מוות

מוות.
מהו ומתי ניתן לקבוע מוות? כדי להבין את התרחשות תופעת המוות, ראשית עלינו לדעת ממה אנחנו מורכבים, ממה מורכב בן האנוש?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא הכלי, הוא האמצעי הביולוגי שנבנה בתהליך האבולוציה, שמורכב ממיליארדים של תאים.
התודעה נמצאת בגזע המוח, התודעה היא אנרגיה כדורית, המאפשרת את ההולוגרמה.
כלומר, התודעה צופה בתוכה בסרט תלת מימד שמוקרן אליה מהמוח.
מה תפקידו של המוח? המוח הוא מקרן, המוח קולט את כל השדרים הפנימיים והחיצוניים שמשודרים ונקלטים מהגוף ומועברים למוח, כשהמוח הוא מנגנון המקשר.
המוח ממיר את אותם השדרים ששודרו מהגוף, ומקרין את כל הנתונים שנאגרו והתנקזו לתודעה, שמוקרנים כסרט תלת ממד, שיוצר את ההולוגרמה שנקלטת בתודעה.
כמו כן, המוח הוא איבר בגוף הקולט ומתרגם את השדרים המשודרים מהתודעה, לשם פיקוח, בקרה והפעלה של הגוף.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת.
למה חייבת התודעה את הגוף? התודעה חייבת את הגוף לשם ביצוע תיקון, לשם הטרנספורמציה, לשם השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות.
התודעה חייבת את הגוף לשם מימוש המודעות העצמית והנצחיות, וזאת כדי שהגוף ישמש לתודעה כהשתקפות, כמראה, לשם ביצוע המשימה ומימוש מהות ומטרת החיים, ולכן נוצרו להם החיים.
הבנייה של הגוף למימוש מטרה זו, מתרחשת בתהליך שנקרא אבולוציה, ולכן הגוף עובר מוטציה גנטית ומתפתח ומשתנה מדור לדור עד לבניית היכולת הפיזיולוגית, יכולת שתאפשר לתודעה לממש את יעודה בחיים.
לכן, לחיים יש מהות ויש להם מטרה, לכן נוצרו להם כל אותם ההרכבים וצורות החיים, כשלכל מין הדרך והמסע הייחודי לו, כאשר כולם מתנהלים בהרמוניה ביניהם.
איך נוצרה לה התודעה? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין בנושא היווצרותם של החיים.
היווצרותם של החיים משקפת את התהליך שעובר על היקום ומטרותיו, מרגע המפץ הגדול ועד לסיומו.
החיים משקפים את הצורך האינסטינקטיבי של האנרגיה ביקום, ליצור את התנאים שיאפשרו את שכפולה והתרבותה של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
כלומר, האנרגיה הקיימת ביקום לסוגיה הרבים, שואפת ליצור את התנאים שיאפשרו את היכולת למחזור האנרגיה הקיימת למצב הצבירה.
מצב הצבירה הוא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
מהי אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול? האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול, היא ישות אנרגטית ניטראלית ונקייה, שמודעת לעצמה ונצחית.
אנרגיה ניטראלית נקייה זו, אינה מכילה בהרכבה טמפרטורה, משקל ושדה אלקטרומגנטי או כול הרכב אנרגטי אחר, שיגביל אותה ושימנע ממנה את החופש והחרות והנצחיות.
התודעה נוצרה לה במקרה שלנו בני האנוש, כאשר התאפשרו להם התנאים על פני כוכב הלכת.
התנאים החלו בשלב מסוים, כאשר הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה נבנה ונרקם לו באופן אינסטינקטיבי, כשבשלב מסוים הרכב זה התפצל לו להרכב זכרי והרכב נקבי.
מצב זה אפשר את ההזדווגות ביניהם, ההזדווגות מטרתה לשכפל ולהתרבות, בעת תהליך ההזדווגות בין הזכר לנקבה נוצרת לה התודעה.
בעת היווצרותה של התודעה, התודעה נמצאת במצב הצבירה, והיא חשופה לכל, ולכן היא מכילה בתוכה את כל הידע הקיים אך היא אינה מודעת לכך, ולכן היא אינה מודעת לנצחיותה.
כדי להעלות את הידע הקיים בתודעה מתת המודע למודע, חייבת התודעה לבנות את הגוף בתהליך שנקרא אבולוציה, כך שבאמצעות החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, תוכל התודעה מתוך ניסיון החיים והידע שהיא תצבור במהלך חייה ובעזרת הגוף, להעלות את הידע הקיים בה מתת המודע למודע.
במידה ולא כך נעשה הדבר עוד בהיות התודעה עם הגוף, התודעה שעזבה את הגוף המת בעת התרחשות תופעת המוות לא תהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה ולידע וליכולות הקיימות בה, והיא לא תהיה מודעת לנצחיותה.
כלומר, התודעה לא מימשה את יעודה בעודה בחיים עם ובעזרת הכלי הביולוגי שהוא הגוף.
אך כשהיא הייתה בחיים עם הגוף, הידע שהיא צברה מתוך ניסיון החיים יעבור לדור הבא, וכך הלאה עד למימוש מהות ומטרת החיים.
ההבדל בין מי שכבר מת, לבין מי שעדיין חי הוא בכך, שמי שמת הוא ללא הגוף, ואילו מי שחי הוא עם הגוף, כלומר גם בעת התרחשות תופעת המוות, אנחנו עדיין ממשיכים להתקיים.
התקשורת להעברת מסרים נעשית באופן טלפתי באמצעות התודעה ולא באמצעות הגוף כמו שזה נעשה כיום, לכן ניתן להמשיך לתקשר עם המתים.
מתי נקבע המוות? המוות נקבע מרגע שהתודעה התנתקה מהגוף, ושהיא אינה יכולה להמשיך ולהשתמש בו יותר.
מסקנה: התודעה היא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
התודעה היא מצב הצבירה, שגם שאר האנרגיות לסוגיהן הקיימות ביקום שואפות ליצור את התנאים.
מבחינה אבולוציונית, מרגע היווצרותה של התודעה, השאיפה באמצעות הגוף שהוא הכלי, שהוא האמצעי, לעבור תיקון, לעבור טרנספורמציה, לעבור שינוי, ולהפוך ולהיות תודעה שהיא מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, לכן לחיים יש מהות ויש להם מטרה.
סיכום: השאיפה של כל ההרכבים ההתחלתיים שהם בעלי צורה ביקום, ליצור את התנאים להיווצרות מצב הצבירה של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול, כלומר למצב הצבירה הראשוני של האנרגיה.
מרגע ההגעה למטרה זו, שנעשית באופן אינסטינקטיבי, נוצרת לה ההזדמנות שיוצרת את התודעה, שמשכפלת את עצמה ומתרבה במגוון רחב של אפשרויות הקיימות ביקום, כשהשאיפה של התודעה היא להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, וזה מסע התיקונים שעליה לעבור בעצמה ועם עצמה ובעזרת הגוף בעודו בחיים.
במקרה שלנו, בעת התרחשות תופעת המוות התודעה משתחרר ועוזבת את הגוף המת.
הגוף האנושי הוא רובוט ביולוגי שמורכב ממיליארדים של תאים, גוף שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית ועבר מוטציה גנטית.
הגוף האנושי הוא הכלי, הוא האמצעי, שמאפשר את הטרנספורמציה, את השינוי של התודעה, מתודעה שאינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, לתודעה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, שאחראית הבלעדית לתכנון חייה ונצחית, כשהגוף משמש לתודעה כהשתקפות, כמראה.
המסר במאמר: התודעה היא מי שאנחנו.
אנחנו בתהליך האבולוציה שואפים להעלות את כל הידע הקיים בתת המודע למודע באמצעות תהליך החיים, מה שיאפשר לנו להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ולהיות נצחיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
תופעת המוות, זהו מצב שבו התודעה כבר אינה יכולה יותר להפעיל את הגוף שלה.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף, והיא תמשיך להתקיים ביקום אך ללא מימוש מהות ומטרת החיים.