קרובת משפחה שלי, רחוקה אך יקרה לליבי, חצתה לא מכבר את גיל הפנסיה, אך הווייתה נותרה הר געש של פעלתנות וחיות. הדודה (כך תקרא מעתה) שמתגוררת בפרוור תל אביבי, גדושת חברים ופעילויות גם עכשיו, לאחר שחתמה את פרק הקריירה עמוס התארים, שנתן לה סיפוק ועיסוק מתמיד. ובכל זאת, היום, בניגוד לשנים עברו, מתחילה להטרידה עובדת היותה ערירית. למעשה, קרוביה היחידים עלי אדמות הם אחי ואני, שבימים אלו, גרים, עובדים ולומדים מעבר לים. בעבר, כשניסה מי מאתנו, להעלות רעיון של פתרון מגורים חילופי, פסלה הדודה את העניין על הסף. עצם איזכור המונח, בתי אבות, גרם לה להיעלב ולחסום כל אפשרות לדיון רציני לגבי הנושא.
לפני מספר חודשים, פורסם בעיתונות מקרה מזעזע של מות קשיש ערירי, שיכול היה להמנע לו רק מישהו היה יודע שנפל בביתו ונפצע, ללא יכולת לקרוא לעזרה. המקרה עצמו קרה בארה"ב, אך הוא, אולי כתזכורת למקרים דומים אחרים, שינה משהו בגישה של הדודה ופרץ צוהר של עניין בחומה האטומה שליוותה אותה, ביחס למוסדות דוגמת בתי אבות.
התחלנו לשוחח על חוסר השינה וקוצר הנשימה, התוקף אותה בעקבות תחושות חרדה חוזרות ונשנות. התלונות הובילו לשיחה כנה על אודות פחדיה מן הזקנה. הפחד מהסיכונים והתחלואים המגיעים עם הגיל; הפחד שאלו יובילו לוויתור על התחביבים, החברים והפעילויות המועדפים עליה. הפחד מפני תחושת הלבד שקודם היתה אהובה עליה והפחד שיקרה לה משהו ואף אחד לא יידע עד שיהיה מאוחר מדיי, רק מפני שכל קשריה החברתיים והמשפחתיים אינם אינטנסיביים מספיק, כדי להוות רשת בטחון.
כך הגענו לתשובה המנצחת - בחירת דיור מוגן יוקרתי. המונח דיור מוגן יוקרתי הרתיע את הדודה פחות, משום מה, מהשימוש בצירוף המילים בתי אבות, והיא היתה פתוחה לשמוע ולחקור אודותיו. דיור מוגן יוקרתי הוא פתרון נפלא לאנשים במצבה ובעצם מהווה פריבילגיה שלא רבים יכולים להרשות לעצמם. דיור מוגן יוקרתי, כשמו כן הוא. זוהי חלופת מגורים, המיועדת לקשישים עצמאיים ופעילים, בעלי יכולת כלכלית מעל לממוצע בדרך כלל, שמעוניינים לשמור על רמת חייהם הגבוהה וענייניהם הפרטיים, אך זקוקים לעין משגחת, הן מהבחינה הרפואית והן מבחינת הבטחון האישי. דיור מוגן יוקרתי, מספק שירותים רבים בנוסף לאבטחה וסיוע רפואי. הוא מציע עזרה במשק הבית, פעילויות תרבות ופנאי, מתקנים כמו חדר כושר, בריכה או ספריה, שירותים נלווים כגון מספרה ודואר ועוד כהנה וכהנה פינוקים והטבות, שכולם מרוכזים באיזור תחום, שמתוכנן ומעוצב בהתאם לגיל התושבים.
התחלנו לבדוק בתי אבות במרכז הארץ. השמות וההגדרות משתנים בהתאם לרמת היצירתיות של הבעלים והמשווקים. דיור מוגן יוקרתי יכול להיקרא גם בית לגיל השלישי, דיור מוגן קהילתי, דיור לגיל הזהב, בית הורים או להופיע תחת הקטגוריה הכללית של בתי אבות במרכז לקשישים עצמאיים. התמקדנו בחיפוש בתי אבות במרכז הארץ משלוש סיבות. ראשית, הדודה חיה כל חייה באיזור המרכז, שם גם נמצאים מרבית חבריה. שנית, מאחר והדודה עסוקה ב"לטרוף את החיים", גוש דן הוא המקום האידיאלי לכך. בתי אבות במרכז, קרובים לעורקי הפעילות הראשיים של ארצנו הקטנטונת. איזור תל אביב שוקק חיים, אירועים, מופעים, הרצאות, גלריות וגירויים תרבותיים, ציבוריים וחברתיים, שעבור הדודה נחשבים כחמצן לנשימה. ולבסוף, ישנם פשוט הרבה יותר בתי אבות במרכז מכל מקום אחר בארץ.
היום, 3 חודשים אחרי שנפל הפור והדודה התמקמה ביחידת הדיור החדשה שלה באחד מאותם בתי אבות במרכז, אין לה ספק כי ההחלטה שיפרה את רמת חייה. הדודה, שחזרה לישון בלילות, הפכה ליח"צנית נלהבת של המקום; היא טוענת שמלבד הדירה המעוצבת, השירותים והפינוקים היא קיבלה את המתנה החשובה מכל. היא זכתה בשלוות נפש ובטחון שכבר שכחה את טעמם.