסוים מלכתחילה - לא הציון הגבוה ההוא בפסיכומטרי, שהושג בקורס הכנה יקר אצל מדריך תותח שמכיר את כל השיטות לנצח את השיטה.
אם לומר בכנות, זהו הקמפיין הטוב ביותר שנעשה עד כה לשיווק האוניברסיטה הפתוחה, שאינה מצטיינת באופן כללי במיתוג שלה בעיני מעסיקים רבים ובקרב הציבור בארץ. קודם כל, השם של המוסד כבר שולח רבים, באופן כמעט בלתי נמנע, למחוזות של סטודנט חופשי או אדם שמנהל נישואין פתוחים ובלתי מחייבים עם מוסד הלימודים. יש לא מעט אנשים שחושבים, בטעות גמורה, שבפתוחה לומדים אנשים שהיו לא מספיק רציניים כדי ללמוד במקומות כמו הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, ויחד עם זאת, לא מספיק עשירים כדי לחפות על כך עם לימודים במכללת שקר כלשהי שרמת הלימודים בה קלה יותר, ואופן הלימוד בה ידידותי יותר לסטודנט שפשוט צריך את "התעודה".
למדתי לתואר באוניברסיטת תל אביב במקצוע הומאני לחלוטין, ובחרתי ללמוד לחצי תואר נוסף בפתוחה, כך שיש לי מקור השוואה ראוי. סמסטר ראשון בפתוחה מלמד אותך שיש הרבה דברים שלא ידעת על המוסד האקדמי הזה. לי אותם דברים גרמו לחשוב עד כמה טעיתי כשרצתי בגיל 21 ללמוד "באוניברסיטה", מוסד שהמחקר ממנו והלאה כשזה נוגע למרצים שבעי הרצאות ומחוסרי אנרגיות, ששולחים אותך לחפש את רוב החומר למבחן בכוחות עצמך. ולא, הקשר המתאמי בין חשיבה עצמאית וחוקרת לבין 300 סטודנטים שנשלחים להסתער על 3 עותקים יחידים של ספר הלימוד בספרייה הוא חלש מאוד.
כך קורה שהסטודנטים באוניברסיטה מבלים את מרבית הסמסטר בניסיונות קדחתניים להשיג את החומר, לצלם את החומר, לארגן את החומר, ובסוף, כשהם מתייאשים, בלהתחנף למישהו משנה שעברה שכבר יש לו את כל החומר מסודר. את חומר הלימוד הנחשק הם מגיעים לקרוא, עייפים ורצוצים, יומיים בלבד לפני המבחן.
לעומת זאת, איך זה עובד באוניברסיטה הפתוחה? שם כבר הבינו שכל רגע לימוד יקר, וחבל לבזבז אותו על עניינים לוגיסטיים. אף אחד שם לא מתקמץ על נייר הצילום: זה מתחיל כבר חודשיים לפני הסמסטר, כשנשלחים אליך בדואר ספרי הקורס עם כל חומר הלימוד וכל המאמרים בפנים. זה ממשיך בהרצאות שבהן חלק גדול מהמנחים מחלקים את חומרי ההרצאה מודפסים, ולפעמים אף מכינים חוברות מסודרות. יש גם אתר קורס שכולל את כל ההרצאות בווידאו, יש שעות תמיכה טלפוניות עם המנחים, יש שעות הדרכה אישיות, יש במכללת רמת גן תגבורים עבור תוספת של סכום שנתי קבוע ולא גבוה (כזה שממש רחוק מהסכומים המטורפים במכללות).
אם כך, זה מה שפתוח באוניברסיטה הפתוחה – יש המון דרכים ללמוד את החומר, וכל סטודנט יכול לבחור איך הכי נוח ואיך הכי עובד לו טוב, מבלי שהוא יבזבז את הזמן ואת הכסף שלו על הררי נייר צילום ועל תשלום או טובות הנאה לסטודנטים שיש להם סיכומים מהסמסטר הקודם. כשאתה בוחר איך ללמוד, ואתה גם ממש לומד (לא משנן, לא חורש – לומד), לאורך כל הסמסטר ולא יומיים לפני הבחינה, מתפתחות אצלך אותן תכונות שמככבות בקמפיין החוצות החדש של האוניברסיטה הפתוחה: נחישות, דבקות במטרה, חשיבה עצמאית, משמעת עצמית וכו'. חבל שעברו עשרות שנים עד שמשרד פרסום אחד השכיל להוציא את האמת החוצה.
נכתב בשיתוף עם מיטב ציוד משרדי - יבוא ושיווק נייר צילום והדפסה.