שיגעון. על בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו. מהו ההיגיון שבשיגעון ?

שיגעון. על בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו. מהו ההיגיון שבשיגעון ?

ברסלב. רבי נחמן מברסלב.

סיפר רבי נחמן מברסלב (כאן) "פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו.
[מה עשה החכם ?] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה ? אמר לו: אני הינדיק. אמר לו: אני גם כן הינדיק. וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם ההינדיק לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת ? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן להיות הינדיק. ולבשו שניהם הכתונת. ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק ? ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן, ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק ? אפשר לאכול וגם להיות הינדיק. ואכלו. ואחרי כן אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן ? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן. וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי."

המסר המרכזי בסיפורו של רבי נחמן מברסלב הוא, כי כדי להפוך משוגע לאדם נורמאלי אין צורך בניהול מאבק כלשהו, אלא כן יש צורך ביכולת הבנה, יכולת הכלה, יכולת קבלה ותוך כדי זה הבאת האדם למצב טוב יותר.

בכל שכל בעולם יש הגיון כלשהו וצד כלשהו של האמת. גם דעתו של המשוגע מייצגת חלק מהאמת האמיתית על המציאות. אלא שמשום שלא הרבה אנשים חושבים כמוהו, רק משום כך הוא נחשב למשוגע.

אם במציאות יותר אנשים היו חושבים כמו המשוגע, הרי שהמשוגע היה הופך להיות חלק מהנורמה. הכל תלוי בכמות האנשים שחושבים בצורה כלשהי.

לכל משוגע יש את ההיגיון שלו, הגיון אמיתי שנאחז בנקודת אמת כלשהי שהיא מהווה חלק מהאמת השלמה.

בהגיון של ההינדיק ניתן למצוא נקודות רבות של חלקים של האמת.

ההיגיון של בן המלך יכול לייצג את נקודת המבט שמצידה אין הבדל בין האדם לבעל חיים. כמו כן ניתן לומר כי בן המלך רצה להתחבר לצד של צורת החיים הפשוטה, שבה אפשר לחיות כמו בעל חיים בטבע ללא שום גינוני מלכות.

לחיות כמו תרנגול הודו, זה הרבה יותר הגיוני מאשר לחיות עם כל גינוני המלכות של מלך אנושי.

ניתן אפילו לומר כי תרנגול הודו חי הרבה יותר הגיוני מאשר מלך אנושי.

מי שימשיך לחקור, יראה כי ישנם המון צדדים של הגיון ושל אמת בצורת המחשבה של בן המלך.

יחד עם זאת, צריך תמיד לראות את התמונה המלאה, כי לכל מטבע שני צדדים.

ברמה המעשית המוסר השכל המעשי הוא, כי על האדם לא לפחד מדעה שמנוגדת לדעתו, אלא פשוט לנסות להבין את החלק ההגיוני שבה ואת נקודת האמת שבה.

כל דעה של כל אדם בעולם גם דעתו של המשוגע, בכל דעה ישנו חלק מסוים של האמת השלמה. מה שהופך את דעתו של המשוגע לשיגעון, זו אך ורק רמת הפופולאריות החברתית של דעתו.

ישנן המון התנהגויות חברתיות שהיו נחשבות לשיגעון מוחלט, אם הן לא היו שיגעון כ"כ נפוץ.

בשורה התחתונה, המסר המרכזי של רבי נחמן מברסלב הוא, כי לא צריך לנהל מאבק בצד השונה, אלא לנהל דו שיח שמוצא את האחדות ואת הדומה שיש בין הצדדים ומתוך כך ניתן להגיע לשלמות המעשית הרצויה.

ראה גם: * ביאור מעשה מהינדיק

המאמר שיגעון. על בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו. מהו ההיגיון שבשיגעון ? - מהאתר EIP.co.il
הכנס לאתר ותהנה ללא הגבלה מעוד מאות מאמרים על: על האדם לא ל, אמת בלתי תלויה, חקירות ועוד ...