אורח החיים של העשורים האחרונים הביא להקלות רבות בחיים היומיומיים שלנו לונוחות רבה בתחומים חיים שונים. יחד עם זאת, חיינו הפכו ללחוצים הרבה יותר מהבחינה הנפשית. המתחים קיימים בכל מקום כמעט: בתוך הבית, בעבודה, בתחרותיות המאפיינת את חיינו, בריצה הבלתי נגמרת אחר מטרות והישגים, ובמחלות .
מצב הלחץ הנפשי והמתח גורמים לגוף שלנו לשינויים פיזיולוגיים ממשיים ולא רק נפשיים. שינויים פיזיולוגיים כמו הזעה, מתיחות שרירים, פעימות לב חזקות, עייפות, מחנק, נדודי שינה וחוסר ריכוז.
ברבים מהמקרים האלו, הרגלי האכילה שלנו ישתנו. חלק מאיתנו יפסיקו לאכול בכלל במצבי לחץ, ואחרים יאכלו בלי סוף במעין בולמוס בלתי נשלט.
התנהגות זאת נקראת אכילה כפייתית. במצב זה אבות מזון כמו פחמימות, חלבונים וסוכרים נצרכים בגוף במידה מוגזמת. האכילה לא נפסקת, וכתוצאה מכך משמינים. המחשבה שהאכילה מרגיעה אינה מוכיחה את עצמה ואף מגדילה את התסכול. אנולא נרגעים וממשיכים באכילה אין סופית.
התגובה הנפשית ובתוספת התגובה הגופנית וההשמנה גורמים לסובל מכך לתסכול רב. מהצד האחד קיים לחץ נפשי ומהצד השני האכילה הכפייתית גורמת לתוספת בסבל הנפשי והגופני.
במצב כזה של מתח ולחץ קיצוני הסיכוי להצליח במהלך של דיאטה הרזיה נמוך עד כדי בלתי אפשרי.
לכן, לאלו הסובלים ממצבי מתח ולחץ קיצוניים מומלץ לפנות תחילה לרופא המשפחה ולקבל עזרה בהורדת הלחצים. רק כאשר מגיעים לרגיעה יחסית כדאי להתחיל בתהליך דיאטה. וכמובן, בכל דיאטה, אבל במיוחד במקרה זה, חובה להעזר בהדרכה של דיאטנית קלינית (לא מנחת קבוצות, לא מדריכת דיאטה, ולא מאמנת דיאטה - דיאטנית קלינית'. הרי כפי שפונים לרופא ולא פונים לאחות שאינה מוסמכת על מנת לקבל את עזרתה הרפואית למצבי הלחץ והמתח, כך לא הגיוני להתחיל תהליך דיאטה לא בהדרכה של דיאטנית מוסמכת).