במהלך תקופת ההריון והלידה או לחילופין עם ההגעה לגיל המעבר, מתרחשים בגופה של האישה שינויים רבים הבאים לידי ביטוי, בין השאר, בשרירי רצפת האגן. הבעיות השכיחות ברצפת האגן הן דליפות שתן, צניחת שלפוחית השתן ו/ או הרחם ודליפות צואה וגזים. נשים רבות גם מתלוננות על הליכה תכופה לשירותים וקושי בהתאפקות לשתן ו/או לצואה.
הפיתרון לכל הבעיות הנ"ל הוא טיפול פיזיותרפי לשיקום שרירי רצפת האגן. מטרת הטיפול הינה בראש ובראשונה לחזק את שרירי רצפת האגן במטרה לשפר את כח הכיווץ שלהם ואת תזמון עבודתם במטרה למנוע את דליפות השתן והצואה ולשפר את מערכת התמיכה באיברים הפנימיים ולמנוע צניחה של שלפוחית השתן ו/או רחם.
טיפולי הפיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן מתבססים ראשית על זיהוי השרירים. תהליך הזיהוי הינו חשוב ביותר שכן שרירי רצפת האגן, בשונה מהרבה שרירים אחרים בגוף, לא מזוהים עם תנועה הנראית לעין. כלומר, אין באפשרותנו לראות חיצונית את הפעולה המתרחשת בעת שיפעול שרירי רצפת אגן. עובדה זו מקשה על המטופלת בהבנת הפעולה וכיצד בדיוק עליה לפעול המטרה לגייס שרירים אלו. לצורך לימוד עבודה נכונה עם שרירי רצפת האגן, עומדות בפני המטופל מגוון טכניקות טיפוליות. בין השאר נעשה שימוש במערכת הביו-פידבק. מערכת הביו-פידבק מאפשרת למטופלת לצפות בזמן אמת בפעילות השרירים של רצפת האגן ובכך בעצם להבין האם היא מפעילה אותם בצורה נכונה ויעילה. המערכת הינה מערכת ממוחשבת אליה מתחברת המטופלת באמצעות אלקטרודה וגינאליתואז על גבי מסך מופיע תרגום של עבודת השריר בתצורה של גרף. צפייה בפעילות שרירי רצפת האגן בזמן אמת מאפשרת שיפור השליטה בתפקוד השרירים הללו וכך גם מושג שיפור בכח ובסיבולת המביאים כולם יחד להעלמות הסימפטומים. מדובר בטיפול קצר יחסית וללא תופעות לוואי. אולם יש לזכור כי הבסיס להצלחה טמון גם בתרגול אינטנסיבי בבית. תרגול זה מתבצע מידי יום באופן קבוע. תוצאות הטיפול תלויות, בין השאר, במועד תחילת הטיפול והתרגול. ככל שהאישה מקדימה לפנות לטיפול בבעיה בסמוך להופעתה הרי שתוצאות הטיפול תיהיינה טובות ומשמעותיות יותר. כמו כן קיימת חשיבות גדולה למניעה. בחורה צעירה אחרי לידה שאינה סובלת מהבעיות שצויינו לעיל יכולה למנוע מעצמה הופעה של בעיות בגיל המעבר אם תשכיל לפנות לטיפול מונע בסמוך למועד הלידה שעברה. אין ספק שלא פעם נמנעות נשים מלפנות ולדווח לרופא המטפל על בעיות מסוג זה בשל מחסום הבושה. ואולם המסר אותו אני מבקשת להעביר הוא שאין סיבה להתבייש. שירי רצפת האגן הינם שרירים ככל שריר אחר בגוף. כאשר הם חלשים הם לא מסוגלים לבצע את המוטל עליהם ואז מופיעה הבעיה. טיפול פיזיותרפי יכול בסופו של דבר למנוע את הצורך בהתערבות ניתוחית. ואם ישנה אופציה שכזו אזי מדוע לא למצותה עד תם? חבל שהמצב יחמיר, פני עוד היום לאבחון מצב שרירי רצפת האגן שלך ותחסכי מעצמך הרבה אי נעימות.
רפואה שלמה!!