- מה נכלל תחת ההגדרה של מערכות אלקטרו-מכאניות?
יורם קראוס: "מערכות אלקטרו-מכאניות הן בעצם כל המערכות שבתוך הבניין, פרט למבנה עצמו (המעטפת). תחת הגדרה זו נכנסות מערכות החשמל, התקשורת, מערכות גילוי אש, אינס, מערכות מתח נמוך, כל מערכות הביטחון והבקרה, המעליות, מערכת האינסטלציה וכמובן מערכות מזוג האוויר".
- מה תפקידו של מנהל/מפקח מערכות אלקטרו-מכאניות בפרויקט בנייה?
יורם קראוס: "המנהל/מפקח על מערכות אלקטרו-מכאניות בפרויקט בנייה, אמור לתאם בין כל המערכות השונות המתוכננות בבניין. הוא צריך להבטיח שאין התנגשויות בין המערכות והתשתיות שלהן ואת הקשר הנכון בין המערכות השונות. לדוגמא, שהפתחים והמעברים השונים של המערכות במבנה לא מפריעות אחת לשנייה, שמערכת התעלות לא מפריעה לסולמות החשמל, שניקוז תעלות מזוג האוויר אכן משתלבות יחד גם עם מערכת הניקוז של המבנה, שאין הפרעה למערכת גלאי האש והעשן לא ע"י מערכת מזוג האוויר ולא ע"י מערכת אחרת, כך שפינוי העשן יוכל להתבצע באופן מושלם ויש עוד אין ספור מוקשים ודברים שיש להסדיר את הרכבתם ולדאוג לפעולה מושלמת ונקייה של המערכות שלהם".
- כיצד עושים זאת?
יורם קראוס: "מנהל/מפקח המערכות האלקטרו-מכאניות מתחיל לעבוד כבר בשלבי התכנון המוקדמים של הפרויקט. הוא אוסף את כל התוכניות מהיועצים, אנשי המקצוע והמהנדסים השונים, שכל אחד מהם מתמחה בתחום אחד ואחראי מערכת אחת, מתאם את כל התוכניות עם האדריכל, ויוצר תוכנית תיאום מערכות, הנקראת בשפת המקצועית "סופר-פוזיציה". בלא מעט מקרים האחריות שלו כוללת גם מערכות חיצוניות למבנה, כמו מערכת הביוב או מערכות הבקרה והביטחון הנמצאות גם בחוץ".
- עד כמה היזמים בישראל נעזרים בשירותיו של מנהל/מפקח מערכות אלקטרו-מכאניות?
יורם קראוס: "יחסית לאירופה או לארה"ב, אנחנו עדיין רחוקים מלהפוך את מנהל מערכות אלקטרו-מכאניות לחלק בלתי נפרד מאנשי המקצוע המעורבים בפרויקט בנייה. באירופה, למשל, אין כזה דבר לבנות בית בלי להעסיק מנהל מערכות אלקטרו-מכאניות במשרה מלאה. על אחת כמה וכמה, כשמדובר בבניית מבנים גדולים ומורכבים יותר. אבל כאן אצלנו בישראל, כולם מנסים לחסוך ולעגל פינות איפה שרק אפשר וגם איפה שאסור. אפילו חברות גדולות ויזמים וותיקים מנסים לפעמים לחסוך בתחום הזה, בהנחה הכל כך מוטעית, שכל היועצים השונים, המהנדסים והמתכננים יעבדו מול האדריכל, והכל יהיה בסדר..."
- מדוע באמת האדריכל לא יכול לכסות גם את התחום הזה?
יורם קראוס: "ראשית, מכיוון שהאדריכל עסוק רובו ככולו בהתעסקות עם כל מה שקשור לתכנון החללים ולסוגיות הקשורות במעטפת הבניין. דבר שני, האדריכל מאופן הכשרתו, הוא איש בניין, וכל בר דעת שיציץ ברשימת המערכות הכלולות בהגדרה של 'מערכות אלקטרו-מכאניות', יבין ישר שכאן צריך איש מקצוע המתמחה הן טכנית והן הנדסית בכל אחת מהמערכות הללו. כל מערכת שכזו, מאלה המופיעות ברשימה שציינו לעיל בתחילת המאמר, היא תחום מקצועי בפני עצמו, הדורש ידע, הבנה ובעיקר ניסיון ספציפי בתחום הנמדד בשנים. לחשוב שאיש מתחום ה'בניין' ולא משנה עד כמה מנוסה הוא יהיה, יכול לעשות את העבודה של איש מקצוע מתחום המערכות האלקטרו-מכאניות, זו לא רק הנחה מוטעית, זה פשוט זילות של כל תחומי המקצועות הנכללים בהגדרה של מערכות האלקטרו-מכאניות".
- איך הפכה SMS מת"א לבחירה הראשונה של ענקי היי-טק בינלאומיים, כדוגמת גוגל, סאפ ואחרים?
יורם קראוס: "תחום המערכות האלקטרו-מכאניות היה תחום ההתמחות שלנו כבר בתחילת דרכה של SMS . אז, בתחילת שנות ה-90, כשעוד הצטופפנו במשרדים קטנים בבית פרטי בת"א, זיהינו חלל בתחום הניהול והפיקוח על מערכות אלקטרו-מכאניות בישראל. היה לנו ברור, שזהו תחום שדורש התמקצעות והשקעה מעבר למקובל בתחום הבנייה, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת זמן עבודה. אבל אם אתה מצטיין בתחום הזה, אתה מצליח גם בתחומי הניהול האחרים בתחום הבנייה.
"לכל פרויקט הבאנו את הערך המוסף של SMS - שיטת הניהול הייחודית, המתבססת על תכנון אסטרטגי כולל, שיטות ניהול מתקדמות וממוחשבות ופתרונות הביצוע החדשניים והמקוריים ביותר עם מחויבות מוחלטת ובלתי מתפשרת לאיכות ומצוינות.
"הכוח והייחוד של SMS, הוא היכולת שלנו לתרגם את כל המילים היפות והגבוהות הללו, לתוצאות אמיתיות בכל פרויקט. הפרויקטים הראשונים שביצענו ל"גוגל" ו"סאפ", שכללו תשתיות תקשורת מתקדמות ומערכות אלקטרו-מכאניות מורכבות, ביססו את ההכרה ביכולות של SMS, מה שהביא להמשך העבודה המשותפת ולפרויקטים נוספים מאותן ענקיות היי-טק בינלאומיות. באותה נשימה ניתן גם להזכיר את הפרויקט המורכב שניהלהSMS עבור חברת ההיי-טק הבינלאומית "מלונוקס", שכלל דטה-סנטר ותשתיות תקשורת מהתקדמות בתחום".
- האם יש כאן סיפור של 'מוערכים בחו"ל אך לא בבית', או שגם חברות ישראליות מכירות בהובלה של SMS בתחום?
יורם קראוס: "כידוע, ישראל היא מקום קטנטן, וכשאתה טוב בתחום מסוים - יודעים עליך וכל אחד הרי רוצה לעבוד עם הטובים ביותר. לכן גם עבור חברות מובילות בישראל, ביצעה SMS פרויקטים עתירי טכנולוגיה, שדרשו תשתיות מתקדמות ומורכבות,. כך לדוגמא, חברת "בזק", בחרה ב-SMS לנהל עבורה את הפרויקטים הגדולים והמורכבים ביותר, כמו הקמת מרכז המחשוב הראשי של בזק ביפו, והקמת ה'בזק טק' בחיפה ובו קול-סנטר מהגדולים שנבנו בישראל. או חברת "הוט", שעבורה ניהלה SMS את פרויקט הקמת מרכז השליטה והמשרדים הראשיים בפארק יקום, שכלל דאטה-סנטר ותשתית עצומה של מערכות אלקטרו-מכאניות מתקדמות ומורכבות".
.
- מדוע חשוב כל כך, דווקא בתחום המערכות האלקטרו-מכאניות, להיעזר במנהל/מפקח המתמחה בתחום?
מה תפקידו של מהנדס מתאם אלקטרו-מכאני בפרויקטים כה גדולים?
"הוא אחראי על מיזוג אוויר, חשמל, בקרת מבנה, מעליות, כיבוי אש, אינסטלציה וכו'. למעשה הוא מתאם את כל המערכות בבניין פרט למבנה עצמו. במבנים גדולים המערכות מורכבות ויש למנוע "התנגשויות" להבטיח קשר נכון ביניהן. למשל בין כיבוי וגלאי אש לעשן למיזוג אוויר ופינוי עשן". המתאם נמצא בקשר עם כל היועצים במבנה ומתאם ביניהם וגם ביחס לאדריכלות. למשל תאום פתחים ומעברים. התוצאה הסופית היא תוכנית תיאום מערכות (סופר-פוזיציה). המתאם נכנס לתפקיד מייד עם תחילת התכנון של היועצים המקצועיים והוא אחראי לתיאום בכל המבנה, כולל במערכות חיצוניות (ביוב למשל).
באלו בעיות אתה נתקל בתפקיד?
"בעיות אופייניות הן התנגשות בין מערכות שונות ובעיות של פתחים ומעברים.למשל מערכת תעלות שמפריעה לסולמות חשמל או ניקוזים מיחידות מיזוג אוויר במקומות שיש בעיה לנקזם למערכות ניקוז של המבנה, או חוסר מקום בפירים למעברים שונים.
האם זהו תפקיד שקיים בכל פרויקט בנייה?
"מתאם מערכות אלקטרו-מכאני צריך להיות בכל מבנה מורכב או גדול ולאו דווקא במבני מגורים גבוהים. באירופה למשל לא זזים בבניית בית בלי להעסיק מהנדס סופר-פוזיציה במשרה מלאה. כאן בארץ זה אחרת. בעלי מגרשים, מנהלי אחזקות וקבלנים, אפילו גדולים וידועים, מנסים לפעמים לחסוך בתחום הזה בהנחה (המוטעית) שכל המהנדסים המתכננים יעבדו מול האדריכל. יש פה שגיאה כפולה ומכופלת. ראשית האדריכל עסוק מעל לראש בתכנון החללים ובמענה שצץ כל העת לסוגיות בחללים ובמעטפת של הבניין. שנית שמהנדסי התכנון והמפקחים בשטח שייכים בדרך כלל לתחום הבניין והם לא אמונים באמת על תיאום המערכות. זהו תפקיד חיוני ואם במקום איש אלקטרו-מכאניקה שמים איש בניין, נוצרות בעיות קשות."
מהן הבעיות העיקריות במגדלי בנייה גבוהים?
הבעיות במבנים גבוהים הם של פינוי עשן, מעברי מילוט, פירים נחוצים, מיקומי ציוד רעש וכו'. כמו כן החלטות קרדינליות אם לבנות מגדלי קירור מים או לעבוד עם מערכות עיבוי אוויר.
שאלות חשובות כמו איך לתכנן את מערכות האוויר הצח, איך לתכנן את מערכות הפליטה ואת יחידות הטיפול באוויר עליהן התלבטנו בלי סוף. החשוב מכל לתת פתרונות יצירתיים, אסתטיים, בסטנדרט גבוה. אין ערך לבניין מעוצב ומושלם ככל שיהיה עם מערכות הפליטה שלו מזהמות
אנחנו מחויבים לתכנן את הבנייה שתתאים גם לסטנדרט של שכונת מגורים, כלומר בראש וכבראשונה נקייה, יעילה ומתחשבת בסביבה.