הרבה אנשים זוכרים את תקופת בית הספר שלהם בחיוב. זה מוזר. כל רגע שעובר לך בחיים. שאתה נמצא בו. לרוב אתה רוצה לעבור אותו. בית ספר, צבא . אוניברסיטה. אבל שאתה מסתכל על הדברים בראיה נוסטלגית. אתה מתגעגע לאותם רגעים . חולם לחזור אליהם. כנראה שזה חלק מטבע האדם, לא להעריך את הרגע. ותמיד לרצות להמשיך הלאה.
רגע מסוים שאני זוכר זה הטיול שלי לאילת במסגרת בית הספר, הייתי מש"צ. מדריך שלח צעיר. בפועל מה שעשיתי. זה לצאת לטיול עם כיתה ולהדריך אותה. ובגלל זה לקבל מתנה טיול של כל המדריכים לאילת. אין ספק שזה היה טיול מרגש. שאמרו לנו שאנחנו נוסעים לטיול שכולל לינה באילת , אמנם קיווינו למצאו את עצמו בסוג של וילות באילת , בפועל היינו באכסניית נוער , אך עדיין זה היה טיול מדהים , היה בו את הריגוש של בני נוער. בחורה שמצאתי חן בעיניה. וכל הטיול עסק בחיזורים הדדיים, ואף הסתיים בנשיקה ראשונה באוטובוס בדרך חזרה. היה בטיול הזה הכל. נסעתי פעם ראשונה בקטנוע. נסיעה שאמנם עלתה 20 שקל .סכום כסף לא מבוטל בשנות ה90. לילד בן 16. אבל הריגוש היה ריגוש שלא ניתן לקנות בכסף , אילת זו בכלל עיר שחקוקה לי בזיכרון, אחרי שחרורי מהצבא. נסעתי לארצות הברית.
עבדתי כמה חודשים בתוך מוביל בחברת הובלות גדולה. גרתי לבד בארצות הברית וזה היה גם כיף גדול. אמנם הייתי חסר ניסיון עסקי, ומבחינת התנאים לא ממש סידרתי את עצמי. אבל קיבלתי הרבה מעבר בכל מה שקשור לעצמאות. לאחר מכן נסעתי לאילת. עבדתי שם שנה. נסעתי עם חבר. בהתחלה התקשינו קצת למצוא איפה לגור. אז גרנו בכל מיני דירות וצימרים באילת. לאחר שמצאתי עבודה .הלכתי לגור במגורים של העובדים. סוג של מלון נחמד. אבל לא ממש התאים לי כי אני אוהב את הפרטיות שלי , בסופו של דבר מצאתי יופי של בית עם השותף שלי. שכר דירה נמוך . בלי התחייבות . גם השתדרגתי בעבודה ועבדתי כמלצר רום סרוויס במלון הרודס. יופי של עבודה. כסף טוב . אנשים טובים. אין ספק שאילת רק עשתה לי טוב
ךf ???? ?? ?בוהה ואיכותית,ממוזגות כמובן והם גם קרובות לכל מקומות הבילוי שיש באילת,לכל המסעדות היוקרתיות ולכל האטרקציות המופלאות שהעיר הדרומית הזאת יכולה להציע לכם.
אני יכול מאוד להמליץ על דירות הנופש כאופציה שנורא תתאים למשפחות למשל,משפחות שמחפשות את האווירה הביתית שהם מחפשות.