בשנות ה-60, התפתח בקליפורניה ספורט ימי שלימים יהיה אחד המרתקים והמהנים ביותר. גלישת רוח, אשר מהווה מעין הכלאה בין גלישה רגילה לשייט של ממש, החלה להיות פופולאריות ביותר בכל רחבי העולם. הייתה זו רק שאלה של זמן עד שגם בישראל עמוסת השמש יגלו את הספורט המופלא הזה, דבר שאכן קרה. לראייה, מספיק להתבונן על האולימפיאדות האחרונות כדי להבין את החיבור הישראלי לעולם השיט והגלישה.
מהי גלישת רוח?
גולשי רוח, מטבע הדברים, עומדים להם על גלשני רוח מיוחדים, אשר מותאם לדרגת היציבות של הגולש: ברור שגלשנים ארוכים יתאימו למנוסים פחות, בעוד שה"מקצועיים" יוכלו להשתמש בדגמים ספורטיביים וקטנים יותר. הגלשן יכול להיות מחובר למפרשית, אם כי בשנים האחרונות עלה קרנו של הקייט סרפינג- ספורט שבו הגולש מחובר לעפיפון.
המרכיבים המרכזיים האחרים בגלישה לא תלויים באדם, כי אם בתנאים החיצוניים. הגורם העיקרי הוא, כמובן, הרוח, אשר מאפשרת בכלל לנווט את הגלשן. מעבר לכך, גם מצב המים, ובעיקר הגלים, ישפיעו על התמרון והגלישה.
גלישת רוח מתאימה לכל אחד
רבים סבורים כי לצורך עמידה על גלשן, דרושים חודשים ארוכים של הכנה. הדבר רחוק מלהיות מדויק במקרה של גלישת רוח: אמנם קשה להצליח לבצע אותה ללא הדרכה מתאימה ותרגול, אלא שכאן ניתן תוך מספר שיעורים כבר לשלוט בגלשן בצורה מרשימה בהחלט. בהמשך, ולאחר שצוברים ניסיון, אפשר גם להגביר מהירויות, או לחילופין לבצע פעלולים שונים על גבי המים.
עקב כל אלה, הרי שגלישת גלים מתאימה למעשה לבני כל הגילאים: אפשר ללמוד אותה הן במסגרת של קייטנה (לגילאים צעירים יותר), הן בקורס קבוצתי והן בצורה של שיעורים פרטיים. מעבר לכך, הרי שלא נדרש כל ניסיון קודם בגלישה או בשהות על גבי המים לפני התחלת הלימודים: הכול מתחיל מאפס, ומניח חוסר ידע של ממש אצל הלומדים.
בים, או באגם?
מטבע הדברים, הרי שבישראל מרבית הגלישה מתבצעת אל מול חופיו של הים התיכון, אם כי היא מתאימה, בתנאים מסוימים, גם לאגמי מים מתוקים, או אפילו נחלים. אתרי הגלישה פעילים בעיקר בחודשי הקיץ, וזאת מכיוון שבהם יש שילוב נוח של מזג אוויר מצוין, ים רגוע ורוח בעוצמה סבירה (ולא חזקה מדי). כל אלה מאפשרים לנו לקבוע בבטחה כי גלישת הרוח תמשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות, עם עלייה בפופולאריות שלה משנה לשנה.