פרשת "וישלח" - מילים סמויות
לפניכם הסבר על פרשת"וישלח". עליכם לאתר 14 מילים סמויות המוזכרות בפרשה.
(ניתן למצוא את המילים הסמויות בתוך מילה או בצרוף סוף והתחלה של מלים סמוכות)
המילים סמויות:
אפרתה, אלון-בכות, בית-אל, לוי, שמעון, דינה, שכם, שלם, סכות, גיד-הנשה,
פניאל, ישראל, מחנה, אדום, שעיר.
מבוסס על דברי הרב יוסי צוריה
המפגש
לילה לא קל עבר על יעקב אבינו. הפגישה שהוא כל כך חושש ממנה עומדת להתרחש למחרת והוא בקושי מצליח להירדם. הוא סוקר את החלטותיו. הוא משוכנע כי ההחלטה לפתוח דף חדש ולנקות את מערכת היחסים בינו ובין אחיו התאום הייתה נכונה, אך הוא לא בטוח כי הוא עשה את הצעדים הנכונים.
משלחת המלאכים ששלח לאחיו לא הצליחה כנראה להעביר את המסר, ואי אפשר להאשים אותם – הוא ניסח להם את המסר המורכב – שבעצם רצה לאמר שהוא מתכוון לנהוג מעתה ואילך בשקיפות גמורה ולדווח על מעשיו אך לא נראה שעשיו התרשם מזה. גם הצגת העושר שרכש אצל לבן " ו וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה" כל זה ללא שום מנחה ממשית שהועברה לעשיו, יתכן ופעלה פעולה הפוכה והרמז העבה בסוף "למצא חן בעינך" בעינך – ולא בעיני ההורים - לא בטוח שהובן.
הרעיון שלו, שהוא חשב שהוא הגיוני, לחלק את העם לשני מחנות נתקל בהתנגדות מכולם שהעדיפו להישאר ביחד, כמו הצאן המתקבץ בשעת סכנה, וכשהוא לא הצליח להסביר להם באיזה מחנה הוא יהיה, אולי כי גם לו הדבר לא היה ברור – התקבצו כולם סביבו במחנה אחד.
גם תפילותיו לאל לא נענות והוא נשאר בודד בפחדיו.
"ויירא יעקב מאוד וייצר לו" – ויירא שמא ייהרג פה מישהו, וייצר לו על סיפור גניבת הברכות. כן, הוא "מה זה" מצטער על הסיפור ההוא. כבר שרבקה בקשה ממנו את זה הוא לא היה שלם עם זה, אבל הוא נכנע לה בסוף. הוא ניסה לרמוז ליצחק שהוא יעקב ("אני זה אני, אבל עשיו הוא בכורך וראוי לברכה!") הוא לא ניסה כלל להסוות את קולו – אבל הזקן הניח למרמה להתגלגל, לברכה להינתן, ולהרס כל מערכת יחסים אפשרית בין האחים.
שואל יעקב את המלאך מה עם הנחל והאפר תהום רבה בניהם עד שאצליח. ואת רחל שאלו : נבך ותהיה היכן נמצא יעקב והם לבד? לא ידעו התשובה אולי בבית, אל לבן חזר? אולי פחד מעשיו וחדלו יותר להתפלל? אולי שמעו ונסו על נפשם מאחר וחשו את שנאת עשיו ליעקב?
תוכנית חדשה מתגבשת אצל יעקב – השהיה, הקרבה והצלת המשפחה.
השהיה: הוא מחליט לשלוח מנחה לעשיו ולגדוד ההולכים עמו. מנחה פיזית המורכבת מהרבה נקבות ומעט זכרים – הוא מקווה ש-550 בעלי החיים המחולקים ל-11 מחנות של 50, ישהו את עשיו ואנשיו שיתחילו לריב על השלל ויעצרו את התקדמותם בחושבם שיעקב תיכף מגיע ממילא שהרי "הנה גם הוא אחרינו". אך הוא לא מתכוון כלל לבוא אחריהם. יש לו תוכנית אחרת.
הוא מתכוון לשלוח את הנשים והילדים בחסות החשיכה – בחזרה ללבן. הוא מעביר אותם את הנחל, את היבוק – אבל לא לקרב אותם לעשיו המגיע מכיוון דרום, אלא להיפך – לכיוון צפון - להרחיק אותם ולתת להם זמן בחסות החשיכה לחמוק ולברוח בחזרה ללבן.
אבל יעקב לא מוותר הוא מדין הרבה עם עצמו. ולא מדים לובש כמי שמפסיד. אדרבא שש למציאות חדשה של עיזוז ולא חושש מעשיו. ויעקב לא שילם ולא לקח מס כותב הוא ללבן כדי שיהוא ומצפונו יהיה רגוע. ומה לבן עונה לו במתק שפתיים ומגיד : הן נשה את המצב בנינו ר בעבר ונשלח אליך אליך את בני כדי שיסייעו לך מול עשיו.
והפגישה מגיעה מהר מהצפוי. עשיו, שכמוהו כיעקב, מתקשה להירדם מחליט לבצע התגנבות יחידים למחנה יעקב כדי לעמוד מקרוב על הלך הרוחות שם.
להפתעתו הוא מוצא את המחנה כמעט ריק לחלוטין – ריק חוץ מדמות אחת – יעקב!
הוא שם מסווה על פניו – ובחסות החשיכה מתנפל על יעקב בחשבו שיעקב, כמו שהוא זוכר אותו – יושב אוהלים – ייכנע במהרה. אך יעקב, שחושל אצל לבן בעבודה פיזית קשה – לא רק שלא נכנע אלא מחזיר מאבק! כמו שני גלדיאטורים נלחמים יעקב ועשיו – ואין מכריע.
השחר הולך לעלות – עשיו שלא רוצה להתגלות מבקש להפסיק את המאבק ב"תיקו" זמני. יעקב לא מוותר בקלות, ורוצה לפחות החלפת ברכות הדדית. יעקב נותן את שמו לעשיו, ועשיו שעדיין מתקשה להפנים את המטמורפוזה שחלה ביעקב – מעניק לו שם אחר – שם המראה על יכולות מאבק ומלחמה – ישראל. כעת רוצה יעקב לברך את הזר – הוא שואל לשמו – אך הזר משחק עמו– "למה זה תשאל לשמי?" – אין אתה מכיר אותי?! התמונה מתבהרת ליעקב – הוא נלחם בעשיו ולא נכנע – הוא ממהר לברכו ולשלח אותו. ראיית אלהים פה כוונתה – ראיתי את המוות בעיניים – נפגשתי עם האדם ממנו הכי חששתי – ותנצל נפשי. הוא משוכנע כעת שהשמש זורחת והסכנה חלפה עברה לה - והוא ממהר לבניו ולנשיו.
ויעקב בעצמתו ועורמתו ישר אל בניו פנה ביקשם להתכונן לרע מכל. הוא שמח נהרה על פניו שניצח את המלאך של עשיו. יעקב בכל מאדו מבקש היה לסיים הסגה עם אחיו הכועס.יעקב לקח ברצינות את המצב ולא השתעשע יריבו עשיו היה מר וזכר את מה שעשה לו יעקב.
אך כמו בכל סרט טוב המערכה עדיין לא תמה. יעקב מדביק את משפחתו, נושא את עיניו והנה הוא רואה את עשיו רץ אליו בראש 400 איש! יעקב יודע כי אחרי המאבק הלילי האגרסיות של עשיו נרגעו אך הוא מכין עוד משהו – עוד הפתעה חיובית לעשיו - הוא מקווה שהפתעה זו תנקה את משקעי העבר לגמרי.
ואחרי הצרמוניה של ההשתחוויות הנשיקות, והחיבוקים – יעקב ניגש לשלב הבא.
הוא יודע שעשיו בהיותו איש של כבוד מחד ואיש צייד הנע במהירות מאידך לא יסרבל את עצמו במנחה של צאן ובקר שבהן מבכירות ויולדות "ודפקום יום אחד ומתו!" אבל הוא מתכנן בקפידה את הדו שיח. לאחר שעשיו אומר לו "יהי לך אשר לך" ומסרב למנחה כפי שיעקב צפה, יעקב עובר להפתעה שלו: ראשית הוא מזכיר לו את המאבק הלילי: " כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים—וַתִּרְצֵנִי"! זו התייחסות מידית לברכה של עשיו "כי שרית עם אלהים ואם אנשים" והוא מוסיף – ותרצני ! – הסכמת לקבל את ברכתי בלילה! ולכן עכשיו – אני מפציר בך – כי תקח את ברכתי לעיני כל: "קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי" כן, כן – אותה ברכה שגזלתי ממך, ברכה השייכת לך: "אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ" – הברכה שלא עזרה לי כלום – את הכל הייתי צריך להשיג במו ידי מלבן – את הברכה ההיא – קח ממני! ואחרי ההפצרות הרבות – לוקח עשיו את הברכה...
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר
בראשית, פרק ל"ג, פסוק ח
"וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם", יעקב, איש האמת, שכל השנים לא היה שלם עם הברכה הגזולה השייכת לעשיו – סוף סוף מרגיש שלם עם עצמו.
יעקב הבין את המציאות מול עשיו הוא יהיה שלם ועם ישראל ישמור עול תורה ומצוות עשיו יהיה למטה. ואם ח"ו לא יהיה כך עשיו יהיה מעלינו. וכך ההיסטוריה מצביעה על כך.
הכין: ד"ר אמיר שוורץ
אתר "החוויה היהודית" - www.h-y1.coi.co.il