חרדת בחינות. בלק אאוט / חישכון. מה לעשות ?

חרדת בחינות. בלק אאוט / חישכון. מה לעשות ?

מבחנים. פחד ממבחנים. חרדת בחינות. בלק אאוט / חישכון.

ישנם אנשים שכאשר הם ניגשים למבחן כלשהו, הם חווים תופעה של חרדת בחינה. חרדת הבחינה גורמת לאדם בין השאר לתופעה של מסך שחור (בלאק אאוט), דהיינו מצב שבו האדם שוכח את כל מה שהוא למד. החרדה משתלטת על האדם ומשתקת אותו. וזה כמובן לא מסייע להצלחה של המבחן.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדת בחינות, היא על ידי שהאדם חוקר בשכלו את השורש של החרדה. כאשר האדם חוקר בשכלו את השורש של הפחד ושל החרדת בחינה, זה גורם לו להכניס את כל עניין הבחינה לפרופורציה המתאימה. וכאשר הבחינה נכנסת לפרופורציה המתאימה, אז ממילא החרדה נעלמת והאדם מרגיש שקט נפשי שמאפשר לו לעבור את הבחינה מתוך רוגע.

חרדת בחינות נובעת אך ורק משום שהאדם אינו משתמש בשכלו ואינו זוכר מדוע בכלל הוא ניגש לבחינה. אם היה האדם זוכר מדוע באמת הוא ניגש לבחינה, הרי שהוא לא היה חרד מהבחינה.

האדם בוחר לגשת לבחינה. לא ממש משנה מהי הבחינה ועד כמה נדמה לאדם כי הבחינה הזו גורלית לחייו. בשורה התחתונה התכלית הסופית של הבחינה היא הטוב, דהיינו שהאדם מרגיש טוב.

כאשר האדם זוכר שהרצון הפנימי שלו שבגללו הוא הולך לבחינה הוא הרצון להרגיש טוב, ממילא החרדה מהבחינה נעלמת. כי להרגיש טוב חשוב יותר מהבחינה ויותר מהתוצאות של הבחינה ויותר מכל דבר אחר.

בנוסף, חרדה מפני בחינה נובעת מפני שהאדם מוציא מפרופורציה את ההשלכות של הבחינה על חייו.

משום מה הדמיון של האדם מתעתע בו וגורם לאדם לתחושה דמיונית שיוצרת אצל האדם את האשליה כאילו האושר של האדם תלוי בבחינה אותה הוא עובר. ככל שהאשליה גדולה יותר, וככל שנדמה יותר לאדם בדמיון שלו כאילו האושר שלו תלוי בבחינה ו/או בתוצאות שלה, כך החרדה שלו מהבחינה גדלה יותר.

חרדת בחינות היא מקרה פרטי של תלות רגשית חיצונית, דהיינו תלות רגשית של האדם בצורה חיצונית כלשהי של המציאות.

כאשר האדם ממוקד תמיד במהות הפנימית, כאשר האדם מחובר תמיד לטוב הפנימי שבתוכו, הדבר הזה מאפשר לו להתנתק מכל תלות רגשית חיצונית. ובמקרה של הבחינה זה אומר לא לחשוב בטעות כאילו הבחינה יכולה באמת לשנות משהו לגבי המהות של האושר הפנימי של האדם.

אז למה בכלל לגשת לבחינה אם האושר אינו תלוי בה ?

תשובה: לבחינה האדם ניגש רק מסיבה אחת, והיא כי הוא רוצה לגשת לאותה הבחינה. אף אחד אינו כופה בכוח את האדם לגשת לבחינה. אם האדם רוצה לגשת לבחינה הוא ניגש לבחינה ואם לא אז לא.

אך בכל מקרה, כאשר האדם כבר ניגש לבחינה עליו לזכור תמיד את המהות ולא לחשוב בטעות כי לתוצאת הבחינה יש משמעות אמיתית לגבי החיים שלו.

הדבר היחיד שמשמעותי לחיים של האדם, זו צורת החשיבה שלו. לא יותר ולא פחות. שום דבר אחר אינו משנה. משנה מה האדם מרגיש. ומה שהאדם מרגיש זו תוצאה של מה שהוא חושב על המציאות. לא יותר ולא פחות.

ברמה המעשית: נסה לחקור את השורש של החרדה מהבחינה. כאשר תחקור בשכלך את החרדה מהבחינה, ממילא הבחינה תכנס לפרופורציה המתאימה וכך החרדה תעלם מעצמה.

המצפן שאיתו צריך האדם לחקור ולפרק לגורמים את החרדה עד שהיא תעלם, היא תכונת האמת. דהיינו על האדם תמיד לשאול את עצמו, האם זו האמת ? האם מה שאני חושב על המציאות האם זו האמת ? האם באמת החרדה מוצדקת ? האם החרדה נובעת מהבנה אמיתית שלי את המצב ? וכולי

כאשר האדם מחפש את האמת, המציאות האמיתית מתבהרת אל מול עיניו, ואז החרדה נעלמת, כי הכל נכנס לפרופורציה הנכונה.

ראה גם: * איך לחקור את הפחד ואת החרדה עד שהם ייעלמו ?.

המאמר חרדת בחינות. בלק אאוט / חישכון. מה לעשות ? - מהאתר EIP.co.il
הכנס לאתר ותהנה ללא הגבלה מעוד מאות מאמרים על: שורש הפחד, דפוסי התנהגות, תכונות, תוצאות ועוד ...