פרשת "תולדות" - מילים סמויות
לפניכם דרש על פרשת"תולדות". עליכם לאתר 14 מילים סמויות המוזכרות בפרשה.
(ניתן למצוא את המילים הסמויות בתוך מילה או בצרוף סוף והתחלה של מלים סמוכות)
תרמילון:
יעקב, עשו, ציד, נזיד, גרר, אבימלך, באר, רחובות, באר שבע, הקל קול יעקב,
הידיים ידי עשו, לבן, פדן ארם, אדום.
"מפני מה היו אבותינו ואימותינו עקרים?"
מבוסס על דברי הרב צבי הבר
בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה (ראש השנה י ע"ב).
קשה להתעלם ממרכזיותה של העקרות בחייהם של אבות האומה: שרה, רבקה, רחל וחנה. קשה לראות בעקרות עניין מקרי או נקודתי. מהדהדת באוזנינו שאלתו של ר' יצחק ביבמות(סד ע"א) - "מפני מה היו אבותינו עקורים?". מספר תשובות ניתנו בחז"ל ובמפרשים לשאלה זו, כל תשובה וכיוונה הוא, כל תשובה והיסוד אותו היא מגלמת, נסקור מספר כיוונים למענה שאלה זו:
א.הנהגות הקב"ה בעולם רבינו בחיי תולה את עקרות האמהות בצורך מקומי. הוא מתעלם מהעקביות ורואה בכל מקרה כשלעצמו סיבה נקודתית. נמצא שעקרות האמהות הוא מחיר שמשלמות האמהות עקב הנהגת המציאות הרחבה יותר. כיוון זה מצוי כבר במדרש בראשית רבה (לך לך פר' מה, ד). כאחת התשובות לשאלת עקרות האמהות משיב רב הונא בשם רבי חייא בר אבא: "כדי שיצאו רוב השנים בלא שיעבוד". מניין ארבע מאות השנים של גלות מצרים מתחיל מברית בין הבתרים, נמצא שככל שיצחק יוולד מאוחר יותר, ככל שיתר האבות יוולדו מאוחר יותר, ישועבדו בני ישראל במצרים שנים מועטות יותר. שיטת רב הונא דומה לשיטת רבינו בחיי בן אשר בעיקרון, אם כי יתרונה בעקביות שלה.
קבעו רבותינו זכרונם לברכה לקרוא בהולדת יצחק ושמואל בראש השנה ביום הרת עולם ללמדנו שהקב"ה ברא את עולמו ומנהיגו. גם הדברים הנראים במבט ראשון כקשים וכואבים, מקבלים את הערך האמיתי שלהם ואת מקומם ההיסטורי מנקודת הראות הא-להית.
המבין את הנהגת העולם יודע שאי אפשר להניע קברניט את ספינתו ללא השגחה פרטית. אומר אברהם לשרה: הקב"ה עוצר מבעדינו להביא ילדים מה צריך לעשות? עונה לו שרה מצידי רק להתפלל ולעשות חסד. עונה לה אברהם: הרבה אנשים גררנו יהדות וגיירנו ועל כך יהיה שכר.
ב. ללמדנו על גדולת האבות - אומר הרד"ק בפירושו לתורה (בראשית כה, כ):
קבעו רבותינו זכרונם לברכה לקרוא בהולדת יצחק ושמואל בראש השנה, ביום הזיכרון, כדי ללמדנו את זכותם הגדולה של אבות האומה, ולהזכיר לפני רבונו של עולם את זכויותיהם ואהבתו הרבה להם.
יצחק ורבקה משוחחים. למרות שאברהם אבי מל כל אחד וגיירו טרם הגיע זמננו להביא ילד. עונה לו רבקה: הקב"ה איתנו, בא רוצה תפילתינו. אין לצערי אנשים ברחוב ותמיד צריך לקיים מצוות הכנסת אורחים. יש לנו מצוות אחרות שניתן לעשות מה שהקלקול יעה קדמוני יכול לתקן. ואם בא רש בעזרת ה' נוכל להצילו מהעוני.
ג. ללמדנו על כוחה של תפילה - התשובה העיקרית היא תשובתו של ר' יצחק בגמרא שם:
חז"ל תולים את עקרות האמהות בתאוותו של הקב"ה לתפילתם, אך תשובה זו תמוהה מאד - וכי איזה צורך יש לו לקב"ה בתפילתם של הצדיקים? הביטוי "מתאוה" מעצים את הקושי, כי הוא מציין איזו השתוקקות של הקב"ה לתפילת הצדיקים. את עניין התאוות ה' לתפילה ניתן להסביר באופנים שונים. רבינו בחיי בן אשר בספרו 'כד הקמח' מדבר על התפלה ולומד מסיפור העקרות:
סיפור העקרות מלמד אותנו עד כמה גדול כוחה של התפילה. התפילה משנה את הטבע, התפילה יכולה לגרום אפילו לעקרה ללדת.
הסיפור של חנה ועלי ידוע: עלי אומר לה מהי דיים יד יעשו לתפילה שלך?
עונה חנה:לבבי כבד הלב נושא הרבה תפילה חרישית וקולית. ואולי השטן זידון הוא ושם עלי את עינו הרעה?
עונה לה עלי הכהן הגדול הקשיש: אלבוש את האפד נא רמא שהיה לנו נתפלל ונגיע מבירא עמיקתא לאיגרא רמא.
בכיוון שונה התואם יותר ללשון חז"ל הלך ר"י אבן שועיב בדרשותיו וזה לשונו (פרשת אמור): "אמנם יש דרך אחרת בזה הענין נכבדת והוא סוד גדול מסור לחכמי האמת, כי הברכות אינן צורך הדיוט לבד שיש בהן צורך גבוה, וכמו שבא בכתוב וברכת את ה' אלקיך... ומזה אמרו רבותינו ז"ל פרק קמא דברכות ישמעאל בני ברכני... והוא ענין הברכות. ואמרו עוד שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. ואלו לא היתה התפלה והברכה כי אם הודאה לבד למה יתאוה לתפלתן של צדיקים המועטין יותר מכל שאר עמים רבים. והלא ברב עם הדרת מלך, אלא ודאי לשון ברכה אינו הודאה לבד, אלא היא תוספת ורבוי והוא מלשון בריכה הנובעת מן המקור, ולכן אנו מזכירין בתפלותינו תתברך ותתרומם ובנוסח הקדיש יתברך וישתבח."
האדם מברך את ה'. האדם על ידי תפילתו מרומם את ה'. צורך יש לו לקב"ה בתפילת האדם. ונראה להסביר: הקב"ה ברא את עולמו באופן כזה שהוא תלוי ועומד באדם. האדם על ידי פעולותיו דיבורו ומחשבתו משפיע ומפעיל את העולמות כולם. תפקידו של האדם וכוחו הוא לגלות ולהאדיר את הקב"ה בעולם ובעולמות כולם. וזהו כוחה של התפילה ועניינה. האדם בתפילתו גורם לעילוי ולהוספת הקדושה וכבוד ה' בעולמות כולם. ולכן הקב"ה מתאוה לתפילתם של הצדיקים, כי על ידי תפילתם יש תוספת ועילוי בעולמות הרוחניים ובעולמנו הגשמי.
בכיוון דומה צעד המהרש"א, והוא אף הסביר את דרך ההשפעה של תפילת הצדיקים (חידושי אגדות, חולין ס ע"ב): "והוא ענין שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים שהם מטילין כח וגבורה בפמליא של מעלה שהוא מדת הרחמים שיגבר על מדת הדין".
קבעו רבותינו זכרונם לברכה לקרוא בהולדת יצחק ושמואל בראש השנה, בזמן של תשובה ותפילה, ללמדנו על כוחה של תפילה. ביום זה בו תופסת התפילה מקום כה מרכזי, חייב האדם להכיר בכוחה העצום של התפילה.
המפתח לתשובה, המפתח לתפילה, המפתח לעמידתו של האדם לפני קונו הוא ההכרה בצורך של האדם בה'. ההכרה שכל מה שיש לנו כולו מאת ה'. ההכרה שאלמלי הטוב האינסופי שמושפע עלינו כל רגע ורגע אין לנו זכות קיום ולא יכולת הישרדות בעולם. ההכרה שאפילו הדברים האלמנטאריים כולם מאת ה', ההכרה שאין לנו צורך בחסרון בכאב ובצרות כדי להבין את גדולתו וכוחו של הבורא.
קבעו רבותינו זכרונם לברכה לקרוא בהולדת יצחק ושמואל בראשיתה של שנה, להביא אותנו להכרה בצורך שלנו בה', להביא אותנו להודאה לבורא עולם על הכול גם כשהוא נמצא תחת ידינו, ולא רק כשאנחנו חסרים אותו.
ושמשון הגיבור שהנס הביא את אמו להיות בהריון. אמר המלאך למנוח אני מבין שאתם משתוקקים מאד ומתפללים לבן. ואכן זה מה שיקרה.
הכין:ד"ר אמיר שוורץ
אתר "החוויה היהודית" - www.h-y1.coi.co.il