שיתוק לרינקס נקרא גם שיתוק מיתרי הקול או שיתוק בית הבליעה. במחלה זו, בזמן שאיפה מיתרי הקול אשר אמורים להפתח ולאפשר את מעבר האוויר לא נפתחים כראוי ולכן הכלב לא מצליח להכניס אוויר אל תוך הריאות.
המחלה המאפיינת כלבים, זכרים מבוגרים, מגזעים גדולים, אם כי ראינו כבר מקרים בכלבים קטנים כגון פינצ'ר. כמו כן, המחלה מופיעה גם בחתולים (אך נחשבת נדירה בהם). הגזעים הנפגעים ממחלה זו כוללים לברדור רטריבר, גולדן רטריבר, סן ברנרד ואחרים.
במקרים נדירים ניתן למצוא את המחלה גם כמצב מולד בגזעים מסוימים כגון האסקי סיבירי, רוטווילר או דלמטי.
סימני שיתוק לרינקס בכלבים
- שינוי בקול הנביחה
- סטרידור (קול גבוה אשר נשמע בזמן השאיפה)
- לעיתים נראים קשיי בליעה
- אי סבילות למאמץ / ירידה בכושרהגופני הם סימן נפוץ יחסית (לעיתים הבעלים פשוט חושבים שהכלב "הזדקן")
- שיעולים
- קשיי נשימה ברמות חומרה שונות (לעיתיםעד התמוטטות חריפה בשל קשיי נשימה)
גורמים לשיתוק לרינקס בכלבים
במרבית המקרים הגורם המדויק למחלה לא נמצא. עם זאת, ידוע כי במחלה נגרמת פגיעה בעצבים השולטים בפתיחת מיתרי הקול ובית הבליעה או בשרירים הגורמים לכך. לעיתים המצב מקושר לטראומה לאזור הצוואר (טראומה"כהה" או פגיעה באחד העצבים בזמן ניתוח). גורמים אחרים כוללים תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) או מחלה בשם מיאסטניה גרביס.
אבחון המחלה בכלבים
אבחון שיתוק הלרינקס מבוצעת תחת הרדמה מלאה בה פותחים את פה הכלב ובאמצעות מכשור מיוחד מסתכלים האם מיתרי הקול נפתחים בזמן השאיפה. חשוב להתשמש בחומרי הרדמה אשר אינם גורמים לחולשה או הרפיה של מיתרי הקול אחרת הבדיקה אינה אמינה.
טיפול בשיתוק לרינקס
בשלב הראשוני, במצב של קשיי נשימה קשים יש להגיע מיידית אל וטרינר תורן בכדי לייצב את בעל החיים ע"י הרגעה ומתן חמצן. בחלק מהמקרים יש צורך באשפוז בבית חולים וטרינרי וחיבור הכלב לחמצן למשך 24 שעות ומתן תרופות נוספות כגון אלו המרחיבות את דרכי הנשימה.
במידה והגורם הוא תת פעילות של בלוטת התריס מתן הורמונים יכול לפתור את הבעיה. עם זאת, במרבית המקרים הטיפול העיקרי הוא ניתוח בו מבצעים פתיחה קבועה של אחד ממיתרי הקול. מאחר וזהו ניתוח מסובך מומלץ לבצעו ע"י וטרינר מומחה בכירורגיה.
במידה ובעלי הכלב אינם מעוניינים בניתוח ניתן לנסות טיפול בסטרואידים או בתרופות הגורמות להרחבת דרכי הנשימה (כגון תיאופילין). עם זאת, ידוע כי יעילות הטיפול התרופתי אינה גבוהה ואפשרית במקרים קלים יחסית בלבד. במקרים אלו ההמלצה היא גם להמנע מהשמנה ופעילות גופנית מאומצת ולהשתמש ברתמת בית חזה במקום קולר הלוחץ על צוואר הכלב.
פרוגנוזה
הסיבוך העיקרי ומסכן החיים לאחר הניתוח הינו שאיפת אוכל או נוזלים אל הריאות (זאת מאחר ומיתרי הקול אינם יכולים להיסגר כראוי). עם זאת, לאחר הדרכה מתאימה, ברוב המקרים ניתן להימנע מכך ובעלי החיים אשר עברו ניתוח ונמנעים מסיבוכים חוזרים לחייהם עם איכות חיים טובה.