הבדיחות הישנות המספרות על הבדלי מבנה המח הנשי והגברי מציירות את שבילי מסעה של אישה בחנויות הקניון כשדה קרב, הליכה לא מאורגנת, חזרות וריצות, לעומת כניסה מאוד מבצעית של הגבר לחנות המטרה, רכישה ונסיגה. נשים מאוד אוהבות את מסעות הקניות בקניונים ובחנויות.
אז למה הגברים אוהבים כל כך את מסעות הרכישה חנות וירטואלית ברחבי האינטרנט? הרי קחו כל גבר ממוצע, תנו לו מחשב מכל סוג, או טלפון חכם, שגם הוא מחשב, ובקשו ממנו למצוא מוצר X. עכשיו תוכלו להשתמש במפה ההיא, של האישה בקניון, בדיוק באותה מידה. נכנס, ויוצא. הולך, וחוזר. ושוב נכנס לאותו מקום, ושוב רץ הלאה. הנאה צרופה! הוא לא צריך היה לצאת מהבית, לא צריך להתארגן ולא לעמוד בפקקים. אין בעיית חניה, אוף החניה..., ואין אנשים ובעיקר נשים שיבחנו אותו על כל צעד ועל כל בחינת בגד או מוצר אחר. ולא יציקו לו בשאלות, שהרי חנות וירטואלית עדיין לא בורכה בזבניות אלקטרוניות, תודה לאל. זה עדיין לא.
אז הם חסכו זמן יקר, נשארו בתחתונים על הספה, מחזיקים את העולם כולו בכף ידם, ועכשיו הם עוברים מחנות וירטואלית אחת לזו שאחריה, נתקלים בחנות וירטואלית שמעולם לא שמעו עליה, ושיש בה מוצרים חדשים ומעניינים. תוך כדי גם מצ'וטטים עם החבר'ה, ולא עם החבר/ה האחד/ת אתם הלכו לקניון. פשוט אנשים רב-תכליתיים.
ואלו לא באמת רק הגברים ששמחים כל כך לקנות באמצעות
חנות וירטואלית. גם לנשים החנות הוירטואלית גורמת לא מעט שמחה ואושר. כשאין צורך לעטוף שני זאטוטים בסוודרים רק כדי לנסוע לקנות שלושה מוצרים אלא במקום זה להיכנס לחנות הוירטואלית של הסופרמרקט, לעשות הזמנה ולהישאר ולשחק עם הקטנים עד שתגיע ההזמנה. לא לפנות חצי יום כדי לחפש את החליפה המתאימה אלא לשוטט במספר חנות וירטואלית ולמצוא את מה שבאמת רוצים. לקנות את כל מתנות החג מבלי לעמוד בתור עם כל עם ישראל, שגם הוא מאוד ממהר להגיע הביתה כדי להכין את הגפילטע.