ירך כואבת עלולה לגרום לפעולות פשוטות ויום יומיות להיות לא פשוטות וכואבות. הסבל והאי נוחות פוגעים בשגרת חיים ובאיכותה. היום בזכות התקדמותה של הרפואה והחידושים הטכנולוגיים האי נוחות והסבל ניתנים להקלה במידה רבה ע"י ניתוחים אורתופדיים של החלפת ירך. החלפת מפרק הירך היא שיטה יעילה ובטוחה לשיפור התפקוד הכולל של הירך.
עם הזמן, בירך בעייתית קיימת הדרדרות במצבה : התנועתיות מכאיבה יותר ויותר, קימה ממצב ישיבה עלולה להפוך למכאיבה ביותר וגם הליכה קצרה הופכת לפעולה קשה. אין ספק כי הכאב והנוקשות מונעים התנהלות יום יומית והנאות בסיסיות .
סיבות עיקריות לירך כואבת ובעייתית :
- ארטריטיס ראומטי (מחלה דלקתית כרונית בה מערכת החיסון תוקפת מפרקים שונים בגוף ולעיתים גם רקמות אחרות), פציעות ואי אספקת דם
- אוסטאוארטריתיס - מחלה ניוונית כרונית הפוגעת בסחוסי המפרקים בגוף במקרה זה הסחוס בחיבור המפרק מתחיל להישחק. זוהי הסיבה הנפוצה ביותר למפרק ירך בעייתי. הכאב נובע מחיכוך של עצמות הירך עקב סחוס שחוק
החלפת מפרק ירך
כיום ישנם החומרים והטכנולוגיה להחלפת מפרק הירך ומתן אפשרות לחזור לאורח חיים תקין ופעיל. את המפרק הירך הפגוע מחליפים בפרותזה (מפרק מלאכותי).
כמו במפרק ירך תקין, התנועה מתאפשרת בקלות וללא כאבים וזאת ע"י המשטחים החלקים והרכים של המפרק המלאכותי.
המפרק המלאכותי הינו מפרק הדומה ביותר למפרק של המטופל והוא מורכב ממפרק כדורי (עלי) וממכתש . סוג המשתל המלאכותי מותאם למטופל ע"י הרופא האורתופדי ורק לאחר האבחנה של הירך הבעייתית.
מועמדים לניתוח
לפני המלצה וקביעת ניתוח מתבצעת בדיקה מקיפה הכוללת תשאול רפואי על היסטוריית מחלות, פציעות ותרופות אותן נוטל המטופל וכמובן, על הבעיה עצמה, בעיית הירך. על מנת לקבוע את חומרת המצב ואת מידת ההגבלה בתנועתיות תיערך בדיקה גופנית והערכת המצב הבריאותי הכללי. בשלב זה מחליטים על צילומי רנטגן המספק מידע על מידת הפגיעה בירך. צילומים אלה מסייעים בהחלטה על סוג המפרק המלאכותי המתאים למטופל. כמו כן, לעתים בשלב זה מחליטים על שאיבה ( אספירציה) של כמות קטנה של נוזל מהירך. פעולה זו נחוצה בכדי לבדוק האם קיים זיהום כלשהו. על מנת לשלול תסמינים אחרים תבוצע בדיקת דם. במידה והוחלט על ניתוח, יקבע למטופל מועד לניתוח ומועד לאשפוז בבית החולים.
סיכונים
הסיכונים הקיימים בניתוח להחלפת ירך, כמו בכל סוגי הניתוחים, הם זיהומים, היווצרות קרישי דם ודלקת ריאות אך אחוז להתרחשותם הינו קטן מאוד. במטרה לצמצם אפשרות לזיהום ,עם תחילת הניתוח המנותח מקבל אנטיביוטיקה כטיפול מונע. על מנת למנוע את הסיכון להיווצרות קרישי דם, המטופל מקבל תרופה מונעת. התרופה בטוחה ופשוטה להזרקה. את התרופה יש להמשיך להזריק גם אחרי השחרור מהבית חולים עד כשישה שבועות לאחר הניתוח וזאת בכדי למנוע סיבוכים מאוחרים כתוצאה מהניתוח . יש לעקוב אחר הוראות הרופא המנתח בדייקנות
התאוששות בבית החולים.
כנהוג, לאחר הניתוח יש לעקוב אחר הוראות הרופאים והצוות הרפואי. המטרה החשובה ביותר בזמן האשפוז הינה התחלת תהליך ההתאוששות בצורה הטובה ביותר, מה שאומר, מנוחה של מספר ימים במיטה כאשר הברך בתנוחה נוחה ויציבה. המנוחה תשולב בתהליך שיקום בכדי שהמטופל יתחיל ללכת כבר לפני השחרור מבית החולים. בשלב זה מבצעים פיזיותרפיה בכדי לבנות שרירי הירך ולאפשר מגוון תנועות מקסימלי של הירך. הליכה מזרזת את ההחלמה ומחזקת את הברך. תוך מספר שבועות המנותחים מתהלכים בעזרת מקל בלבד. במשך ששת החודשים הראשונים לאחר הניתוח ישנה חשיבות להמשך התרגול הפיזיקלי לחיזוק השרירים והגדלת טווח התנועה. חיזוק השרירים והגדלת טווח תנועת המפרק תועיל לעבודתו של המפרק המושתל.
התאוששות בבית.
על מנת לזרז את תהליך ההחלמה ולעזור לך למטופל להתגבר על הכאבים הרופא ירשום יספק מרשם לטרופות מתאימות. בכדי להבין מהו טווח התנועה של הירך החדשה ואיך יש להתנהג ביום יום יש לעקוב אחר הוראות הרופא והפיזיותרפיסטים. יש ליצור קשר עם הרופא בכל מצב של כאב ברגל או בירך, נפיחות חום או דליפת נוזלים ממקום הניתוח. במשך השנה הראשונה לאחר הניתוח יש להקפיד על מעקב קבוע ואח"כ אחת לשנה. ישנה אפשרות מזערית לזיהום באזור הניתוח ולכן יש להקפיד לקבל טיפול אנטיביוטי מונע. בכל מקרה של הופעת זהום בגוף יש להיוועץ ברופא.