בס"ד
איסלאם תורה ואלהים אחד
ראשית, אפתח את דבריי בכך שאודה, אינני בחורה דתית אך מאמינה גדולה בקיומו של אלהים וביפי בריאתו. חונכתי על טהרת היהדות. מאמינה וחיה את התורה שניתנה למשה ולבני ישראל בסיני.
חונכתי לערכים של אהבת אדם ופתיחות לדיעות ולדתות אחרות. ליכולת לקבל את האחר תוך גילוי סובלנות.
את המאמר הראשון בנושא אקדיש להבנה כללית של הקוראן, אללה ומוחמד. מושגים באיסלאם - על רגל אחת. להבנת המאמרים הבאים.
-----------------------------------
הקוראן, הלא הוא הספר הקדוש למוסלמים שמקורו בלוח הגנוז לא נוצר אלא היה קיים מאז ומתמיד, ירד אל הנביא מוחמד מן השמים בחלקים. פסוקים פסוקים, פרקים פרקים (לכן נקרא גם פורקאן), באמצעות המלאך גבריאל (ג'יבריל) שעטף את הנביא וציווה עליו : "קרא" .
הקוראן דברי אלהים חיים ירד בשפה הערבית למען השבטים הערביים שסגדו באותן השנים לשלוש אלות. קיימת הסכמה מלאה , שמובאת מספר פעמים בקוראן, על כך שהתורה ניתנה ראשית ליהודים אחר כך לנוצרים (אהל אל כיתאב- עם הספר) ובסוף למוסלמים.
בתיאולוגיה המוסלמית מקובלת ההנחה שכיוון שהיהודים והנוצרים שיבשו וסילפו את דברי אללה וסטו מדרך הישר (עגל הזהב ושאר עבודות אלילים), היה הכרח בהתגלות נוספת, שהיא בעצם המקור האמין ביותר - ההתגלות למוחמד, הנביא האחרון.
הנביא מוחמד מצידו, לא טען שהוא מציג אל חדש לעולם. ייעודו האישי היה להכניס את הערבים אל תוך משפחתו ה"מונחית נכונה" של אברהם, הנביא הראשון שזכה בהתגלות שבישרה כי יש אל ריבון אחד.
אברהם "ידיד הרחמן" שצאצאיו ייסדו את האומה היהודית הכשירו את הקרקע לנוצרים ואחר כך למוסלמים. כתבי הקודש הקודמים לקוראן ראויים לכבוד- הקוראן אומר זאת לא פעם.
על פי האיסלאם, אין לפרש את רצון האל, את דברי הקוראן ודברי הנביא. הקוראן מוגבל לקריאה בלבד ואין לחקותו.תפיסה זו מכונה איעג'ז.
הנביא מוחמד אמר : "השארתי אתכם עם הדרכה ברורה, איש לא יסור ממנה אחריי פן יושמד"
מוחמד הסתמך רבות על מנהגי היהודים, כיוון שקיבלו ראשונים את התורה.
ישנה הקבלה רבה בין הקוראן לתנ"ך ובין האיסלאם ליהדות.
מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לאדם.
1. בין אדם למקום -
א. צום יום הכיפורים ביהדות אל מול צום העשוראא' המוסלמי שנחגג סמוך ליום הכיפורים.
ב. כיוון התפילה ביהדות הוא לירושלים. כיוון התפילה הראשון (אוול קיבלה) שמוחמד הצהיר עליו היה לירושלים ורק לאחר מכן שינה אותו למכה.
2. מצוות שבין אדם לאדם -
תרומה ומעשר ביהדות אל מול אלזכאה - זכאת באיסלאם, הלא היא מצוות הצדקה.
תורת משה מורכבת מהתורה שבכתב והתורה שבעל פה. באיסלאם, התורה שבעל פה מכונה חדית', והיא בעצם מושתתת על המסורת של הנביא, הרגליו, מנהגיו או אמירות המיוחסות לו. אמינותה של החדית' נקבעת בהתאם לשושלת המוסרים שלה.
חמשת עמודי האיסלאם - מצוות האיסלאם - בהם מחויב כל מוסלמי הם:
1. השאהדה - העדות, הלא היא ההצהרה בדבר בלעדותו של האל ושליחות מוחמד, עדות שנשמעת בזמן הקריאה לתפילה, בזמן התפילה ובשאר מאורעות בחיי המוסלמי.
2. התפילה - צלאה- 5 פעמים ביום. הקוראן מגנה את אלו שלא מקיימים את התפילה כראוי, או מעמידים פנים בתפילתם (אלו נקראים מונפיקון - מתחסדים)
3. אלזכאה - הצדקה לעני, למסכן, לנווד, לגובי המס, ללוחמי הג'יהאד, לעבד, לבעלי חובות, ולמתאסלמים.
4. צום - הרמדאן
5. החג' - העליה לרגל למכה. המוסלמי חייב לעלות למכה לפחות פעם בחיים.
הקוראן אם כן הוא דבר אלהים והאיסלאם הוא כניעה. נכנעים עלי אדמות כדי לזכות בגן העדן. הכניעה היא טוטאלית לאל, להוויתו, לבריאתו. מוסלמי החדל להאמין באללה מבצע עבירה שדינה מוות.
משומדים ראויים למיתה - על כך הקוראן והחדית' ברורים.
היחסים המתוארים בקוראן בין אדם לאלהים הם יחסי כניעה מוחלטת. יחסי עבד לאדון. ציות מוחלט לחוקי אללה והינזרות מוחלטת מהמחשבות ומן המעשים שהוא הכריז עליהם בקוראן כאסורים.
הקוראן מחולק לשני נושאים עיקריים - נושא אחד הוא הבריאה וסיפורים הזהים לאלו מן התנ"ך - יוסף, אדם, חווה, ועוד... נביאים רבים מן התנ"ך מוזכרים בקוראן.
נושא שני הוא תיאורי גן עדן וגיהנום. יום הדין ותחיית המתים.
הקוראן מלא בתיאורים על היום האחרון , מותרות ומתנות גן העדן מול יסורי הגיהנום ואש התופת.
דמות השטן בקוראן , המכונה איבליס, שונה מעט מדמות השטן בתורה. בקוראן השטן לא פיתה את חווה שפיתתה את אדם לאכול מן התפוח.
בקוראן בסורה ב' - סורת הפרה מסופר כי השטן סירב לבקשת אללה להשתחוות ככל המלאכים לאדם הראשון, יציר בריאתו, בטענה שהוא - מלאך רם מעלה לא ישתחווה למי שנברא מעפר.
אללה השליך את איבליס מגן עדן ומאז הלה מנסה להדיח את האדם מדרך הישר.
כך - אם אדם מטיל ספק בחוקי אללה פירוש הדבר שהוא נופל לידי השטן.
הג'יהאד המתואר בקוראן הוא בעל שני מובנים. ג'יהאד הוא אכן מלחמת קודש.
ישנו הג'יהאד הפנימי והג'יהאד החיצוני.
הג'יהאד הפנימי הוא בעצם המשמעות הראשית והראשונה למלחמה המתחוללת בנפשו של האדם נגד יצר הרע. מלחמה נחרצת ובלתי פוסקת במחשבות הרעות, במעשים הרעים - בשטן.
הג'יהאד החיצוני הוא מלחמת קודש בכופאר - הכופרים , הלא הם היהודים, הנוצרים והערבית שחורגים מן האיסלאם - המונפיקון.
מלחמת חורמה שאפרט לגביה בהרחבה במאמר נוסף בנושא.
עליי לציין כי הג'יהאד החיצוני וההתאבדות למען מלחמת קודש היו מקובלים רק בזמן הנביא ורק הנביא יכול היה להכריז עליהם.
הקרבות הראשונים של הנביא היו נגד הכופרים של מכה, עיר הולדתו. הקרבות של אוחוד ובאדר.
הנביא הכריז שהאיסלאם הוא שלום אך כנגד זה אמר - צא למלחמה נגד הלא מאמינם.
בקוראן כתוב : " בפוגשכם את הכופרים, והיכיתם אותם עד צוואר". "אם לא תיחלצו למלחמה יענישכם אלהים עונש דאבה וימירכם לו בעם". "והרגתם את המשתפים בכל אשר תמצאום ותפסתם אותם וצרתם עליהם וישבתם להם בכל מארב".
"המאמינים , אל תקחו לכם את היהודים והנוצרים לבעלי ברית. בעלי ברית הם זה לזה. ואשר יתחבר מכם אליהם מהם הוא..." קוראן מ"ז, ט' ה.
הקוראן - מציב גם חוקים רבים ומפורטים ובהם דיני נישואים, זכויות האישה וחובותיה, זכויות היתומים, דיני ירושה, הלכות מיטה ועוד. פרקים שלמים דנים בדינים אלה.
מאמר על זכויות האישה ומעמדה לפי הקוראן והאיסלאם יובא בהמשך בפירוט תוך התייחסות להשלכות כיום לגבי מעמד האישה המוסלמית במדינות ערב.
לסיום: כאשר למדתי את נושא האיסלאם, הקוראן וחיי מוחמד, עלו בי שאלות רבות. שאלות שהעמידו אותי בתהייה - כיצד הפך האיסלאם שמוחמד ניסה לכונן לאיסלאם שאנו פוגשים היום?
כיצד הפכו דברי אלהים חיים - לפרשנויות שונות ומגוונות שלא תואמות את המקור בהכרח?
- קלריס -