המכון הארצי לבחינות והערכה הינו הגוף האמון על בחינת הפסיכומטרי. על פי הנוסח הרשמי של המכון מטרתו של המבחן הינה ליצור סולם הערכה אחיד ואובייקטיבי, אשר נועד לחזות את סיכויי ההצלחה של הנבחנים בלימודיהם האקדמיים. למעשה, ציוני מבחן זה משמשים ככלי מיון וסינון מרכזי של מועמדים ללימודי תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בארץ. לכן חשוב להתייחס אליו בכובד ראש, לגשת אל קורסי פסיכומטרי ולהשקיע בלימודים לקראתו. בסופו של יום עשוי מבחן זה לקבוע במידה רבה מה יהיו הפקולטות שאליהן תוכלו להתקבל.
נגד המבחן הפסיכומטרי
אנשים רבים הבקיאים בבחינות הפסיכומטרי, וביניהם גם אנשי אקדמיה, מטילים ספק באמינותו וביעילותו של כלי זה. ראשית, הפסיכומטרי איננו בודק את רמת ה-איי.קיו של הנבחנים, כלומר אינו מעיד על רמת האינטליגנציה שלהם. כמן כן, במרבית המקרים כלי זה משמש למיון וסינון לפקולטות השונות על פי מידת ביקושן, ולאו דווקא על פי רמת וקושי הלימודים בהן. בנוסף, המבחן אינו בוחן את הכישורים הספציפיים הנדרשים בפקולטות שונות, כמו יחסי אנוש ללימודי פסיכולוגיה או יכולות ניהול ללימודי מנהל עסקים. יש הטוענים כי בהיותו מבחן שניתן ללמוד לקראתו ולשפר את ציוניו בעזרת קורס פסיכומטרי, הוא אף אינו משקף באופן אובייקטיבי את יכולותיהם של המעומדים. מחקרים מצאו כי מי שניגש לבחינות פסיכומטרי חוזרות מעלה באופן משמעותי את סיכוייו לקבל ציון גבוה יותר.
בעד הבחינה הפסיכומטרית
למרות הביקורת על מבחני פסיכומטרי עדיין מצדד מרבית הסגל האקדמי בבחינות אלו, שכן הן נשענות על נתונים סטטיסטיים של המכון הארצי לבחינות והערכה. הנתונים מראים כי מי שקיבל ציון גבוה בפסיכומטרי הינו אכן בעל סכויי הצלחה גדולים יותר בלימודים האקדמיים עצמם. כמו כן, יחסית לאפשרויות אחרות מדובר בכלי שוויוני המאפשר לדרג את המועמדים ללא קשר לרקע שממנו הם הגיעו ולהשפעותיו. על כל פנים, נכון להיום ובעתיד הנראה לעין, הפסיכומטרי ימשיך להיות כלי מיון עיקרי ולכן אין זה משנה מה דעתכם עליו - חשוב להתכונן לבחינה כראוי.