במאמרי הקודם דנתי במגוון בעיות אשר עשויות לעלות בשנת הנישואין הראשונה. במאמרי זה אתייחס לראיה הכוללת של הזוגיות לפי היהדות שבאה לידי ביטוי במושג "עזר כנגדו" .
בספר בראשית מופיע המושג " עזר כנגדו" פעמיים.
בפעם הראשונה מופיע הביטוי כמחשבת הבורא: "ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" ובפעם השנייה מופיע הביטוי ע"י האדם עצמו: "ולאדם לא מצא עזר כנגדו." חז"ל דרשו: מכיוון שראה והכיר שכל הבריאה בנויה בזוגות, הכיר בבדידותו מיד ".....ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאישה ויביאה אל האדם".
המושג "עזר כנגדו" מכיל שתי מילים שלכאורה נוגדות אחת את השנייה. ואמר ר' אליעזר: מאי דכתיב: "אעשה לו עזר כנגדו? זכה עוזרתו, לא זכה כנגדו" (יבמות סג'). הבה ונראה מה אומרים המפרשים על צמד המילים הללו.
א. בשורה אחת – בנקודה אחרת.
הרש"ר הירש אומר: הנה האדם כבר נברא, מסביב פרח גן עדן ביופיו, ואף על פי כן לא אמר ה': "כי טוב", אין הוא אומר: לא טוב היותו לבדו אלא "לא טוב היות האדם לבדו- אעשה לו עזר כנגדו".
כל עוד האדם לבדו, עדין העולם שרוי בלא טוב. תכלית השלמות, שהארץ תשיג בזכותו לא תושג בשלמות כל עוד הוא לבדו. השלמת הטוב היא האישה ולא האיש. ורק משנבראה האישה הושלם הטוב – לאדם וליקום כולו.
כך הורונו רבותינו: רק שניהם כאחד קרויים אדם (יבמות סג' ) התפקיד הוא רב מכוחו של אחד, ויש צורך לחלקו לשניים. משום כך התווספה האישה אל האיש למען ימלאו בשלמות את יעוד האדם. אישה זו תהא "עזר כנגדו". בתחום פעילות האיש: שם היא חסרה ושם תהא "עזר כנגדו" ועזר כנגדו אינו מביע שעבוד, אלא שיויון גמור ועצמאות שווה לצידו של האיש מקבילה לו.
האישה נוטלת חלק מן החובות הכלולים בתפקיד האדם. כך יוכל האיש למלא ביתר שלמות את החובות שעדיין נותרו לו. אך לשם כך צריך שהעזר יהא "כנגדו" לא "עמו", לא יפעל עמו ממקום אחד, אלא יפעל כנגדו ממקום אחר בשורה אחת.
כל אחד יפעל בתחום המיוחד לו וכך ישלימו זה את זה.
שוויון ערך – שוני בתפקיד: לא גבר בתפקיד אישה ולא אישה בתפקיד גבר.
השוני בין האיש והאישה הוא פועל יוצא מהתפקיד שהוטל על כל אחד מששת ימי בראשית. תפקיד הגבר ללמוד תורה ולפרנס. כוח מניע מרכזי באישיותו הוא השכלתנות, צורת החשיבה שלו היא אנליטית,לוקחת בחשבון אספקטים רבים, כוח איפוק. צורת דיבורו תכליתית קצרה, אינה מביעה הרבה רגש. מבנה גופו מתאים לתפקידו: חזק מוצק, אינו נתון לשינויים הורמונאליים.
תפקיד האישה?? לכונן את הבית, ללדת ילדים ולגדל אותם. כוח מניע מרכזי באישיותה הוא הרגישות. צורת החשיבה שלה היא דמיונית עכשווית, צורת הדיבור שלה, מרחיבה מתארת, מביעה בקלות רגשות, מבנה גופה עדין, ונתון לתנודות הורמונאליות.
תפקידה של האישה מבוטא בפס': "ויבן ה' אלוקים את הצלע". מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה מבאיש". בינה פרושה: להבין דבר מתוך דבר - רגישות. מהי צלע? צלע היא עצם פנימית, חזקה מאד שתפקידה להגן ולשמור על האיברים החיוניים לאדם: לב , ראות, קיבה, סרעפת- נשימה. זהו גם תפקידה של האישה:
פנימית – תכונת הצניעות: "כל כבודה בת מלך פנימה".
חזקה- ניחנה בכוחות גדולים של סיבולת ונשיאה בעול (הריון, לידה וגידול ילדים).
הגנה ושמירה- על הבעל והילדים שהם בעצם האיברים החיוניים של הבית.
עקרת הבית – עיקר הבית – וכפי שאמר רבי יוחנן: "מעולם לא קריתי לאשתי אשתי, אלא אשתי ביתי".
תפקידה של האישה כפי שבורא עולם עיצבה, להיות חומה, הגנה ורגישות לבית שהיא בונה. ומתוך תפקידה זה, שמנוגד כביכול לבעלה, צומחת השלמות של "עזר כנגדו"
ב. כניגוד מוחלט – כמכשיר צמיחה והתפתחות.
חז"ל מלמדים אותנו שהאדם אינו מושלם עד לנישואיו והוא שואף לאישיות שתשלים את האישיות שלו. לדוגמא: אדם שקט נמשך לאישה חברותית ודברנית, אדם פרגמאטי יחפש אישה מרחפת ורוחנית.
אנו נמשכים לחסר ולא למה שיש – כי הניגודים יוצרים את ההרמוניה.
ה"חפץ חיים" נסע פעם ביער וראה תופעה מוזרה. נגר בנה בית עצים בצורה משונה.
הוא העדיף לעבוד עבודה קשה ומאומצת. הוא התאים עץ עם שקע לעץ עם בליטה. לשאלתו של החפץ חיים למה הוא עושה עבודה רבה כל כך? ענה האיש: כי בצורה זו הוא אמנם עובד עבודה קשה ומרובה, אך בעבודתו זו הוא אינו מחליש את העץ ממנו נבנה הבית אלא מחזקו. בעוד שאם יקציע את כל העצים לגודל אחיד, חוזקו של הבית מוטל בספק.
התפעל ה"חפץ חיים" ואמר שיש לנו ללמוד מכך לימוד גדול! אין לנסות לשנות את תכונותיו של השני כלפַי אלא שיש לנו להתאים עצמי לתכונותיו, אולי מלאכה זו קשה ומייגעת אך השכר הוא בחיזוקו של הבית.
ככל שהגבר והאישה יהיו מנוגדים- באופיים, בתכונותיהם, בצורת חשיבתם, כך תהיה צמיחתם והתפתותם גדולה יותר. ילדיהם יהיו בריאים יותר בנפשם, סובלניים לשונה , מקבלים שאין אדם דומה לזולתו ויש לקבלו כפי שהוא בלי הרצון לשנותו.
במה דברים אמורים שבני הזוג רואים בניגוד מתנה וברכה במקום לראות זאת כדבר שלילי וממקום של מאבקי כוח? כשהם שואלים את עצמם כל הזמן איך אני יכול להרוויח ולצמוח מכך שבן זוגי מנוגד לי? הדבר תלוי בבחירה שלנו.
שיטת המודעות "אהוב את עצמך רפא את חייך" מלמדת שמערכות יחסים הן מראות של עצמנו. האנשים שאנו מושכים אלינו, משקפים תמיד תכונות הקיימות בנו, או אמונות אשר יש לנו בנוגע למערכות יחסים. התכונות אשר איננו אוהבים באנשים אלה, הם הדברים אשר אנו עצמנו עושים או היינו רוצים לעשות, או דברים שבהם אנו מאמינים. לא היינו מושכים אנשים אלה אלינו, או מכניסים אותם אל חיינו אילולא השלימו בדרך כל שהיא את חיינו.
ככל שמערכות היחסים קרובות יותר כך המראה בהירה וברורה יותר. המראה הברורה והקרובה ביותר שלנו היא בן זוגנו, שנברא לכך מששת ימי בראשית - חציה השני של נשמתנו. היא המשקפת לנו היכן הן הנקודות שעליהם עלינו לעבוד, והיא זו שגורמת לנו להתפתחות לצמיחה ולמילוי יעודנו בעולם הזה.
ג. "עזר כנגדו" - מראה – כמכשיר לצמיחה ולהתפתחות
"כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" הבעש"ט הקדוש חידש לנו באמרה זו, שכשאדם רואה נגעים בחוץ – אלו הם נגעי עצמו. וכפי שנאמר "הפוסל – במומו פוסל".
כלומר: כשאדם רואה נגעים בחברו זה נובע מהעובדה שלו יש את הנגעים הללו. שאחרת כיצד הוא יודע לזהות נגעים אלו באחר, לקרוא בשמותיהם ולהצביע עליהם? אם לא היו לו את הנגעים הללו הוא לא היה רואה אותם אצל אחרים.
מהבנה זו ניתן לראות שכל דבר שקורה לנו הוא בעצם מראה שהקב"ה ברחמיו מראה לנו. כל פגיעה, נזק או צער, זה מסר שאומר לי: הסתכל על עצמך ובדוק היכן זה אצלך.
מַרְאָה לשון מַרְאֶה.
במקביל למראה רגילה שמראה לנו את עצמנו בצורה אובייקטיבית, ישנה מראה רוחנית – כשהאדם מולנו משקף לנו את מה שהוא מרגיש, רואה וחווה מאתנו: שמחה, אהדה, תמיכה או להיפך, אלימות, תוקפנות האשמה וכו'.
לעומת המראה הרגילה, שהינה פסיבית ה"מראה" הרוחנית מגיבה (בהרבה מקרים) בצורה בלתי צפויה ממה שחשבנו שאנו משדרים.
ז"א המראה הרוחנית מראה לנו בעצם מסרים סמויים שלפעמים אנו אפילו מנסים להסתיר מעצמנו.
בחיי היום יום אלו שמשקפים לנו את עצמנו, רובם סובייקטיביים ונגועים, מאחר שיש להם איזה שהוא רווח בעצם העובדה שהם "מראים" לנו כל מיני דברים.
חוץ ממקום אחד. "אעשה לו עזר כנגדו" - המראה שלו. תפקידה לעזור לבן הזוג להשתפר לצמוח ולגדול. בן הזוג הוא היחיד בעולם שמשקף אותנו כמו שאנחנו לא מתוך רכושנות, או מרצון לחנך, או מתוך קנאה ותחרות, אלא לטובתנו.
ה"עזר כנגדו" יתבטא ב-2 מישורים:
א. בני הזוג ישתפו אחד את השני במה שהם יודעים על עצמם ובן זוגם אינו יודע על כך. זה כולל דברים על עברם, על אירועים וחוויות שחוו במשך השנים עד חתונתם
(גם חוויות לא נעימות) בלי פחד הבושה של "מה יגיד בן הזוג עלי". שיתוף זה יביא לריפוי החוויות הקשות, לקרבה ולקשר עמוקים .
ב. בני הזוג יראו אחד לשני את מה שאחרים רואים אצלם והם אינם רואים או יודעים על עצמם.
הם יראו אחד לשני את המסרים הסמויים שנמצאים בהם ומשודרים החוצה בלי ידיעתם. בשעה שבן הזוג יעיר לבן זוגו על דברים שמפריעים לו, עליו להבין שהוא מראה לו דברים שהוא אינו רואה אותם. בן זוגו הוא ה"עזר כנגדו" ובהערותיו הוא רוצה את טובתו. אפילו אם הוא אומר אותם בזמן הלא נכון או בצורה הלא נכונה. הסתכלות זו לא רק שלא תפריע, תכעיס, תפגע, אלא היא תהווה מקור לצמיחה ותודה .
הסתכלות זו תביא ל"זכו שכינה ביניהם".