אני עורך הסכמי ממון לבני זוג רבים. מספר הזוגות שעורכים ביניהם הסכם ממון, גדל והולך משנה לשנה. יחד עם זאת, מנסיוני המצטבר, עם זוגות רבים, מכל גווני הקשת של החברה הישראלית, צעירים וותיקים, דתיים וחילוניים, הגעתי למסקנה שלפעמים, יהיה נכון יותר לדלג על העניין האפנתי הזה, שנקרא הסכם ממון, ולהימנע מלעשות אותו.
נשמע מוזר, לגבי עורך דין הסכמי ממון, שדווקא הוא, ( כלומר אני ), מוצא לנכון לצאת כנגד עצמי ופרנסתי כביכול, ולומר לזוגות, במקרים מסוימים, שירפו מהעניין.
במאמר הקצר הזה אנסה לבחון את המקרים בהם אפשר להניח לעניין, כאמור.
נקודת המוצא הבסיסית היא, שאתם זוג, שלפחות אחד מכם מתנגד לרעיון של הסכם ממון. כיוון שאם שניכם מאוחדים בעניין, אין ויכוח או דילמה, כי אז אתם יכולים לדלג על המאמר הזה, ולגשת לעו"ד מומחה, ( רגיש, עדין, עם חוש הומור- תזכרו את זה ), ולחתום על הסכם ממון.
במקרה ואחד מכם מתנגד ( תהיה הסבה אשר תהיה ), אתם בהתלבטות אמיתית, האם לכפות עליו את העניין. אם יש לכם רכוש, שהבאתם מלפני הנישואין ( ויש ויאמרו: מלפני תחילת הקשר ), ואתם רוצים להגן עליו באופן, שאם תיפרדו, ישאר רכוש זה של מי שהביא אותו, מי שהוא בעליו המקורי, כי אז, אנא התעקשו עם בן הזוג הסרבן שלכם, כי אין לכם ברירה. ובעצם, כמעט ואין לכם ברירה. עדיין תוכלו להחליט שאתם נמנעים מהסכם הממון, וזאת כיוון שגם ללא הסכם ממון, שום בית משפט לא ימהר לראות ברכוש האישי הזה, שהוא של אחד מכם עוד מלפני הנישואין, כשייך לשניכם בחלקים שווים.
הנישואין, גם בהעדר הסכם ממון, איננו כלי כלכלי, או נוסחה עסקית ולפיהם עצם הנישואין, הופך רכוש אישי, לרכוש משותף. ממש לא. להפך, גם המצב המשפטי בהעדר הסכם ממון, תומך בבעלים של רכוש שכל אחד הביא איתו מלפני הנישואין. אמנם אין זה המצב האידיאלי, כיוון שבמרוצת השנים הגבולות בין רכוש אישי לרכוש משותף מתערבבים. רכוש אישי של אחד מכם, מתערבב ומתמזג, מכוח השנים, זה בזה, ואז, קיימת סכנה שמה שהיה שלכם, ייראה כשייך לשניכם.
אבל יש לזה פתרון. הפתרון הוא, תראו איך הנישואין שלכם. תדחו את החתימה על הסכם הממון. תמיד תוכלו לחתום על הסכם ממון. חכו 3 שנים. אין סכנה גדולה שהרכוש האישי שלכם יתמזג ויתערבב, ויהפוך להיות משותף במשך תקופה קצרה כזו. בתום 3 שנים, תבחנו את עמדתכם ואת מערכת היחסים מחדש, וקבלו החלטה בבוא היום. לא בוער, וגם לא מסוכן.