לפני שנתחיל לדבר על ציורי אוירה, נספר לכם על שני זרמים עיקריים באמנות. האחד שייך יותר לאמנות הקלאסית ולתקופה מוקדמת יותר, והשני, לאמנות המודרנית יותר שהגיחה לעולמינו בסוף המאה ה- 19. אנחנו מדברים, כמובן, על ציורים מופשטים אל מול ציורים ריאליסטיים. ציורים מוחשיים מציגים בפנינו אובייקט מוחשי, כלומר- כל מה שניתן לראות אותו בעין: תפוח, עץ, בית, נוף, אדם, משפחה, עיר וכו'. אמנות אבסטרקטית כוללת את כל הציורים ויצירות האמנות בכלל, המציגות משהו שלא באמת ניתן לראות אותו, משום שלמעשה- הוא איננו אובייקט מוחשי. זה יכול להיות פתגם, רגש, חלום וכל דבר אחר. רוצים דוגמאות? הינה כמה: המסע אל הפנטזיה, שמחה גדולה, החלום הגדול, רומנטיקה, אם אין אני לי מי לי, טבע פראי. כל הביטויים הללו אינם מוחשיים. כל אחד ידמיין אותם אחרת וכל אחד יעביר אותם בעזרת המכחול אל הדף, לכדי תוצאה שונה לחלוטין.
ציורי אוירה מהווים את קו התפר בין ציורים אבסטרקטיים לבין ציורים מוחשיים, אך נוטים יותר לכיוון המופשט. הם באים לתאר אוירה מסוימת וליצור אותה באופן סובייקטיבי ואינדיבידואלי, בהתאם לזווית הראייה הפרטית של האמן.
על האלמנטים המרכזיים של ציורי אוירה:
ציורי אוירה משתמשים בהמון צבע בדרך כלל, אך זה לאו דווקא אומר כי הם משתמשים בהרבה צבעים. למה אנחנו מתכוונים? ניקח לדוגמה ציור אוירה שמטרתו לסמל אוירה רומנטית. ציור כזה יכיל בדרך כלל גוונים של אדום וורוד, אך הגוונים הללו יהיו מאוד חזקים ובולטים. ציור אוירה שבא לתת אוירה של טבע פראי, ישתמש בפראות בכל גווני הירוק וייצור מן בולטות מוגזמת שלו, על מנת לספק לצופה את מלוא החוויה.
מאוד מקובל כאן גם ליצור איזשהו טשטוש בציור, מכיוון שהמסר שאותו מנסה להעביר האמן הוא מופשט ולא נהיר לעין. הטשטוש יוצר מעין מסתורין וערפול מעניין, והופך את היצירה לאמנות של ממש.
לאמנים המתמחים ביצירות של ציורי אוירה יש דמיון מופלג, והם שטים עימו תוך כדי העשייה למקומות לא ידועים. בדרך כלל, אם לא בכל המקרים, האמן אינו יודע מה ייצא לו בסופו של דבר ומגלה את התוצאה רק בסוף התהליך. ללא דמיון מפותח ויכולת לזרום עימו, קשה מאוד להוציא ציורי אוירה מוצלחים.