יום שלישי 22 מאי 2012
הצלחה
איך לתרגל "עשייה מודעת"?
את המאמר הזה אני כותב לכם עכשיו בהמשך למאמר שכתבתי בשבוע שעבר: "מהו המקור האמיתי לאיכות העשייה שלנו?". במאמר הקודם גילינו שהגורם שקובע יותר מכל דבר אחר את האיכות של כל פעולה שלנו, זה מצב המודעות שממנו נובעת הפעולה. כאשר התודעה שלנו צלולה ודוממת ואנחנו נוכחים ברגע הזה, ישנה תשומת לב ערנית וחיה שזורמת אל תוך העשייה שלנו ונותנת לה איכות שהיא לא מהעולם הזה. זה מה שנקרא "עשייה מודעת" וכעת נראה איך אפשר לתרגל את זה בחיי היום יום שלנו.
רגע אחד לפני שאנחנו קופצים לבריכת התרגול, חשוב לי להסביר לכם מה בדיוק קורה שם באותם רגעים של עשייה מודעת. למעשה "עשייה מודעת" היא מדיטציה לכל דבר. ההבדל היחידי בינה לבין רוב צורות המדיטציה, הוא שברוב צורות המדיטציה אנחנו בעצם מתרגלים אי-עשייה ואי-חשיבה במצבים שאפשר לכנותם "פאסיביים". לעומת זאת, בעשייה מודעת אנחנו מתרגלים אי-עשייה ואי-חשיבה, תוך כדי עשייה במצבים שאפשר לכנותם "אקטיביים". התרגול של "עשייה מודעת" מומלץ יותר למי שכבר יש לו ניסיון בתרגול צורות אחרות של מדיטציה.
כאשר אנחנו מתרגלים "עשייה מודעת", אנחנו בעצם מאפשרים למימד הרוחני הבלתי גשמי לבוא לידי ביטוי בעולם הגשמי. זאת אומרת שגם אנחנו וגם הפעולה עצמה משמשים ככלי שדרכו ההכרה חסרת הזמן וחסרת הצורה, זורמת אל תוך העולם הזה. וכל זה קורה, כאשר אנחנו כבני אדם פועלים כמשתתפים מודעים. כלומר, אנחנו מודעים לכל התהליך הזה בזמן שהוא מתרחש. במצב הזה, העשייה שלנו נובעת מההוויה ומבוססת עליה.
אם נסתכל על המילה בן אדם בשפה האנגלית, נראה שהיא מחולקת לשתי מילים: Human Being. זאת אומרת שכל אחד מאיתנו הוא שילוב בין שני מימדים: Being- מימד ההוויה (רוח) ו- Human- המימד האנושי (חומר). ההוויה היא אנחנו. זו התמצית או הבסיס שממנו אנחנו עשויים. זה הטבע האמיתי והנצחי שלנו מעבר לשם ולצורה הזמניים שאנחנו עוטים על עצמנו כרגע.
אז אפשר להגיד שבעשייה מודעת, ה-Being זורם אל העולם דרך ה-Human תוך כדי שה-Being מודע לעצמו. כל דבר שנולד מתוך התהליך הקסום הזה מקבל מימדים נשגבים של איכות, יופי ויצירתיות. אפילו הדבר הקטן והפשוט ביותר.
על מנת לתרגל "עשייה מודעת", ראשית אני ממליץ לכם להתחיל מהפעולות הפשוטות ביותר. פעולות שאתם נוטים להתייחס אליהן כאל "משעממות" או "מעצבנות" או "שגרתיות". מדובר כאן באותן פעולות שבמאמר הקודם זיהיתם שאתם מתייחסים אליהן כאל אמצעי בלבד (אבן דרך קטנה ולא מעניינת שתביא אתכם למטרה עתידית מסוימת). הפעולות הפשוטות האלה יכולות להיות: שטיפת כלים, ניקיון של הבית, טיול עם הכלב, קיפול כביסה, צחצוח שיניים, סידור הבגדים בארון, נהיגה, הליכה בפארק וכו'.
הדבר הראשי והחשוב ביותר בעשייה מודעת זה מידת הנוכחות שלכם בעת ביצוע הפעולה. התוצאה של אותה פעולה היא הדבר המשני, הפחות חשוב. זאת אומרת שבעשייה מודעת, הפעולה היא לא אמצעי, אלא המטרה בפני עצמה. כאשר אתם שוטפים את הכלים, המטרה היא לא שהכלים יהיו נקיים, אלא פשוט לשטוף את הכלים. כשאתם מטיילים עם הכלב, המטרה היא לא שהכלב יעשה את צרכיו, אלא לטייל עם הכלב. אתם מבצעים את אותה פעולה על מנת לבצע את אותה פעולה. וכל זאת ללא כל ציפייה או המתנה או "הפלגה לשייט מחשבתי". אתם לגמרי ברגע הזה, כאן ועכשיו.
על מנת שתוכלו לשמר את הנוכחות שלכם ברגע הזה, אתם זקוקים לאיזשהו "עוגן" שיעגן את תשומת הלב שלכם בהווה, בעכשיו הזה שהוא המרחב או החלל שבו הפעולה מתרחשת דרככם. ישנם שני עוגנים שאני ממליץ לכם להשתמש בהם לצורך התרגול הזה: הנשימה שלכם וההקשבה שלכם. כל אחד מהם לבדו יעשה את העבודה ואפשר גם לשלב בין שניהם.
כאשר אתם מבצעים את אותה פעולה שבחרתם, היו ערים לנשימות שלכם. שימו לב לכל שאיפה ולכל נשיפה. במקום לאבד את עצמכם לגמרי בתוך הפעולה או בתוך המחשבות, שמרו על תשומת לב לנשימות שלכם. הרגישו את האוויר נכנס ויוצא דרך הנחיריים, שימו לב איך הגוף שלכם מתמלא ומתרוקן מאוויר בהתאם לכל שאיפה ונשיפה. היו ערניים גם לרגע הדק שמפריד בין הנשיפה הקודמת לשאיפה הבאה. אותו רגע קט בו ניתן לחוש את הכמיהה לשאיפה הבאה (הכמיהה הבסיסית לחיים, ללידה מחדש). אתם לא יכולים להיות בתשומת לב מלאה לנשימות שלכם ולחשוב בו זמנית. זו אחת הסיבות שבגללן הנשימה הייתה מאז ותמיד אובייקט יעיל ופופולארי למדיטציה.
מי שבוחר לשלב את המודעות לנשימה (תוך כדי ביצוע הפעולה) יחד עם הקשבה מודעת, מוזמן להקשיב תוך כדי לכל הצלילים שעולים מסביבו ובתוכו, כמו גם לשקט העצום שעוטף את הכל ונמצא בכל. אפשר גם לקחת את זה עוד צעד אחד קדימה ולשים לב גם לתנועות הגוף שלכם תוך כדי ביצוע הפעולה.
מעבר לכך, בדקו אם אתם יכולים לחוש את הנוכחות שאתם ברקע, בזמן שאתם מבצעים את אותה פעולה. אתם יכולים להגביר את מידת הנוכחות שלכם על ידי השאלה: "האם אני חש את הנוכחות שאני ברגע הזה?". אבל אל תנסו לספק תשובה לשאלה זו. זוהי אינה שאלה שזקוקה לתשובה, זוהי שאלה מכוונת שמעוררת מודעות. תנו לה לכוון אתכם לחוויה הישירה של עצמכם כהוויה.
תוך כדי שאתם מבצעים את אותה פעולה, שימו לב למערכת היחסים שלכם עם הרגע הזה. האם הוא חבר או אויב? האם הוא מתקבל בברכה או שאתם בהתנגדות פנימית? האם אתם באמת בכאן ועכשיו או שהחשיבה לקחת אתכם למחוזות רחוקים? האם אתם מבצעים את הפעולה מתוך ציפייה שהיא תסתיים כבר או שאתם באמת מצליחים ליהנות ממנה?
האמת היא שבעשייה מודעת, זוהי לא הפעולה עצמה שממנה אתם נהנים, אלא מצב המודעות או הנוכחות שלכם.כשהאינטליגנציה היצירתית של היקום הופכת להיות מודעת לעצמה דרככם בזמן שאתם מבצעים את הפעולה, זה מתבטא כשמחה (שמחת ההוויה). השמחה הזו היא אותה הנאה שאתם חושבים שנגרמת מהפעולה הספציפית. לכן, בתרגול של עשייה מודעת, אפשר ליהנות מכל פעולה שהמוח מכנה "משעממת" או "סתמית".
לאחר שתיעשו יותר ויותר מיומנים בתרגול "עשייה מודעת" בפעולות הפשוטות, תוכלו להביא אתכם מודעות מלאה ותשומת לב ערנית גם אל הפעולות המורכבות יותר. כשזה יקרה, העשייה שלכם תזכה לרמות הרבה יותר גבוהות של איכות, הצלחה, עוצמה והשפעה. עשייה מודעת היא אחד הצירים הבסיסיים של הצלחה אמיתית.
בהצלחה!
יואב זילכה.
נ.ב.
אתם מוזמנים לשלוח לי תגובות, שיתופים ו/או שאלות כאן למטה.
אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!