עישון.
למה אנשים מעשנים? אקט העישון היא פעולה טקסית, שבמהותה לשאוף עשן לפה ולהחדיר אותו למערכת הנשימה ולריאות, ולאחר שאיפת העשן הוצאתו מהריאות דרך מערכת הנשימה לחלל הפה ו/או לחלל האף והחוצה.
פעולת עישון זו נעשית על ידי שריפת טבק או כל סם אחר באמצעות כלי, כמו: סיגריה, מקטרת, נרגילה ועוד.
פעולת העישון היא צורך ונזקקות רגשית, שמשקפת התנהגות אמוציונאלית, שמטרתה לשמש למעשן כטקס, כפולחן רגשי, וזאת כדי שהמעשן ירגיש את אותם הרגשות הפנימיים החיוביים שבו מעצם ההנאה מהעישון, ויוכל להשתחרר מאותם הרגשות הפנימיים השליליים שהוא שרוי בהם.
הרעיון לצורך ולנזקקות הרגשית לאקט טקס העישון, יכולים להגיע ממגוון רחב של אפשרויות שאנחנו נחשפים אליהם במציאות שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, אם זה דרך ההורים, משפחה, חברים, עבודה, סרטים, אמצעי תקשורת, פרסומות, ועוד.
כדי להבין למה המעשן צריך וזקוק לטקס הפולחן הרגשי שבאקט העישון, רצוי להבין את האירועים, החוויות שמלוות אותו מהעבר, והמצבים הרגשיים שעליו להתמודד איתם בחייו היום יומיים.
מטרת הטקס, הפולחן הרגשי, שנובע מעצם פעולת העישון וההתנהגות הנלוות מכך, היא לגרום למעשן ליהנות, מה שמאפשר לו להשתחרר מאותם הרגשות השליליים הפנימיים שגורמים למעשן להרגיש רע עם עצמו, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, שגורמים למעשן לכל המחשבות, הדמיון, ההזיות, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שבהם הוא שרוי וכלוא מבחינה תודעתית ופיזית, אם הדבר נעשה במודע או שלא במודע.
באמצעות אקט העישון המעשן מקטין, מדחיק, מנטרל, מעוצמתם של אותם הרגשות השליליים הפנימיים שבו, כמובן שעד הפעם הבאה שאותם הרגשות השליליים שבו יתעוררו ויתעצמו ויציפו אותו שוב, וככה המצב חוזר על עצמו שוב ושוב.
כלומר, הקושי העיקרי להיגמל מעישון נובע מהרגשות השליליים שבו שרוי המעשן.
למה? כי המעשן החל לעשן כתוצאה מאותם הרגשות השליליים הפנימיים שבו.
לכן, עד אשר המעשן לא יעשה לעצמו תיקון אישיותי וילמד איך להירגע מאותם רגשות, מקור הבעיה עדיין יהיה קיים בו.
כלומר, הגמילה מהצורך והנזקקות הרגשית שמשתקפת באקט העישון, תתרחש מעצם התיקון האישיותי, ולא מעצם הגמילה מאקט העישון עצמו.
חשוב להבין, שמי שמעשן מתמכר בעיקר למעבר הרגשי הפנימי, שגורם למעשן להנאה עם כל הסבל הבריאותי הפיזי הכרוך מכך, כי המעשן נושם עשן ולא אוויר ולאחר מכן הוא מתמכר גם לאותם חומרים כימיים הקיימים בסיגריות או בסם עצמו, מה שלא מאפשר לגוף לתפקד באופן הבריא.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי זהו מצב שבו אנחנו לא מייצרים ריגושיים בתוך גופנו, ולא מפעילים אותו לא באמצעות הרגשות החיוביים וגם לא באמצעות הרגשות השליליים שבנו, מה שמאפשר לנו להתנהג באופן רגוע, רציונאלי, ענייני ובריא לגוף, מצב שמנטרל את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות הטובים שבנו לבין הרגשות הרעים שבנו, ולהפך, מעיין מישור של רוגע פנימי ללא תנודות רגשיות.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים שבנו, כוללים בתוכם את כל אותם הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו, כוללים בתוכם את כל אותם הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע איתם, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, שגורמים לנו להרגשה טובה וגם להרגשה רעה, רק שזה קורה בתוך הגוף שלנו, ולסמים האלו אנחנו קוראים רגשות.
הרגשות משתנים, אנחנו משתנים, האישיות משתנה, מה שלא מאפשר לנו לפרש ולהתחבר לאני העצמי שלנו, ולא מאפשר לנו את הבריאות והשפיות.
העישון משקף הרס עצמי, שזהו מנגנון להשמדה עצמית הקיים אצל המעשן.
מסקנה: האקט, הטקס, הפולחן הרגשי שבעישון הוא אמצעי שבחר ונעזר בו המעשן, וזאת כדי להשתחרר מכל אותם הרגשות שגורמים למעשן להרגיש רע עם עצמו, כמו: רוע, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, רגשות שמובילים את המעשן לכל אותן מחשבות, דמיון, הזיות, ובאמצעות העישון ליהנות להשתחרר ולהרגיש טוב עם עצמו, ובכך להקטין ולמתן את עוצמתם של הרגשות השליליים.
כיוון שהבחירה בעישון כפולחן רגשי נעשתה מתוך מניע אמוציונלי, רצוי להבין שקיימת אפשרות רציונלית להבנת הצורך והנזקקות של המעשן לעשן.
סיכום: העישון הוא אקט, טקס, פולחן רגשי שהמעשן צריך וזקוק לו, אבל הוא אמצעי אחד מתוך מגוון רחב של אפשרויות לפולחן רגשי שהמציא המין האנושי, שהם חלק בלתי נפרד מחיינו והם קיימים ומושרשים בכל תחום ותחום באורח חיינו הלא רגועה והלא שלוו.
רק כאשר אנחנו לא נייצר ונפעיל את הגוף באמצעות רגשותינו הפנימיים החיוביים והשליליים, רק אז נוכל להיות רגועים, ואז לא יהיה לו את הצורך והנזקקות לאקט העישון.
חשוב להבין שלגוף יש את היכולות לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ולבנות את עצמו, לכן רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע את התיקון לפני שהקלקול יהפוך להיות לבלתי הפיך, וזה יכול להתבצע רק אם נתקן את אישיותנו ואת ההרגלים השגויים שלנו, ונשנה ונשפר את אורח החיים לבריא יותר.
רצוי לזכור, העשן של הסיגריה שמוכנס לתוך הגוף אינו יכול להיות תחליף לאוויר נקי, והניקוטין לא צריך להיות כימיקל שנמצא וזורם בדם שלנו, כי הוא רעל לגוף שיכול לגרום למחלות ולכל אותן תופעות פיזיולוגיות ואף למוות.
חוסר חמצן לגוף מאט ואף עוצר את תהליך ההתפתחות שלנו, כי הגוף הפיזי צריך וזקוק לחמצן לשם כך, וללא היכולת להתפתח לא נוכל לממש את ייעודו בחיים, כלומר לממש את המהות והמטרה שלשמה נולדנו ושלשמה אנחנו חיים מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
חשוב לי לציין, שרצוי שלא לאסור על אף אחד מלעשן, כי זה האמצעי שהוא צריך וזקוק לו, שהוא צורך רגשי קיומי מבחינתו כדי לשרוד ולחיות, ולעבור את היום יום ולא לשקוע לתוך אותם רגשות שליליים עם כול ההשלכות האישיות הכרוכות מכך.
רק המעשן בעצמו, רצוי שיבין שהעישון מזיק לו לבריאות, ולרצות להפסיק לעשן.
המסר במאמר: מעשן שרוצה להיגמל מהעישון, רצוי שילמד איך להירגע מהרגשות בעיקר השליליים הפנימיים שבו.
כאשר המעשן ילמד ויהיה רגוע לא יהיה לו את הצורך והנזקקות לאקט, לטקס, לפולחן הרגשי, מה שיאפשר למעשן להפסיק לעשן, לדעתי.
יוסי קרמר מייעץ לסכיזופרניה מניה דפרסיה דיכאון מודעות עצמית.
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון 048224276.