זה עלול לקרות לפני המעבר לבית החדש, או אפילו כאשר מתגוררים בו כבר מספר שנים. הרגע שבו מהנדס הבניין מודיע שנמצאו בו לא מעט ליקויי בניה אינו נעים עבור אף אחד. הוא מצריך הוצאות כספיות לא מבוטלות על התיקונים, אבל בעיקר מסכן את עצם קיום המבנה, ועקב כך- את כל מי שמתגורר בו.
כדי לעשות מעט סדר במפת הליקויים, הנה הסוגים השונים של פגמים שמוכרים כיום. זוהי חלוקה בודדת מיני רבות, אך אחת השימושיות שבהן.
סיווג ראשון: מקור הליקוי
ליקויים בשלד
במקרים רבים, כאשר מדברים על ליקויי בניה, מתייחסים למעשה לשלד המבנה. וכפועל יוצא של עובדה זו, הרי שהם נחשבים למורכבים ביותר לתיקון, ולמסוכנים ביותר עבור דיירי הבניין. מקור מרבית הליקויים הוא ביסוס לקוי של יסודות הבניין, ונגזרות אחרות שלהם הן קריעת אלמנטים בשלד, חדירת רטיבות אל המבנה ועוד.
ליקויים ברכיבי המבנה
כל מבנה מורכב מאינספור חלקים. למרבה הצער, ליקויי בניה אפשריים בכל אחד מהם. פגמים בריצוף, בעיות בצנרת, עובש, גשרי קור, סדקים בטיח, עקמומיות בקירות- אלו הם רק חלק מהליקויים המוכרים כיום. לרוב הם ייגרמו עקב עבודת בנייה רשלנית, אם כי גם נזקי הזמן יכולים לשחק כאן תפקיד של ממש.
סיווג שני: חומרת הליקוי
בטיחותי, או אסתטי?
באותה מידה, אפשר לסווג את הליקויים השונים על פי דרגת חומרתם. במקרה הזה, האבחנה היא בין שתי קטגוריות עיקריות. הליקויים מהסוג הראשון, החמורים יותר, הם אלה שמוגדרים כ"בטיחותיים", משמע, הם מהווים סכנה למבנה או לדייריו. לא צריך לאמץ את הדימיון יתר על המידה כדי לחשוב על כאלה: פגם במעקה הבניין, ממ''ד שאינו בנוי כראוי או מערכת כיבוי אש שלא תקינה הם רק דוגמאות מעטות לכך.
הסוג השני הוא הליקויים האסתטיים, אשר מאופיינים בדרגת חומרה נמוכה באופן יחסי. כאן, עיקר הפגיעה היא במראה החזותי של הבית, דבר שעלול להוריד גם את ערכו בצורה משמעותית. הליקויים האסתטיים אינם מהווים לרוב סכנה, אם כי הזנחה שלהם יכולה ל"קדם" אותם במעלה טבלת הליקויים. תחת ליקויי בניה מסוג זה, ניתן למנות סדקים זעירים בקירות, צביעה לא אחידה וכן הלאה.