מחלת האוסטאופורוזיס המחלה שמשפיעה על מיליוני בני אדם ברחבי העולם.
אוסטאופורוזיס מאופיינת ע"י מסת עצם נמוכה והרס מבני של רקמת העצם, מצב זה גורם להחלשות העצם ולסיכון לשברים בעצמות.
האיברים המועדים לפורענות במחלת האוסטאופורוזיס הם: שורש כף היד, חוליות עמוד השדרה והירך.
עם ההזדקנות ובגילאים מבוגרים, איזור עמוד השדרה והירך הם הפגיעים ביותר (שורש כף היד בגיל פחות מבוגר יחסית).
שברים מאוסטאופורוזיס הם הסיבה העיקרית למוגבלות ונכות אצל קשישים ומקרים של שבירת עצם הירך עשויים אף להוביל למוות.
אוסטיאופורוזיס פוגעת בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר, אולם גם גברים מבוגרים סובלים מן המחלה.
מניעת מחלת האוסטאורפורוזיס יכולה להתחיל בכל גיל, אך כדאי להתחיל מוקדם ככל שאפשר.
גדילה טובה של העצם בילדות ובגיל ההתבגרות מהווה מניעה מצויינת בעתיד ממחלת האוסטאורפורוזיס.
מניעת אוסטאופורוזיס מתבצעת ע"י תזונה נכונה המכילה צריכה מספקת של ויטמין D וסידן, הפחתת גורמים מגבירי סיכון ופעילות גופנית מתאימה.
פעילות גופנית מסייעת לבניית עצמות חזקות ולעצירת דלדול מסת העצם.
על מנת להשיג את האפקט החזק ביות מפעילות גופנית, רצוי להתחיל בפעילות גופנית כבר בגיל הילדות ולהתמיד בפעילות למשך תקופת החיים.
סוג הפעילות שהוא בעל ההשפעה החיובית ביותר על בניית העצם ועצירת נסיגת העצם הוא אימון התנגדות (אימון משקולות).
כמו כן גם אימון המערב את נשיאת הגוף כגון: ריצה, הליכה, עליה במדרגות, קפיצה בחבל ואימונים אחרים עם אימפקט גבוה הם אימונים שמשפרים את מסת העצם בחלק התחתון של הגוף (ירך וגב תחתון).
אימונים כמו שחייה ורכיבה על אופניים הם בעלי אימפקט נמוך ובשל כך בעלי השפעה פחותה יותר על מסת העצם.