"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". כך נפתחת פרשת השבוע.
"הברכה – אם תשמעו אל מצוות יהוה. והקללה – אם לא תשמעו.."
טרם כניסת העם לארץ מצווה אלוהים את מצוותיו - "אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ".
בפרשה ניתן למצא ציווים רבים ופרטי הלכות -
- איסור אכילת דם.
- מצוות הפרשת 'מעשר שני'.
- דין הריגת נביא שקר.
- מצוות השמדת 'עיר הנידחת'.
- חיות ועופות המותרים או האסורים באכילה.
- 'שמיטת כספים'.
ועוד מצוות רבות.
אבל, הבה נתבונן בשתי מצוות שמצווה אלוהים בפרשתינו, ולאחר מכן נבדוק כיצד תקפות מצוות אלו בימינו אנו.
מצווה אחת היא "שמיטת כספים" -
"וזה דבר השמיטה: שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה ליהוה".
לאחר כל מחזור של שבעה שנים מגיעה שנת שמיטה בה "נשמטים" החובות בין כללווה למלווהו. כך שלאחר כניסת שנת השמיטה נמחק ובטל מן העולם באופן אוטומטיחובו של הלווה כלפי מלווהו.
אלא שכמובן אילו היה חוק זה נוהג כיום היינו יכולים לשער את התוהו ובוהוהנגרם כתוצאה מהפסדים עצומים וחוסר רצון להלוות בהתקרב שנת השמיטה עקבהידיעה שהחוב יבוטל. דבר שמשבש את כל המערכת הכלכלית.
[חלקית אמנם, כיוון שהמצווה היא כלפי יהודי בלבד - "לא יגש את רעהו ואת אחיו.." אבל "את הנכרי - תגש!"]
לכן המציאו חז"ל את המושג 'פרוזבול' שזהו שטר הצהרה שמצהיר הלווה שכל חובותיו משועבדים כביכול לבין הדין.
וכיוון שעל בית הדין לא חלה שמיטת הכספים, נמצא שזכותו של המלווה לגבייתחובותיו שרירה וקיימת ובכך למעשה בטלה השמטת הכספים הבעייתית.
מצווה נוספת היא איסור "בישול גדי בחלב אימו" -
"לא תבשל גדי בחלב אימו", לכאורה ציווי הומני המזכיר את הציווי - "ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כ"ב).
אבל, כמו במצוות שמיטת הכספים, אם נביט בציווי ההלכתי הנוהג כיום והמיוחסלמצווה זו – נמצא חובת המתנת שש שעות בין אכילת נתח עוף לשתיית חלב עיזים.כך שהציווי המקורי שוב נכחד במרוצת השנים.
ועתה הגיע הזמן לבחון את המצוות הקיימות אל מול רצונו של אלוהים כפי שנאמר בפרשתינו -
"את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות – לא תוסף עליו. ולא תגרע ממנו".
אז כאמור, אלוהים פוקד על העם לצורך שימור הדת והמצוות לעתיד – בל תוסיף ובל תחסיר מהמצוות שציוויתיך.
והשאלות שנותרות לנו היום – האם אכן שרד הציווי את מבחן ההסטוריה? האם לא התווספו ונגרעו ציווים אלוהיים?
(דברים פרק י"ב)
מתוך האתר על פרשת השבוע - הבנת המקרא.