חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

רשימה דמגוגית - שהמרצים יוותרו למשרד הביטחון

מאת: מנחם רבוידמוקרטיה ושלטון19/10/20091405 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

ביום ראשון 18.10.09 נפתחה שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות. כמו בכל שנה מתפרסמות ידיעות ע המצב הכלכלי הקשה של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, על הגירעונות התקציביים, על גבה שכר הלימוד, שמאיימים להעלותו על המחסור בתקציבי מחקר ועוד.

ידעה שפורסמה באחרונה ב"דה -מרקר" משכה את תשומת ליבי. נאמר בה כי מתנהל מו"מ עם המרצים במספר אוניברסיטאות ולפי מה שמתגבש יסכימו המרצים לדחות בשנה תשלום  של תוספת שכר בשיעור של 6.75%  שהיו צריכים לקבל בשנת 2010 על פי ההסכם שנחתם עימם.  אם אכן כך יהיה יסתכם החיסכון התקציבי לאוניברסיטאות בכ - 150 מיליון ₪. האוצר, מצידו, הסכים להזרים תוספת מקבילה לאוניברסיטאות וכך יתווספו למוסדות אלה 300 מילון ₪ יאפשרו פתיחה "חלקה" של שנת הלימודים .

לא בטוח שאכן רעיון זה יתבצע. מכל מקום על פניו התעוררה  אצלי השאלה מדוע על המרצים להסכים להסדר הזה. במחשבה שנייה אפשר לומר כי יש היגיון מסוים בדרישה. הרי יש הרבה "שומן" והטבות בתנאי השכר והשירות של המרצים במיוחד בדרגות העליונות. על כן יש בביצוע ההסדר משום קיצוץ מסוים, אם כי בדרך בלתי שוויונית ועקיפה, ב"תנאים" ובחריגות. חוץ מזה במפעלים רבים המצויים במשבר נוהגים להגיע לסיכום עם העובדים על קיצוץ בשכר לכל המועסקים כתחליף לפיטורי חלק מהם.  אז למה לא לקצץ ,זמנית, בתנאי השכר של המרצים?

אבל נוכח מה שנחשף בדו"ח מבקר המדינה על הבזבוז של מאות אלפים ₪ ללא מעצורים, במשרד הביטחון לצורך שיגור המשלחת לסלון האווירי בפאריז, נוכח מה שנחשף בתחקיר של ערוץ 2 על עשרות האלפים ₪ מתקציבי הכנסת שהוצאו על נסיעת ח"כ דליה איציק [אז יו"ר הכנסת] ושל מנכ"לה לפאריז [כולל תשלומים על הזמנות סרטים לצפייה בחדר ע"י אותו מנכ"ל] עולה השאלה מה אומרים מקוצצי השכר למיניהם על העניין. זה לא שכספי החריגות והביזבודים משתווה בהיקפו הכספי להיקף הכולל של התקציב. "טיפה בים" יגידו.מה לכם כי תקפצו. סתם צרות עיין ודמגוגיה.

אבל זה לא כל כך נכון. היקף הכספים שהוצאו על הבזבוזים בשם "צרכי הביטחון"  או בגלל "שזה המלון שהביטחון אישר" ולא מדובר  רק במשלחת משרד הביטחון או יו"ר הכנסת. מדובר בחלקים גדולים הנמנים על מה שקרוי "הדרג הנבחר". הרי אין להם כללים ואין תקרה, כנאמר בדו"ח המבקר. מה שמרגיז במיוחד זו האדישות לכספי הציבור והקלות בה מאשרים הוצאות בזבוז על חשבון משלם המיסים. אח"כ דורשים תוספות תקציב על חשבון תקציבי פעולות של שירותים חיוניים.

אז למה המרצים צריכים לוותר על תוספת שכר ? כדי שפקידי משרד הביטחון יתאכסנו במלונות פאר? כדי שמנכ"ל הכנסת יוכל להזמין סרטים לצפייה בחדר שבמלון המפואר ויגיש את ההוצאה לתשלום לחשב הכנסת הכפוף לו? זה תיאור דמגוגי? אולי. אבל צרפו יחד את סכומי הבזבוז המצטברים במערכת ותגיעו לסכומים בלתי מבוטלים , אולי תמורתם היה מתאפשר צמצום הקיצוץ בתקציב?

למקרה ש"אי  אפשר לחסום שור בדישו" [למה אי אפשר לא ברור , ולא מדובר ב"שור" אחד] ניתן להעלות הצעה חלופית. אם אמנם קיימים צרכי ביטחון בלתי צפויים וחיוניים המצדיקים תוספת של 1.5 מיליארד ₪ לתקציב הביטחון, אפשר להטיל "היטל ביטחון" על הציבור . דומה שמזה יחששו  הדורשים יותר מאשר הדרך  בה בחרו, לקצץ בשירותים חיוניים. הרי התוצאה מפעולה זו אינה מורגשת מיד, לא אצל כל הציבור והתגובה לכך פחות קשה. נראה אתכם מבקשים לשלוח יד ארוכה ישירה לכיסם של אזרחי ישראל. תצטרכו להגיש דו"ח מפורט יותר לא? כולל הכספים הנדרשים למימון נציגויותיכם המנופחות בחו"ל ודירות השרד עבור השליחים.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מנחם רבוי

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מנחם רבוי

מאת: מנחם רבויבלוגים29/01/111395 צפיות
בהחלטה על מתכונת הפיצוי לצרכנים בעקבות הנזקים שנגרמו על ידי התקלה, מממנת "בזק" את מסע הפרסום שלה באמצעות עלות הפיצוי: נוכח עליית מחירי הדלק ותעריפי המים עולה השאלה האם מחאות הציבור הן "צמחוניות" מידי? או האם "נערי האוצר" אטומים מידי? קשה לדעת האם בישראל תתכן תגובה ציבורית דומה לאירועי תוניס, מצריים וצרפת כמחאה על גזירות קשות ובלתי סבירות בתחומי כלכלה וחברה, אבל החבל די מתוח.

מאת: מנחם רבויאקטואליה15/11/091244 צפיות
ביקורו של נתניהו בארה"ב ובקשתו לפגוש את הנשיא, , סיפקו הזדמנות לבית הלבן הזדמנות להדגים לראש הממשלה הישראלי את יחסי הכוחות ומה קורה כאשר "רק" מתמהמהים באישור מועד לפגישה. האמריקאים עשו זאת היטב. הצליח להם. אולי יותר מידי. אבל לא בטוח שהמהלך האמריקאי כנגד נתניהו, יניב לבית הלבן את התוצאה שהוא מכוון אליה.כי דומה שמהלכי הבית הלבן בנושא דומים למהלכי "חכם בלילה" שנזקם רב מתועלתם.

מאת: מנחם רבוידמוקרטיה ושלטון13/10/091483 צפיות
זה התחיל במכתב מאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובו התבשרנו כי משפחתנו נבחרה להשתתף השנה בסקר "הוצאות והכנסות משק הבית". במכתב נאמר כי ההשתתפות הינה חובה על פי חוק . האם אפשר להכריח מישהו לפרט מה קנה, היכן קנה כמה ולמה? ממתי חייב האזרח להרשות לנציג השלטון לתחוב את אפו לתוך המקרר הביתי ?

מאת: מנחם רבויפיננסים וכספים - כללי 05/10/091123 צפיות
הקיצוץ הרוחבי בתקציב המשרדים אושר בממשלה. שר הביטחון השיג את שלו. הוא מקבל תוספת של מיליארד וחצי ₪ לתקציב משרד הביטחון ל"צרכים חשובים". אנשי אגף התקציבים לא התווכחו הפעם. הם גם לא הכינו הצעות נקודתיות לסעיפי קיצוץ על מנת לאזן את התוספת כפי שנהגו בעבר. הם נהגו באופן שונה.

מאת: מנחם רבוישיווק ואסטרטגיה23/09/091224 צפיות
במטה "כחול לבן" השמיטו את דרישות האיכות, השירות והמחיר התחרותי מהפרסום המטיף להעדיף קניית תוצרת ישראל. אבל הצרכן הישראלי אינו פראייר . כשהוא יוצא לקניות, במיוחד בימים אלה, הוא יוצא עם ארנק מצומק. לא עם גאווה לאומית.

מאת: מנחם רבוידמוקרטיה ושלטון26/05/091358 צפיות
בסיום חגיגות "יום ירושלים" אפשר לשאול: מי כאן ראש העירייה ומיהו ראש העיר.. התשובה: לאחר הפסדו של טדי קולק בבחירות לראשות עיריית ירושלים היו מי שחשבו שהתואר "ראש עירייה" אינו מספיק חשוב ואינו משקף נכונה את מעמדו של מי שנבחר לנווט את ההתנהלות בבירת הנצח של עם ישראל . כך נולד השינוי. לא עוד ראש עירייה כי אם ראש העיר ירושלים. קולק נשאר ראש העירייה האחרון בתואר זה.

מאת: מנחם רבויבנקאות27/04/091466 צפיות
בתוך הקטטה בין הבנק המרכזי לבנק הפועלים עומד ציבור של מאות אלפים, אולי מיליונים בעלי פיקדונות נבוכים. האם למשוך את הכסף ממקום "חולה" זה? עכשיו ברור כי הפעילות העסקית כיום של בנק הפועלים משותקת כתוצאה מצעדיו הפומביים של בנק ישראל כנגדו וכי במהלכיו נטל הבנק המרכזי על עצמו אחריות על הנעשה מעכשיו בבנק הפועלים . חובתו הציבורית של הבנק המרכזי לסיים מייד את המשבר בבנק הפועלים. זה גם האינטרס העסקי של הבנק ובעלת השליטה בו.

מאמרים נוספים בנושא דמוקרטיה ושלטון

מאת: בנימין קלינגרדמוקרטיה ושלטון25/07/233136 צפיות
התהליך מחייב אותנו לעבור מספר שלבים עד לקבלת ההיתר. השלב הראשון הוא בדיקת מידע, שלב בו אנו בודקים מול המועצה המקומית האם בכלל קיימת אופציה לתוספת בניה מצד המועצה המקומית ואגף השיכון והבינוי.

מאת: אדיר בנימינידמוקרטיה ושלטון25/06/231910 צפיות
מידת ההשפעה של הרשתות החברתיות על אופן התנהלותם של נבחרי ציבור. אנחנו יודעים שהתופעה קיימת וגם ערים להשפעותיה. אך עד כמה שונה כיום הזירה הציבורית ביחס לעידן הקודם?

מאת: בנימין קלינגרדמוקרטיה ושלטון18/11/222976 צפיות
הרפורמה בתכנון, רישוי ובניה במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבניה קבעה לוחות זמנים לתהליכי רישוי שונים עבור רשות הרישוי ומכון הבקרה וזאת במטרה לקצר, לייעל ולפשט הליכי רישוי בניה. לצורך כך וכחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, בשנת 2016 הושקה מערכת רישוי זמין של מנהל התכנון המאפשרת הגשת בקשה להיתר בניה באופן מקוון. תהליך הוצאת היתר בניה לא אמור לארוך זמן רב לפי זמני המערכת, אך בפועל פרק הזמן מתארך כתוצאה מהתנהלות לקויה של הועדות ו/או של המבקש. במאמר זה נציג את פרקי הזמן המפורטים בחוק ואת פרקי הזמן המיושמים במציאות עד לקבלת היתר בניה. נציין שהזמן הממוצע היום לקבלת היתר בניה על פי לשכת האדריכלים הוא מעל שנתיים וחצי, הזמנים הרשומים מטה הם הזמנים של משרדים אשר מומחיותם היא הוצאת היתרי בניה. משרד קלינגר בנימין הינו המשרד היעיל ומהיר ביותר בקבלת היתרי בנייה.

מאת: בנימין קלינגרדמוקרטיה ושלטון31/12/201342 צפיות
משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה. בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה, אדריכלות, קידום בקשות ,זירוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי, הסדרים והסכמים עם הרשויות, שרותי הנדסה ופקוח על הבניה.

מאת: בנימין קלינגרדמוקרטיה ושלטון27/03/201506 צפיות
תיקון 116 לחוק התכנון והבניה מהווה מהפכה בחוק התכנון והבניה. הוא מחמיר מאד, מטיל צווי הריסה בסיטונות וקנסות של מאות אלפי שקלים, ומצמצם את סמכויות השופטים בבתי המשפט.

מאת: בנימין קלינגרדמוקרטיה ושלטון11/01/201522 צפיות
מה הוא רישיון עסק? עסקים הפועלים בתחומים שונים נדרשים בהוצאת רישיון עסק – היתר מכוח חוק רישוי עסקים הניתן על ידי משרד הרישוי ברשות המקומית ומהווה אישור לפעילותו התקינה של העסק. הרישיון מעיד כי בעסק מסוים ננקטו כל האמצעים הנדרשים לשמירה על בריאותו, ביטחונו, בטיחותו ואיכות חייו של הציבור. בהתאם, קבלת הרישיון מותנית בעמידה בכל התנאים שהציבו הרשויות, בהם סידורי כיבוי אש, תנאי תברואה נאותים, בטיחות מבנים ועוד. משרד הרישוי הוא גם זה שאחראי על אכיפת החוק ורשאי להטיל סנקציות על עסקים שאינם עומדים בתנאיו

מאת: אבי דוידידמוקרטיה ושלטון07/04/191641 צפיות
מדריך למתחילים אודות הגשת עתירות לבג"צ.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica