"לא טוב היות האדם לבדו "(בראשית ב' י"ח).
למה למהר להתגרש ?/ד"ר טליה קריספל
הם נכנסו לחדר. פניהם מהוססות . היא מורכנת ראש ומתוחה. הוא עם מבע מסוקרן.
הגענו לכאן כדי לנסות מחדש. הוא אמר. התגרשנו בגירושים קשים ומסואבים ועכשיו אנחנו רוצים לחזור זה לזו.
היא הביטה בי במבט מהוסס ושותק.
למה התגרשתם מלכתחילה? שאלתי.
היה לנו רע. לא האמנו בטיפול. יום אחד הוא איים עליי שילך לרבנות. לא הגבתי. העניינים התגלגלו מהר מאוד לאלימות מילולית ואפילו פעם אחת לאלימות פיזית. נגעלתי ממש מההתנהגות שלו ונפגעתי ממנו. לא הייתה דרך חזור- כך היא.
אם רק מישהו היה עוצר את העגלה לא היינו מדרדרים אותה לאן שהיא הגיעה- כך הוא.
ועכשיו אתם רוצים לחזור?
אני רוצה מאוד לחזור, , אמר מאיר.
אני לא בטוחה שאני מוכנה לחזור לגיהינום שבנינו יחד, אמרה שוש.
ואם נבנה תהליך של שינוי התייחסות והתנהגות האם תרצו לנסות? כן. אמרה שוש השאלה היא מה הוא בכלל יכול ומסוגל לשנות, ואם בכלל יש טיפול שיכול לשנות התנהגויות קשות כאלה.
מהר מאוד התחילו לספר את סיפור הנישואין שלהם. כל אחד הביא את מפת העולם שלו. כל אחד פרס יריעה כבדה של סבל ומכאוב רגשיים. כל אחד האשים את בן זוגו בסבל ולא זכר מה מידת מעורבותו ביצירת הסבל והתהוותו.
האם תרצו להתחתן שוב?
בודאי! אמר מאיר.
אם לחזור רק בתנאים מסוימים וכן להתחתן!. אמרה שוש.
אני יכול. אני מוכן לעזור לכבס ואפילו לגהץ בכל יום שישי הוא ענה.
חייכתי. גם היא חייכה.
תהיתי אם מדובר פה בקשר סימביוטי הכולל בתוכו תלות רגשית , כלכלית ואף הורית או מדובר במקרה קלסי של יד מהירה על הדק אקדח הגירושין.
בשעה שישבו מולי גופם נטה לצד. הם לא נאחזו זה בזו. אף אחד מהם לא ראה בשני מושיט את קרש ההצלה של מכאוב הזוגיות.
למאיר ושוש ארבעה ילדים. שלושה בוגרים. אחת בת 16. שוש אשת קריירה. מאיר בעל עסק קטן. שניהם יכולים לחיות יחד חיי רווחה סבירים כשהם חיים בשותפות, אך כל אחד מהם לחוד, מצוי בקשיים כלכליים מלווים בכעסים. הוא כועס על נטל המזונות ולעומתו היא על נטל ההוצאות של כל הילדים והארוחות המשותפות.
כשחיו יחד, הייתה חלוקת נטל סמויה של תפקידי ההורות והמשפחה. שוש העדיפה לבצע לבד את כל תפקידי הבישול והניקיונות ולא לראות את מאיר בסביבתה [ כי הוא נהג ללכלך את המטבח ולא לנקות אחריו אם הואיל בטובו לבשל]. ואילו מאיר קנה מוצרים לבית, זרק זבל ותיקן תיקוני בית קטנים. לרוב דחה את התיקונים עד ששוש כעסה וצעקה עליו. הרטינות התחילו כבר עם לדת הבן הבכור והתעצמו ככל שהמשפחה התרחבה. עם הרטינות באו השיפוט, הביקורת, הזלזול זה בזו. ההשפלות, האיומים,השתיקות הממושכות ההענשה של שוש לא לספק רגעים אינטימיים למאיר ואז לראשונה אחרי לדת הבת השלישית גם הרצון לפרק את החבילה.
עם הזמן התקשורת בין בני הזוג הפכה לבעייתית ביותר. הם התעלמו זה מדבריו של זו ולהיפך, הם שתקו הרבה, טייחו אמיתות, וניתקו מגע פיזי ואף נפשי. השתיקות היו אמצעי להכנעת הזולת. ההתקפות היו פוגעניות, משפילות, החיצים היו שלוחים ומכווני מטרה. והפגיעות הייתה רבה, קשה וכואבת.
אכן זהו סיפור של זוג. כל זוג המגיע לטיפול או ייעוץ יש לו סיפור משלו. חלק ממרכיבי הקשיים שיש למאיר ושוש קיימים אולי גם אצלך ואתה כבר מהרהר האם כדאי לי לפרק את החבילה? לעיתים מגיעים אליי זוגות כשהאחד בטוח שהפתרון הברור הוא להתגרש ואחרי בירור והצגת המצב והצגת האפשרויות האחרות הם בוחרים לנסות להישאר יחד.
נשאלות כאן שאלות רבות.
1. מדוע בימינו זוגות ממהרים להתגרש?
2. מדוע הם פוחדים לעבור הליך טיפולי/ייעוצי/אימוני?
3. מדוע הם ממהרים לחפש זוגיות אחרת?
4. מה קורה להם כשהם משתחררים מהוויית הזוגיות?
5. האם הם לומדים לקחים או שהמציאות מובילה אותם שוב לשוקת שבורה ואולי קשה יותר מקודמתה.
רוב בני האדם שואפים בשלב זה או אחר לחיות בזוגיות. יש המתחתנים ויש החיים יחד. מעטים בני האדם שנשארים בודדים. מחקרים מעידים שאיכות החיים של זוגות החיים יחדיו בזוגיות ראויה, טובה מאדם החי בגפו. ואף תוחלת החיים שלהם ארוכה מזה החי בגפו.
"לא טוב היות האדם לבדו" נאמר בבראשית ב' י"ח. האדם הוא ייצור חברתי. ייצור שרוצה לחיות בסביבה חברתית ולייצר לעצמו המשכיות. דור אחר דור בני אדם נישאו והביאו ילדים לעולם. נראה שלא רק הצורך בהמשכיות מביא בני אדם להתחתן. בני אדם לא אוהבים להיות לבד. ובכל זאת האם הזוגיות מייצרת משהו כמעט בלתי אפשרי?. אורי וטובה היו בזוגיות מופלאה מלאת השתוקקות ותשוקה והבנה והתחשבות זה בזו כל עוד חיו בשני בתים נפרדים. ברגע שהחלו לחיות יחדיו משהו השתבש. אז מה הורס את הזוגיות שהחלה לרוב כהבטחה לאהבה גדולה? מה הם הגורמים לפירוק?
נמנה כאן מספר גורמים המובילים זוגות לפירוק החבילה ולגירושין.
1. רמת ציפיות גבוהה מבן הזוג.
2. חוסר התאמה מינית.
3. חוסר התאמה אינטלקטואלית.
4. התמקדות במיניות בתחילת הזוגיות והתעלמות מצרכים חברתיים, קוגנטיביים או רגשיים.
5. הצטברות של טענות הקשורות לניהול המשק המשותף.
6. חוסר איזון הנובע מנטילת אחריות מרובה של צד אחד לעומת האחר.
7. תגובות רגשיות קיצוניות הנובעות מכפייה של רצון האחד על השני.
8. תגובות של פסיב-אגרסיב של אחד הצדדים.
9. מניפולציות רגשיות. אלימות מילולית ,אלימות פיזית.
10. תקשורת פגומה ולא פתוחה.
מסתבר שהשגרה, נטל החיים, השחיקה, קבלת האחר כמובן מאליו הם גורמים נוספים המעיבים על קשרים זוגיים.
זוגות השקועים בשגרת היום יום לא ממהרים לעצור ולחשוב על בני זוגם, על העדפות בני הזוג, הצרכים שלהם, עייפותם, מחשבותיהם. קל לו לאדם לנוע מרגע לרגע מדקה לדקה מיום אחד למשנהו מתוך כורסת הנוחות שלו. בני אדם שוכחים לחוש את הזולת ולהיות קשובים לו. לעיתים בני הזוג עסוקים בקריירה, בעבודה או בלימודים ושוכחים שכל זה הם עושים למען המשפחה. סדר העדיפות בחיים הופך למטושטש, עמום ולא ראוי למחשבה יתרה. ואז כשיום אחד הם מתעוררים לתוך הוויה של סיוט, אולי לדעתם מאוחר מדיי לתקן את הטעון תיקון.
לשיטתי, כל עוד אנו חיים לא מאוחר לעשות שינוי ולתקן. אלא ששוב כורסת הנוחות כובלת אותנו למוכר, לקיים, קשה מאוד לכבוש כעסים כאשר אתה רגיל לנטור ולכעוס. קשה להפוך מטיפוס ביקורתי לטיפוס נעים.
הרמב"ם בספרו משנה תורה, חלק המדע, פרק א, הלכות ג-ד כותב:
[ג]" שני קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה, אינן דרך טובה; ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן, ולא ללמדן לעצמו. ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן, או מוכן לאחת מהן, או שכבר למד אחת מהן, ונהג בה--יחזיר עצמו למוטב וילך בדרך הטובים, והיא דרך הישרה..
[...ד] כדי שיהא שלם
כיצד--לא יהיה בעל חמה נוח לכעוס, ולא כמת שאינו מרגיש; אלא בינוני: לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו, כדי שלא ייעשה כיוצא בו פעם אחרת"..
לתפיסתו של הרמב"ם, התנהלות יום יומית ראויה היא בבחירת דרך האמצע. דרכי הקצוות, כמו כעסים, ביקורת, שיפוט וכדומה מובילות את האדם לדרך לא ראויה. הרמב"ם נותן לנו גם כלים ראויים לשינוי, לדבריו אדם ישנה ויחזור שוב ושוב בדרך הראויה גם אם אינו מורגל בה עד שזה יהפוך לטבע אמיתי שלו. למשל אם אדם מהיר לכעוס, ילמד להגיב בדרך מתונה ויתרגל זאת בכל עת עד שיהפוך לאדם מתון בתגובותיו.
וזה לשונו:
ז] "וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו--יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעייות, ויחזור בהן תמיד, עד שיהיו מעשיהן קלים עליו ולא יהיה בהם טורח, וייקבעו הדעות בנפשו"
לתפיסתי, אדם מהיר חמה, יתגרש כי לא השתדל לשנות הרגליו. אם יצליח למצוא לעצמו בת זוג..מהר מאוד טבעו האמיתי יתגלה ושוב הוא יאלץ להתמודד עם ביקורת ושיפוט כי בני זוג לא צריכים לסבול קשיים התנהגותיים הקשורים לטבע לא ראוי של האדם.
לכן אני ממליצה לאדם שהגיע אל סף הגירושין, לבחון מדוע אין רוצים בו יותר, האם טבע הקמצנות שבו, הכעסנות, הביקורתיות, האדישות, הקרירות הם אלה שהביאו אותו אל סף הגירושין? אם כן, בטרם אתה ניגש למהפכת הגירושין שהיא בבחינת סוף, קץ, כמעט מוות, מוטב לך לבחון עצמך ולשנות את המידה המונעת ממך קשר בריא עם בת הזוג החיה לצדך מזה זמן ואולי בזכות השינוי האמיתי שתעשה, תגיעו אתה ובת זוגתך לאריכות חיים טובים יחדיו.
אם הנך מתקשה לבצע את השינוי בכוחות עצמך, ראוי שתפנה לטיפול, ייעוץ מקצועי או אימון. אני ממליצה בחום גם על שיטת הדמיון המודרך הקרויה nlp ומקצרת את השינויים הנדרשים בהתנהלות השגויה.
הערה: המאמר נכתב בלשון זכר ומכוון גם לבנות המין היפה.
ד"ר טליה קריספל
גישור וייעוץ זוגי ואימון הורות ומשפחה
נס ציונה 0528361310